למרות שחלפו כבר עשרה ימים מאז שנועה קירל סיפקה הופעה פנומנלית בגמר האירווזיון, כזאת שהביאה אותה עד למקום השלישי והמכובד, מדינת ישראל עדיין עוסקת באירוע באובססיביות. והפעם? יו"ר ועדת הכספים מסיעת יהדות התורה, ח"כ משה גפני, אמר אתמול מעל דוכן הנואמים בכנסת שהוא היה תורם חלק מהכספים (ניתן להניח שהוא מתכוון לכספים הקואליציונים הרבים שמפלגתו קיבלה) לקירל כדי שתרכוש קצת בגדים, תוך שהוא מתייחס בשוביניסטיות אופיינית אל התלבושת איתה הופיעה בתחרות. אגב, בהתחשב בעובדה שקירל בדיוק רכשה פנטהאוז ששוויו מוערך בכעשרה מיליון שקלים, נדמה לי שהיא זאת שיכולה לתרום לו כסף לבגדים ולא להיפך.
קשה להתעלם מהאירוניה בכך שאדם שלובש כל חייו את אותם המדים (ולא מדובר על מדי צבאי חלילה) של ז'קט שחור וחולצה לבנה, מרגיש בנוח להעיר על הלבוש של מישהו אחר. אם לא די בכך, אולי היה מוטב שנציג של מפלגה שבוחרת להדיר נשים מרשימתה לכנסת מיום היווסדה ומסיבות אידאולוגיות, יצניע לכת בכל הנוגע לענייני המין אותו הוא מפלה בעקביות. ניחא, היגיון ופוליטיקה ישראלית לרוב לא הולכים יחד. כצפוי, התקשורת הישראלית שלא חסרים לה נושאים רציניים לסקר, לא הצליחה לעמוד בפיתוי והאמירה המיותרת של גפני הפכה לאייטם ברוב תוכניות האקטואליה ששודרו אתמול.
ב"אזור בחירה" עם רביב דרוקר, שאירחה אתמול פאנל גברי עם נציגה נשית אחת (עו"ד רויטל סויד), אפילו עצרו דיון על ענייני תקציב המדינה כדי לעסוק בנושא. למרות שהפאנל כלל גם נציג ממפלגתו של גפני בדמות ח"כ יצחק פינדרוס, הדעות שלו לא היו הכי חשוכות בפאנל. רזי ברקאי שהודה שלא צפה בתחרות ועל אף ניסיונו התקשורתי המפואר ורב השנים, לא ידוע לי שעסק אי פעם באופנה או פרפורמנס, אמר כי בהופעה של קירל "יש משהו דוחה". דרוקר - עוד עיתונאי רב הישגים שאינו קשור בשום צורה לתחום בו פועלת קירל - תהה בקול האם ה"זחילה על הרצפה" היא העצמה נשית. ופינדרוס? הוא כמובן חיזק את דבריו של גפני והוסיף שהוא ראה את קירל לראשונה באותו הרגע. אתם יודעים, איש שהאמת היא נר לרגליו. סויד - שאני רוצה להאמין שהגיעה לאולפן לא רק כעלה תאנה מגדרי - הצילה את כבוד הדיון כאשר הסבירה לגברים סביבה שהם האחרונים שיגידו מהי העצמה נשית והצליחה להוציא קצת אוויר מבלון החשיבות העצמית שלהם. בשבועות האחרונים נתוני הרייטינג של רשת 13 נמצאים בשפל חסר תקדים כאשר בלא מעט ערבים מהדורת החדשות שלה מדורגת אחרונה (אחרי חדשות כאן 11 וערוץ 14) וכאשר רואים את פאנל הבומרים הזה על דעותיו האנכרוניסטיות קל להבין מדוע אנשים בוחרים להתרחק מהמסך.
כאמור, חד הקרן הלוהט ששמו קירל 'חייב' התייחסות תקשורתית נרחבת אז גם במהדורת חמש של קשת 12 ששודרה אתמול עם נטעלי שם טוב (שהחליפה את רפי רשף), היו צריכים למצוא זווית לדיון. לטובתם ייאמר שכאן נמצאה פרשנות קצת יותר מעניינת כשנערכה השוואה בין האמירה של גפני כלפי קירל אתמול ובין האמירות המזעזעות שאמרו נציגי המפלגות החרדיות (בראשם השר והאסיר לשעבר שלמה בניזרי) על דנה אינטרנשיונל כאשר זאת ייצגה אותנו באירווזיון. שם טוב העלתה לשידור את שי כרם, מנהלה של אינטרנשיונל ובחודשים האחרונים מאז עלתה לשידור "דנה קמה", גם כוכב בפני עצמו. כרם התייחס בציניות הראויה לדברים וגם הכניס את הדיון לפרופורציה, והזכיר שהעליהום שנעשה כלפי דנה בזמנו היה מסע מתוזמר ומתוכנן הרבה יותר של נציגי המפלגות החרדיות כלפי הנציגה הטרנסג'נדרית הראשונה של ישראל לתחרות האירווזיון. יש קסם ביכולת של כרם להפריד לחלוטין בין הצד הביזנסי ובין המימד האישי אבל קשה להתעלם מהעגמומיות שבסיטואציה בה כולנו נמצאים, מדינה שחצויה כל כך בין ליברליות וקידמה ובין שמרנות וקיצוניות.
בקטנה
תחת הכותרת "מצה"ל למעמקי המצולות" ראיינו ב"חמש" (ערוץ 12) את שיר קצנל, לשעבר יועצת ארגונית בצה"ל וכיום "בת ים אמיתית" שעוסקת למחייתה בהופעות והדרכות כבת ים. האייטם הזה הגיע למסך כחלק ממסע יחסי הציבור לגרסת הלייב אקשן החדשה של דיסני ל"בת הים הקטנה" שתעלה לאקרנים השבוע. האייטם החינני בואכה ביזארי הזה היה קפסולה של ישראליות עכשווית: מרואיינת שמזכירה באותו המשפט את התגובה שקיבלה ממפקד בא"ח גולני ואת מה שהרגישה לראשונה כשצפתה באריאל בת הים הקטנה. אם מישהו עוד היה זקוק לתזכורת לכך שאנחנו חיים במדינה דו קוטבית.