שני נושאים העסיקו את התקשורת הישראלית בשבוע החולף: מבצע "מגן וחץ" ותחרות האירוויזיון בליברפול. צריך לקרוא את המשפט הזה כמה פעמים ולתת לו לחלחל כדי להבין עד כמה אנחנו חיים במציאות דו-קוטבית. מצד אחד, מבצע צבאי בעזה על כל המשמתמע מכך (טילים על חלקים נרחבים מהארץ, חיסולים ברצועה, קורבנות בנפש) ומן הצד השני, תחרות השירים הכי קאמפית ומוגזמת בעולם שאליה שלחנו את כוכבת הפופ הכי מלוטשת שלנו, נועה קירל, עם שיר על כוחו של חד הקרן (שעשתה עבודה פנומנלית). רצה הגורל ושני האירועים הסתיימו באותו הערב, מה שהותיר אותנו בתחושת ריק שמזכירה את לו"ז ההופעות הטלוויזיונית של יזהר כהן בחודשים שבין אירווזיונים.
אם לא אותה תחושה של "ריק", כתבתו של יגאל מוסקו על כלבת הים שהגיעה לבקר בחופי ישראל כנראה לא הייתה מקבלת במה ואיזה מזל שזה קרה. למשהו כמו עשר דקות, ממש לפני סוף המהדורה המרכזית של חדשות 12 קיבלנו תחושה משכרת של נורמליות. מוסקו, מספר סיפורים מוכשר שלהערכתי מסוגל להפיק כתבת צבע גם על גביע קוטג' בודד בסופר ביבנה, נסע לבקר את יוליה, כלבת ים מסוג כלב ים נזירי ים תיכוני, שבסוף השבוע האחרון עלתה על החוף ביפו ונכנסה לשינה עמוקה. מעבר ליופי המדהים של בעל החיים הנדיר הזה (המומחים טוענים שנותרו בין 450 ל-500 פרטים בעולם כולו), יש הרבה חן בטיפוסים שנמשכים אל החוף כדי לראות יוליה. אפשר לחלק אותם לחובבי הצילום, אלה שעדיין מסתובבים עם מצלמות בעלות עדשות פוקוס ענקיות (אחד מהם חיפש אותה במשך שלוש שנים באזור ראש הנקרה), חוקרים ימיים שמבינים שההסתברות שכלבת ים תבקר במחוזותינו נמוכה יותר מהופעה של ביונסה בפארק הירקון וגם עוברי אורח חינניים, כולל הצעירה שהתרגשה מכך שיוליה גיהקה.
אם עורכי החדשות רוצים לחשוב על סיבות שיגרמו לצופים לפתוח דווקא את המהדורה שלהם, כתבות מסוג זה הן דוגמה מצוינת. מה לא? עוד סקר מנדטים ששודר אתמול בערוצים 12 ו-13 ומעבר לזה שהיה צפוי יותר מהניצחון של שבדיה באירווזיון הרגיש כמו ניסיון לייצר חדשות במקום לסקר אותן. בניגוד לטענות הביביסטים, סקרים על תפקוד ראש הממשלה והממשלה בכלל נערכו בקביעות גם בתקופת ממשלת בנט-לפיד, אך אז, ממש כמו היום, הם היו מיותרים ולא תרמו שום דבר לשיח המפולג ממילא שקיים במדינה. כצפוי, שני הסקרים ששודרו אתמול הראו שמבצע "מגן וחץ" שהיה בסך הכל מבצע מוצלח, העלה את אחוזי שביעות הרצון מתפקוד ראש הממשלה והממשלה בכלל, אך אם הבחירות היו נערכות היום (תזכורת: הן לא) - האופוזיציה הנוכחית הייתה מובילה במספר המנדטים. יש הבדל של מנדטים בודדים בין הסקר של מנו גבע שהוצג ב-12 לזה של קמיל פוקס שהוצג ב-13 אך לשניהם דבר אחד משותף - חוסר הרלוונטיות המוחלט שלהם בתקופה הנוכחית והתחושה שמישהו שם חושב שאנחנו ממש חייבים לראות את עמית סגל/רביב דרוקר על המסך שלנו מדי מהדורת חדשות. אמל"ק - ממש לא.
בכלל, אולי שווה לדבר שוב על כך שמהדורות החדשות של ערוצים 12 ו-13 מרגישות ברובן המוחלט כמו שכפול מדויק זו של זו. לא רק שהכתבות עצמן נראות זהות וצריך ממש לזהות את קולם של הכתבים כדי להבדיל באיזה ערוץ אתם צופים, זה אפילו סדר הכתבות שמופיע במהדורה (הליינאפ) שחוזר על עצמו בין הערוצים. שתי המהדורות נפתחו אתמול עם סיקור של הרקטה שנורתה אחרי הפסקת האש ומשם עברו לסיכום זריז של מבצע "מגן וחץ" כולל השיחות המתבקשות עם תושבי העוטף הפסימיים. מיד לאחר מכן קיבלנו את השערורייה הפוליטית היומית בדמות "חוק הארנונה" ושביתת הרשויות המקומיות שמתחילה הבוקר ואז עברנו לאותו סקר מנדטים מדובר. כאן היה שינוי קל במסלולים - בעוד ב-12 הביאו פרסום ראשון של עמית סגל על דרישתו של שר המשפטים לוין לחוקק חלק מהרפורמה במושב הכנסת הנוכחי, 13 הביאו כתבה של נגה ניר נאמן על עליית המחירים של רשת קארפור. אגב, עיתונות צרכנית היא חשובה, במיוחד בימים אלה שיוקר המחייה מרקיע שחקים אבל יש פער בין ללכת לסופר ולבדוק כמה עולה סל קניות לבין תחקיר. בדיקת סלי קניות כולנו יכולים לעשות היום לבד מהבית ואפילו ביתר קלות בזכות קניות האונליין.
מה עוד קיבלנו? סיקור כמעט זהה של הבחירות בטורקיה ואז הכתבה המתבקשת על סיכום הערב הגדול של נועה קירל באירווזיון. אלעד שמחיוף, שליח 12 בלונדון, טייל עם נועה בממלכה ביום שאחרי בזמן שבחדשות 13 הסתפקו במסיבת העיתונאים שהייתה מיד אחרי ההופעה. בימים בהם המאבק על חופש העיתונות וריבוי דעות חשוב מאי פעם, המהדורות המשוכפלות של הערוצים המסחריים מרגישות בעיקר כמו עצלנות שלא תורמת למאבק למען המשך תקשורת חופשית.