וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"הייתי שלד מהלך, חשבתי שזה הסוף. עכשיו, אני מקווה ללכת בדרכו של אבי, ולהופיע עד גיל 93"

אבנר שביט, קאן

עודכן לאחרונה: 18.5.2023 / 11:14

מייקל דאגלס קיבל פרס מפעל חיים בפסטיבל קאן, ודיבר על אבא שלו, על הסרטן, על האוסקרים ועל סצינות המין הבלתי נשכחות. דיווח מהריביירה

מתוך הסרט "וול סטריט 2"/פורום פילם

מייקל דאגלס אחראי לאחד הנאומים המפורסמים בתולדות הוליווד העכשווית- נאום ה-"Greed is Good" האיקוני מ"וול סטריט" של אוליבר סטון, אולי הסרט שהכי מייצג את שנות השמונים. שלשום, השחקן הוותיק קיבל פרס מפעל חיים במהלך טקס הפתיחה של פסטיבל קאן, ואז התגלה שהוא נואם מחונן גם במציאות, עם דברי תודה יפים ומרגשים שהרימו את הטקס כולו.

בהמשך לכך, דאגלס קיים אתמול כיתת אמן אינטימית בפני באי הפסטיבל שהצליחו להשיג כרטיס - ואני ביניהם. במשך שעה וחצי, הוא דיבר על החיים בצל אביו, אגדת המסך קירק דאגלס, ועל הקריירה הארוכה שלו, שמשתרעת משנות השבעים ועד ימינו, מסדרת הטלוויזיה "רחובות סן פרנסיסקו" ועד הופעותיו בלהיטים של מארוול.

דאגלס ניחן מן הסתם בתועפות של קסם אישי. הוא לא לוקה בצניעות מזויפת, אבל גם לא עף על עצמו יותר מדי, ובניגוד לנהוג בז'אנר, התשובות שלו כמעט אף פעם לא גנריות.

מייקל דאגלס בפסטיבל קאן. מייק קופולה, GettyImages
מייקל דאגלס עם פרס מפעל החיים שקיבל בטקס הפתיחה של פסטיבל קאן/GettyImages, מייק קופולה

דאגלס בן 78 - מבוגר בשנתיים מן הפסטיבל, שחוגג השנה את המהדורה ה-76 שלו, ומזכיר לנו כי כמעט ולא נשאר איתנו. "היה לי סרטן שפגע בי קשות", סיפר. "הורדתי הרבה במשקל, והייתי שלד מהלך. חשבתי שלא אעבוד יותר לעולם, אבל המזל היה שהסרטן לא פגע ביכולת הדיבור שלי. אז, בתחילת העשור הקודם, בא התסריט הנפלא של 'חיי עם ליברצ'ה'. לא האמנתי שאזכה לכזה תפקיד, ועוד בצד שחקן כמו מאט דיימון".

"הסרט ערך את הבכורה העולמית שלו כאן ב-2013, ונחשבתי מועמד מוביל לפרס השחקן בקאן, אבל אז התחיל ויכוח אם 'חיי עם ליברצ'ה' נחשב בכלל לסרט קולנוע, בגלל שהוא היה הפקה של HBO", נזכר דאגלס, שבסופו של דבר לא זכה בפרס, וזו הפעם היחידה במהלך המפגש שבה נשמעת מרירות בקולו. "אני מבין את הרצון שסרטים יציגו בקולנוע לפחות שבוע לפני שהם עוברים למסך הקטן, אבל מעבר לזה, אי אפשר להמשיך לזלזל בסטרימינג. מה שעושים בסטרימינג זה סרטים - לא טלוויזיה. עשיתי את 'שיטת קומינסקי' בנטפליקס, וזו היתה חוויה נפלאה".

דאגלס זכה באוסקר פעמיים. הפעם הראשונה היתה כמפיק, על "קן הקוקיה", שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, וגם בשאר הקטגוריות המרכזיות: הבימוי, השחקן הראשי והשחקנית הראשית, והתסריט המעובד. "אחרי שסיימנו את הסרט, ניסינו למכור אותו למפיצים - וכולם דחו אותנו", הוא נזכר. "כולם אמרו לנו 'מי ירצה לראות סרט על נושא כזה'?, אבל אז זכינו בכל האוסקרים החשובים, וזו היתה הנקמה שלנו, ואת הנקמה צריך להגיש קרה".

כל זה קרה באמצע שנות השבעים. עשור לאחר מכן, דאגלס זכה באוסקר לשחקן הראשי, על הופעתו הבלתי נשכחת כגורדון גקו, משקיע ומפרק נכסים חלקלק ותאב בצע. "זה היה תפקיד מוזר - גילמתי נבל, אבל אחרי שהסרט יצא, בכל פעם שפגשתי מישהו מוול סטריט, הוא אמר לי 'אתה המלך, בגללך נכנסתי לעסקים'", הוא מספר. "הייתי אומר בתגובה - רגע, גילמתי את האיש הרע, והם היו אומרים לי 'לא לא, אתה המלך'. לזכות באוסקר היה רגע משמעותי בחיי. יודעים מה, אפילו לא הזכייה, אלא עצם המועמדות. העובדה שהקולגות שלי באים ואומרים שאני ראוי - זו היתה קפיצה מדרגה מבחינתי, והפעם הראשונה שבה הרגשתי שאני עומד בפני עצמי, ולא רק בהשוואה לאבא שלי".

עוד בוואלה!

כבוי, מדוכדך ומגוחך: הקאמבק התמוה של ג'וני דפ הוציא לדרך את פסטיבל קאן

לכתבה המלאה
מייקל דאגלס עם קתרין זיטה-ג'ונס וקאריס זיטה-דאגלס. ליונל האן, GettyImages
איש משפחה. דאגלס בקאן עם זוגתו קתרין זיטה-ג'ונס ובתם קאריס זיטה-ג'ונס/GettyImages, ליונל האן

"אוליבר סטון מוציא משחקנים את ההופעות הכי טובות שלהם", המשיך. "אחרי הימים הראשונים של הצילומים, הוא בא ואמר לי 'תגיד, אתה מסומם? אתה משחק כאילו שאין לך שום ניסיון בתחום'. הלכתי להסתכל בחומרים המצולמים והם נראו לי בסדר, אבל אוליבר הסביר לי שאני צריך להכניס בדמות יותר רוע. הוא רצה שאהיה חלקלק כמו לטאה. הבנתי גם שאני צריך לעבוד על הקול שלו, ולדבר כמו איש מכירות".

דאגלס גילם דמויות מורכבות מבחינה מוסרית גם בסרטים אחרים, למשל "הדרך למטה", והוא אומר על כך - "זה לא ש'נתנו' לי תפקידים כאלה, זה בחירות שעשיתי. אבא שלי ובני דורו כיכבו בסרטים אחרי מלחמת העולם השנייה, כשהקולנוע הציג טובים מול רעים, שחור מול לבן. הדור שלי היה בוגר של שנות השישים ושל הטעות של מלחמת וייטנאם. היתה לנו גישה אחרת לגבי השאלה מה נכון ומה לא נכון, וזה משך אותי לגלם דמויות שנמצאות בדילמה בלתי אפשרית. אני גאה לומר שידעתי לזהות תפקידים טובים, וכשאני מסתכל אחורה, אני לא מתחרט על אף תפקיד שוויתרתי עליו".

דאגלס הוא ליברל מהסוג הישן - פעיל הומניטרי שעושה סרטים המקדמים ערכים פרוגרסיביים, ומזוהה כמובן עם המפלגה הדמוקרטית. "בלתי נתפס שטראמפ עדיין בתמונה", הוא אומר במהלך כיתת האמן. עם זאת, הוא גם בומר קלאסי, שמדבר קצת בפטרונות על נשים שכיכבו איתו ואומר "השחקניות שהופיעו בצידי עשו מולי את התפקיד הטוב ביותר שלהן". בהקשר של סצינות המין הרבות בהן השתתף, הוא מזלזל קמעה בתפקיד החדש של מתאמות אינטימיות בצילומים, ומדבר בצורה לא רגישה במיוחד על נושאים רגישים.

"עד שרון סטון, אף שחקנית לא רצתה להשתתף ב'אינסטינקט בסיסי' בגלל סצינות העירום", הוא נזכר. "הבמאי פול ורהובן היה אומר לכל אחת ואחת - 'התפקיד כולל עירום. כן, עירום...יהיה הרבה עירום. עירום עירום עירום. אמרתי לו 'אתה לא חייב להגיד זה'. בסוף ליהקנו את שרון, והיא היתה נפלאה, מושלמת לתפקיד. הסרט הוקרן כאן ולראות את סצינות הסקס על המסך הענק בקאן היה קשה לעיכול. אחרי הפרמיירה הלכנו לאכול, וכולם סביב השולחן היו שקטים מאוד".

מייקל דאגלס בקאן. ליונל האן, GettyImages
עד 120. מייקל דאגלס/GettyImages, ליונל האן

תפקיד איקוני נוסף של דאגלס הוא ב"חיזור גורלי", שזכה עתה לעיבוד טלוויזיוני. הוא גילם בו גבר המשלם מחיר כבד על סטוץ עם אישה בגילומה של גלן קלוז, שלא מוכנה להניח בשקט לו, למשפחתו ולארנב שלהם. "בצרפת, הגיבו לסרט אחרת", הוא מספר. "אמרו לי - פה, לכל הגברים יש מאהבות, אז זה לא עניין גדול. כל אישה צרפתייה לקחה את הבעל שלה לסרט כדי להראות לו מה יקרה לו בפעם הבאה שיבגוד בה. באמריקה, בגידה היא כן ביג דיל, אבל גילמתי את הדמות בצורה כזו שהקהל סלח לי".

לפני שהוא יורד מהבמה, הכוכב הוותיק עונה על שאלה אחת אחרונה - האם יעבוד עד שנות התשעים לחייו, כפי שעשה אביו.

"לקחתי הפסקה כי אני מקדיש את רוב הזמן לאקטיביזם, למשל לעבודה שלי עם האו"ם, אבל אני בהחלט מקווה להשתתף בעוד פרויקטים ולהיות על המסך גם בגיל 93, כפי שאבא שלי עשה", הוא מבטיח. "בכל יום שחולף, אני יותר ויותר מעריך ומעריץ את אבא שלי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully