המהדורה ה-76 של פסטיבל קאן ננעלה הערב (שבת) בריביירה, בטקס חלוקת הפרסים של התחרות הרשמית.
בדקל הזהב, הפרס המרכזי בתחרות, זכה בצדק רב "אנטומיה של נפילה" של הבמאית הצרפתייה ז'סטין טרייה. את הפרס העניקה לה האלילה האגדית ג'יין פונדה. הסרט נרכש להפצה בארץ ויעלה במהלך השנה הקרובה.
יש לציין כי זו הפעם השנייה בשלוש השנים האחרונות בה אישה צרפתייה זוכה בדקל הזהב, אחרי שז'וליה דוקורנו עשתה זאת על "טיטאן" לפני שנתיים.
את הגרנד פרי, הפרס השני בחשיבותו, חילקו הבמאי הוותיק רוג'ר קורמן יחד עם בנו הרוחני קוונטין טרנטינו, שקודם לכן צעד על השטיח האדום עם דניאלה פיק. השניים העניקו את הפסלון ל"The Zone of Interest" סרטו של הבמאי הבריטי-יהודי ג'ונתן גלייזר העוסק ברודולף הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ.
המשותף לשני הסרטים, הזוכה במקום הראשון והזוכה במקום השני? בשניהם מככבת השחקנית הגרמנייה סנדרה הולר.
למרות הנושא שלו, ל"The Zone of Interest" אין עדיין מפיץ ישראלי. שאלתי על כך במסיבת העיתונאים אחרי הטקס ומפיקת הסרט אווה פושצ'ינסקה אמרה לי "זה עניין של זמן. המפיצים בישראל נלחמים על הסרט".
פרס חבר השופטים, השלישי בחשיבותו, הוענק ל"Fallen Leaves" של הבמאי הפיני אקי קאוריסמקי. פרס הבימוי הוענק לטראן אן האנג על סרט הבישול "The Pot au Feu". בפרס השחקן זכה קוז'י יאקושו היפני, על תפקידו הנפלא ב"ימים מושלמים" של וים ונדרס. בפרס השחקנית זכתה מרווה דיזדר הטורקייה על "About Dry Grasses". פרס התסריט הוענק לסקאמאטו יוז'י על הדרמה היפנית "Monster". מעניין לציין כי מלבד גלייזר, אף גבר לבן לא זכה בשום פרס.
"אנטומיה של נפילה" הוא סרטה הארוך הרביעי של הבמאית הצרפתייה ז'סטין טרייה. הולר מגלמת בו סופרת גרמנייה מצליחה, שבן זוגה הכושל נופל למותו. השאלה היא אם שם קץ לחייו, או שדחפה אותו.
רוב הסרט מתרחש בין כתלי בית המשפט, אבל התוצאה היא לא דרמה משפטית וגם לא מותחן פשע אמיתי. לא ברור מה בדיוק קרה בין המנוח ואלמנתו ביום מותו, אבל ברור שהזוגיות שלהם מתה הרבה קודם לכן, ו"אנטומיה של נפילה" בוחן כיצד זה קרה. אפשר גם היה לקרוא לו "תמונות מחיי נישואין".
כמו רוב סרטי הפסטיבל, גם "אנטומיה של נפילה" ארוך - שעתיים וחצי. טרייה מצליחה לשמור על עניין הודות לנקודות מבט שונות, בראשן בנם המשותף של הזוג, שהתקשה לסבול את הריבים הבלתי פוסקים ביניהם, ומגלה תבונה יוצאת דופן לגילו הצעיר. מעל כולם מתעלה הולר. למרות שהיא גיבורת הדרמה הזו, השחקנית לא מנסה לעצב דמות אידיאלית. תחת זאת, היא בונה דמות שלמה, מורכבת ואותנטית - אישה מעוררת הערכה ורתיעה באותה מידה, שגם אם לא אשמה באופן פלילי במותו של בן זוגה, אפשר להאשים אותה בהרבה דברים אחרים. אז מה, אפשר להגיד את זה גם על כל אחד מאיתנו. ככה זה בני אדם.
"אנטומיה של נפילה" עשוי לעילא, בלי נפילות. התסריט, עבודת הבימוי ותצוגות המשחק: הכל כאן ברמה הגבוהה ביותר, אך המעלה הגדולה ביותר של הסרט היא הנכונות של טרייה לחטט בקרביים של הדמויות, והצורה המדוקדקת והרגישה שבה היא עושה זאת. כיאה לשמה, התוצאה היא שיעור באנטומיה של תשוקה ושל רגשות, והצפייה בה מרגשת מאוד.