יש משהו כמעט בלתי נסבל בצורך להתעקש ולחזור ולומר עוד פעם את המובן מאליו: ניקיון כפיים אמור להיות תנאי סף להנהגה. בחברה מתוקנת, אנשים שסרחו מעל לרף מסוים נדרשים להחזיר את המפתחות וללכת הביתה בבושת פנים או לפחות ברמה כלשהי של ענווה, שלא על מנת לשוב לזירה הציבורית שחייבת לשאוף להיראות נקייה ככל האפשר וכמובן גם להיות כזאת.
אלא שישראל אינה חברה מתוקנת, ומה שמקובל לעשות באופן פרטי עושים בישראל מהמקפצה. כשראש הממשלה נאחז בכסאו חרף כתב אישום חמור ומשפט שמתנהל נגדו, ופוליטיקאי שהורשע בפלילים ממונה לשר ורק בהחלטת בג"ץ מועבר מתפקידו - איך בכלל אפשר לחלום על תרבות של ניקיון כפיים?
והנה, במדינה ששום דבר כבר אינו באמת מפתיע בה, שב לחיינו אפי נוה, לשעבר יו"ר לשכת עורכי הדין וחבר הוועדה למינוי שופטים, ולאחרונה גם מורשע בעבירה על חוק הכניסה לישראל ובקבלת דבר במרמה. כזכור, הוא גם היה חשוד מרכזי בפרשת "מין תמורת מינוי" - תיק שנסגר לבסוף בלא כלום, בין היתר לאור האופן שבו הושגו הראיות מתוך מכשיר הטלפון הפרטי שלו.
נוה מנסה בימים אלה לחזור לכסאו משכבר ולעמוד מחדש בראש הלשכה, ומכאן גם לשוב. בישראל גם השאלה "קולה או פפסי" היא נושא לוויכוח בין ימין ושמאל, אלא שבמקרה מערכת הבחירות המשעממת ללשכת עורכי הדין טומן בחובה פוטנציאל נפיץ: היו"ר הזמני, עמית בכר, הוא מתנגד מוצהר של המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה, בעוד נוה נחשב, למרות הכחשותיו הנמרצות, למועמד של הימין ולמי שיוכל להכריע את הכף עבור החזון הדורסני של יריב לוין באמצעות נציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים. כאן צריך להזכיר שוב שהרחובות בוערים כבר שנים ממילא לא רק בגלל חוקים נגד הדמוקרטיה, אלא על עצם הדרישה לניקיון כפיים, ולכן נוה מראש מסמל את הצד שכנגד.
כל זה הוביל אותנו לריאיון של נוה אצל עמית סגל ובן כספית אמש בתכנית "פגוש את העיתונות", שבו התעקש כי "לא ימכור את הלשכה", טען שהוא "לא פרוקסי של לוין", ואף הדגיש כי "הרפורמה כפי שהוצגה היא שגויה". נוה הוא פוליטיקאי מנוסה ויודע לדקלם, אבל לא ברור איזה תוקף יש למילים של אדם שהורשע בקבלת דבר במרמה, ומה הטעם בכלל להאמין להן, בטח כשהוא לא מראה אפילו לא סימן קל שבקלים של חשבון נפש או הכרה בטעות, עם כל הכבוד ל"שילמתי מחיר כבד" ו"לקיתי בחטא היוהרה".
לא רק בגלל הדברים האלה, כל ההתרחשות הטלוויזיונית הזאת הרגישה מעט עקומה. תרמה לכך במיוחד האווירה הסחבקית-אירונית-עוקצנית של "פגוש את העיתונות" בגרסתה הנוכחית של סגל וכספית, כאילו יש פה משהו משעשע. אדם עם הרקורד של נוה צריך לתת יותר תשובות ליותר שאלות ממה שמסגרת כזאת יכולה לספק.
ובסוף, מתחת לרדאר, תשובה אחת כזאת אכן הגיעה, והיא מדהימה ומבחילה ובלתי תיאמן בישירותה, ורק ממחישה איזו סכנה מרחפת על המדינה. בתשובתו על הרכב הוועדה למינוי שופטים, גילה נוה מה עשוי לקרות אם באמת הקואליציה תצליח לשנות אותו לטובתה. "הפוליטיקאים בוועדה לא עושים שיעורי בית כמונו, הם לא יודעים להתמודד עם חוות הדעת המקצועיות", אמר נוה. "מה שמעניין אותם זה פחות או יותר המוצא של המועמד והשיוך הפוליטי שלו". זה העתיד המופרע שלוין, נתניהו ושות' דוהרים אליו, ואם ככה מכינים את הנקניקייה - אולי עדיף בכל זאת למצוא משהו בריא יותר לאכול.