תומר נראה בעננים אבל יואנה ההמומה משדרת "הצילו!". כן, השידוך הזה ייגמר באסון

מה זו אהבה? /
גן עדן די קטן /
המורכב מפרמטרים תלויי זמן ומקום ונתון לשינויים כמו כן מדובר במושג סובייקטיבי ולכן מועד להשתנות לפי תפישת הפרט /
אהה אהה אהה אהה

-תומר, חתונמי, עונה 6

הפרק השלישי של חתונמי לעונה זו נפתח בתמונה מדאיגה: מאי ומשה על ספת יעל. האם רומינו בפרומואים ונפלנו שוב בפח של קשת 12 לעוד פרק "קונספט" שמטרתו מריחת זמן וסחיטת מיץ מירבית? לא, זה לא ייתכן, הרי פרקי איחוד המשתתפים, המשפחות וחיות השדה מהעונות הקודמות מגיעים רק בשליש האחרון.

משה ומאי עברו, מסתבר, שנה מזעזעת ואפופת שכול, אבל יסלח לי השד - כמה הקלה חשתי כשהבנתי שהם פה לזמן את הזוג הבא. אומרת זאת באהבה רבה לשניהם ואיחולים שיצמחו מהמשבר בעזרת סיוע פסיכולוגי אמיתי. החתן מתגלה כאקס של מאי, והכל כל כך מוזר פה כולל ההערה של יעל, "אתם בונים פה רביעייה". המפגש הזה לא העביר בכם צמרמורת? נוצר פה מין בן כלאיים כעור של שידוך חרדי, אסיפת הורים, פגישת מחזור, טיפול זוגי, ריאליטי ומעגל שירה שבטית במדבר.

תודה לאל, האירוע מסתיים ואנו פוגשים את יואנה שבעבר לא דמיינה שתהיה רווקה בגיל 35, משהו במתמטיקה השתבש לה כי היא שכחה את נעלם הגיל. כל כך הרבה גברים בני גילה באפליקציות לא ייתקלו בה אפילו, כי הם קרוב לוודאי מצמצמים את המסננים שלהם לבנות עשרים ושבע גג. זה קצת עצוב, אבל זה נכון, מה שגורם לי לתהות עד כמה ריאליטי מייצר מציאות וכמה הוא פשוט משקף אותה.

נשים נוטות להיות פחות מחוזרות כשהן מתבגרות, ממש כמו לגבי גברים מקריחים, אם כי נדמה לי לפעמים שנשים יכולות להימשך גם לקובבת טופי מכוסה חול אם יש לה מספיק כריזמה וחוש הומור. לצד זה, גם אנחנו יכולות להיות שטחיות. בעיקר בעניין הגובה. ליואנה למשל יש עניין עם גובה, ולא תאמינו - בדיוק שידכו לה בחור (קצת) נמוך ממנה. עוד הצלחה משגשגת מבית המטבחיים של יעל. אם אפילו היא מודה שהיא חוששת מהשידוך של עצמה, אפשר לצפות לאסון.

הקורבן המיובא הוא תומר, בן גילה של יואנה, גם הוא איש של מספרים ששום נוסחה לא הביאה אותו לזוגיות בגיל 35. ליואנה יש סיפור של הגירה מורכבת והיא רוצה מישהו ישראלי - ומה יותר ישראלי מלשיר קריוקי בסלון כאילו אתה מועמד "דה וויס". היום הוא חוקר משהו סופר הייטק בתחום הסאונד ולה יש הפרעות קשב שמקשות עליה לסיים משפט שלם, אבל גם היא משתייכת לזן הפסיכומטרי הגבוה, מאלה ששוחות בריכות בטבלאות אקסל. האמת, הם הכי מעניינים בעיניי מהליהוקים עד עכשיו. יש להם, מה שאומרים על חתולים, "אופי", וכמו עם חתולים, גם הם מסתמנים כאתגר אימוץ.

ההבדל בינה לבין תומר, זה שהיא עובדת עם אקסל - תומר נטמע בטבלאות האקסל עד שאיבד לתוכן את זהותו, ואימץ את הנוסחתיות כהגדרה עצמית. בעוד שהוא רואה אהבה כ"מכלול של פרמטרים שמתקיימים" (הגדרה שהיה אפשר להעניק אגב גם לגאנג-בנג, משחק "תפסוני" או סלט ירקות), יואנה יודעת בדיוק איך היא רואה אהבה והיא באה לתכנית למצוא אותה. יותר מזה, לטענתה היא לא באה לחתונמי בשביל "חתונמי", כלומר בשביל הטלוויזיה, אלא אך ורק בעבור הערך המקודש הזה שככל הנראה ניתן להגיע אליו רק בתכנית טלוויזיה. אני מתייחסת לזה בעוקצנות כי בינינו, יואנה נראית לי הראשונה שתיקח קמפיינים באינסטגרם, וגם האחרונה. למעשה היא הולכת לקחת כל קמפיין שיוצע לה, החל ממחבתות ועד בידה. ובכל זאת, אני מאמינה לה שהיא כל כולה מחכה להתאהב.

תומר מספר שלא התאהב אף פעם, וזו כבר נורה אדומה רצינית. שתי הגישות שלהם מדליקות נורה אדומה, אבל בצורה אחרת, אפילו הפוכה. בזמן שיואנה אוכלת תסביך סינדרלה (ובדיוק בגלל זה חשוב לה לציין שהיא לא מאמינה באגדות), תומר אוכל תסביך דתל"ש שלא למד לדבר עם בנות בגיל צעיר ומאז לא הצליח ללמוד אף פעם. השכלתנות שלו זועקת מגננות ובעיות תקשורת, והתיאור הקר שלו ל"מה זו אהבה" הוא רק ניסיון להשליט סדר וקרקע מוצקה בתחום שכולו כאוס. אין לו כוונה רעה, הוא חמוד בסך הכל, אבל גם טיפוס קלאסי שיצטרף לקבוצות של שטוחיסטים בשביל להתקוטט איתם בפייסבוק עד חמש בבוקר, וחסר לו שינסה להסביר לה שאין היגיון בזה שהיא בוכה מפרסומת לצ'ולנט בזמן הווסת. "אני רק מגיעה אליכם ויש לי דמעות בעיניים", פורצת יואנה בבכי בחדר המומחים טרם הבשורה על השידוך, עדיין לא יודעת כמה פעמים זה עוד יקרה לה העונה.

הדוקטור החדש מודאג מעניין אחר לגמרי, ויורה מה זה לכיוון הלא נכון. לטענתו יואנה מאיימת, כי היא משדרת משהו "מבחוץ". מה הקשר? כדברי ליעד, עונה 5, "השלכה קלאסית". יואנה אמנם עלתה לפה מבולגריה, אבל להזכירכם, רובנו עלינו לפה מאיפשהו מתישהו, והשיח על ה"זרות" שלה הוא אייטיז ברמות. בעיניי גם השיח על אי-היהדות שלה לא כל כך מעניין, אבל עבור ישראלים רבים שחרדים לטוהר הגזע זה יכול להוות עניין, אולי גם לתומר. בכל מקרה, אני עפה עליה בינתיים, ויש לי תחושה שבקרוב כולם. היא אמיתית באופן פגיע וחשוף, ויש לה הומור, למען השם.

ואם כבר בהומור עסקינן (עוד מכלול של פרמטרים שמתקיימים), קשה לי לעמוד על טיב ההומור של תומר. מהשיחה הקונדסונית שלו עם החבר, אני מתחילה לחשוש שיש לנו פה עסק עם אדם יעני-כיפי, שזה אפילו יותר גרוע מאדם לא כיפי בכלל. תחשבו מה זה ריקוד הרובוטים של אדם אחד. אבא שלו נרגש מהשידוך, הוא חשב שבנו פרפר. באמת אין לי מושג למה, הרי סביר להניח שהאקטים הכי סוערים של תומר בשנים האחרונות היו משגלים אינטלקטואליים עם תוכנות בינה מלאכותית. סירי, אמרו לך פעם שיש לך משהו תבוני בעיניים?

די להקשיב לאורך המונולוג של סבתו כדי להבין שיש לנו עסק עם מוצר קשה לשיווק. איזה מונולוג הארד-סייל היא דפקה שם, ראיתם? מה הוא לא עושה בשבילה - סוחב, מחזיק, מנקה לה פלאק מהשיניים. פייר, כמעט השתכנעתי. מהצד השני מסתפקת דודה של יואנה בברכת דרך קצרה: "חיכינו, הגיע הזמן, אושר ואהבה". הדוד המתוק שלה מחזיק את הלב, מעניין מה יקרה ללב הזה כשיראה את מי שידכו לה.

על תקן האוזן הקשבת של החתן מופיעה שוב מאי שלנו. לדבריה, הייתה עושה חתונמי שוב "אובר אנד אובר", ומוסיפה, "עם משה", שזו תוספת חשובה, כי אם השידוך מוצלח או לא - זה די מה שחורץ את גורל החוויה שלך לחיוב או לשלילה. היא תמימה למות כשהיא צופה לתומר שושנים ו-ורדים. אפילו אצלה ואצל משה לא היו בדיוק שושנים ו-ורדים - היו גם, אבל בתוך בלילה נטורופתית דוחה של שושנים, ורדים, קוצים, שעונים מעוררים וחור תחת של כלב. מדהימה היכולת שלנו לייפות דברים בדיעבד, אבל מאי, האינטרנט זוכר. לשמחתו של תומר נשגבת היא יכולתן של נשים סטרייטיות להתפשר, ויואנה מכריזה מראש שהחתן המיועד צריך להיות פחות או יותר שרק עם גיבנת כדי שהיא תסרב לו. גם זה סוג של שיווק עצמי.

"כעת כשאני כותב ישירות אלייך", פותח תומר במכתבו אליה. סירי, הגדירי לי ברכה. בהתחשב בכך שיואנה הביאה לו מתנה סוג של חדר בריחה נייד, עם חידה של 5 יחידות - אפילו לא יודעת של מה - פתאום נדמה לי שאולי דווקא מין מצא את מינו. המתנה שלה גורמת לו להילחץ ובצדק, כי הוא נתן לה דובי מדבר מהסיוטים, עם טקסט מוקלט חמוד אבל חשש כבד שישלוף עלייך סכין בלילה, ואף על פי כן, הכלה רואה כי טוב. אולי זה בעצם מנט טו בי? האמת, אני כבר ממש מבולבלת לגביהם. הם כל כך דומים, אבל מכרסם בי החשש שהדמיון הזה יישאר על הנייר.

הרגע הגדול מגיע, ויואנה, ב70% חרדה, נכנסת לצלילי "מי זאת". איזו אייקונית - כאלה חתונות בא לי לראות. כרגע היא נראית יותר גבוהה ממנו בקצת, מצד שני היא בטח על עקבים, מצד שלישי כל הדיון הזה לא רלוונטי כי נראה שכללית היא מעדיפה לברוח מכאן. היא לא מסתכלת עליו, שפת הגוף שלה קפוצה ומסוגרת והיא מחזיקה את הידיים שלה כמו לוודא שלא יפגשו אותו במקרה, כאילו עומד לידה נגיף הקורונה בכבודו ובעצמו והשנה 2020.

"איפה הנשיקה", צורחת הסבתא המלחיצה, כי תמיד צריכה להיות סבתא שתצרח משהו וזה תמיד יהיה מה שגורם להכי הרבה אנשים את מירב המבוכה. תראו, אני אגיד פה אולי משהו קונטרוברסלי, אולי מהפכני: אסור להביא משפחות לחתונה. מי המציא את הקונספט של המסיבה הסוטה הזו? תחשבו רגע בהיגיון - האם ביום יום אתם מצרפתים את בני הזוג שלכם מול הפרצוף של סבתא? האם יצא לכם לרקוד שיכורים עם אבא? אני לא מדברת על אייל גולן, אלא על רוב האנשים. אז למה כאן כן?

אך סצנת הבושות הזו לא מרפה את ידיו של תומר, הוא נראה בעננים. הדבר הראשון שתפס אותו זה ריקודון הכניסה שלה, והדבר הראשון שתופס אותה זה דיכאון עולמים. מה קרה שם? מה היא ראתה בעיני רוחה? האם היה זה האפס מהמשרד שלה שאכן הובהל לחתונה בחסות ההפקה? האם מדובר בתומר עצמו? לדעתי, אין פה שום "הפתעה", אלא פשוט מאוד - הוא לא הטעם שלה. הוא לא הטעם שלה. מדובר בהתרסקות העונתית. הצילו.

במועדון החנונים עדיין נישאים על גלי ירח הדבש, אבל אדוות ההתרגשות מתחילות לדעוך. היא אומרת שיש בו הרבה דברים טובים וה"אבל" לא מאחר להגיע. לדעתי, כמו ברוב השידוכים הכושלים של "חתונמי", הבעיה היא היעדר משיכה. רואים את זה בפרטים הקטנים, בהחזקת הידיים למשל. היא מתופפת על כף היד שלו כמו בייביסיטר שהילד נקשר אליה רגשית יותר מדי.

מזל שלוקחים אותם לפעילות מקדמת פירומונים - קציצת בצל במטבח ללא תנאים הומניטריים. הסיר מהביל, אך רז כבה, מתכנס לתוך עצמו ומסרב לתקשר את המתחולל בו. לאחר התחבטות עמוקה הוא חושף: חם לו ברגליים. כמובן, אלה לא באמת הרגליים. ואם כבר רגליים, אז קרות, כי יש לי תחושה שאחרי ימים כל כך צפופים ביחד הוא מתחיל לשאול את עצמו שאלות על כמה זה מתאים לו. ובכל זאת, הוא מתמודד עם זה יפה, ורואים שחשוב לו לא להפיל אותה למטה יחד איתו.

יחד עם כל הנחמדות שלו, ברור שרז צריך ספייס, ולדעתי זה בדיוק מה שמדליק אותה כי היא פותחת במיד בהפך הגמור מספייס: משחק ליקוט טראומות מהעבר, טקטיקה נשית ידועה לגישוש אל ליבו של הבחור. כעבור חודש את יודעת בדיוק באיזה פארק ההורים שלו איבדו אותו ואיזו עקיצה זרקה לו מלכת הכיתה בגיל 8 וזה משמש אותך היטב בספר ההספד שאת עורכת לו לאחר שהוא עושה לך גוסטינג. לא נראה לי שרז הוא בחור של גוסטינג, אבל אין ספק שקיבלנו הצצה ראשונה לאתגרים שיצופו ביניהם, ושמוסווים כרגע תחת שתיקות חייכניות וריקודי רובוטים אל עבר השקיעה.

למופע הסטנדאפ החדש של אופיר סגרסקי