הרבה ישראלים מבזבזים כסף על שיעורי אנגלית כדי להיפטר מהמבטא שלהם, אבל רם ברגמן הוא ההוכחה שאין בכך צורך. המפיק נולד בראשון לציון, עבר לאמריקה אחרי הצבא ושמר על המבטא, וזה לא מנע ממנו להפוך בשנים האחרונות לאחד המפיקים המצליחים בהוליווד, שחתום על להיטים כמו "מלחמת הכוכבים - פרק 8: אחרוני הג'דיי", ועל סדרת סרטי "רצח כתוב היטב", אותם ביים שותפו הקבוע, הבמאי ריאן ג'ונסון.
"יש לי מבטא כבד - ריאן צוחק עליי, וגם הרבה אנשים אחרים, אבל מה אכפת לי? העיקר זה שיבינו אותך, ומבינים אותי", אומר ברגמן בריאיון לוואלה! תרבות. "אתה לא צריך להיות מישהו אחר, אתה צריך להיות הגרסה הכי טובה של עצמך. בשביל מה לאבד את המבטא שלך? מילא אם אתה שחקן ורוצה לשחק בכל מיני מבטאים, אבל אם אתה נשאר מאחורי המצלמה? אין סיבה".
ברגמן גר כמובן בלוס אנג'לס, אבל יגיע השבוע לביקור נדיר באירוע קולנוע ישראלי, ויתארח בפסטיבל הסטודנטים והסטודנטיות בתל אביב, בו ישוחח עם מאיה פישר - מפיקה עולה בזכות עצמה, שבמסגרת עבודתה בחברת גרין פרודקשנס היתה אחראית בין השאר לכמה מן הסרטים המקומיים הבולטים של השנים האחרונות, למשל "פיגומים" ו"סינמה סבאיא". הריאיון מתקיים לקראת ביקורו, כשהוא עדיין בקליפורניה, כך שהשיחה נערכת בזום. המפיק חי ופועל באמריקה כבר עשרות שנים, ורגיל לדבר על עסקים באנגלית, כך שאף איתי הוא מדבר בעיקר בשפה הזו, גם כשאני שואל את השאלות בעברית.
השיחה סוקרת את הקריירה של ברגמן, וקל להצביע על הרגע שהזניק אותה: המפגש עם ריאן ג'ונסון, לו הפיק את הסרט העצמאי "בריק" ב-2005. קולנוע האינדי היה אז בשיאו, והסרט זכה להערכה ותהודה עצומה, והפך את השניים לשמות לוהטים בתעשייה. "לא מזמן, כשעשינו מיקס ל'רצח כתוב היטב', אחד מאנשי הצוות החליט לעשות לנו הפתעה והביא עותק של 'בריק'", מספר ברגמן. "הוא עשה לנו הקרנה שלו, וכך ראיתי אותו שוב אחרי הרבה שנים. הצפייה הדהימה אותי: יש ב'בריק' איכות על-זמנית, והוא לגמרי עובד גם היום. אני חושב שאם היה יוצא בימינו הוא היה מצליח באותה מידה, אם לא יותר".
"זה סרט שנעשה במאות אלפי דולרים בלבד. ריאן ערך אותו על המיטה שלו, במחשב המק שלו, אבל כל הזמן האמנתי בו", הוא ממשיך. "ידעתי שריאן הוא הדבר האמיתי. אני זוכר שהייתי אומר לאנשים 'אני לא יודע איך יגיבו לסרט עצמו, אבל ברור לי שיזהו את הכישרון של ריאן ויידעו שהוא ה-Real Deal. אמרתי אז וצדקתי: זה לא סרט לכל אחד, אבל הוא גם לא ישאיר אף אחד אדיש. זה סרט ששינה את חיי".
כמה שנים לאחר מכן, ברגמן הפיק סרט מצליח נוסף של ג'ונסון -"לופר". זו עדיין לא היתה הפקת ענק, אבל היא הקפיצה אותם מדרגה בכל הקשור לתקציב, לממדי ההפצה וגם לכוכבים שעבדו איתם. ברוס וויליס כיכב במותחן המד"ב הזה, שגם כן זכה להערכה ביקורתית, הכניס 176 מיליון דולר ופתח לשניים את הדלת לפרויקט גדול באמת - סרט בסדרת "מלחמת הכוכבים".
"מלחמת הכוכבים - פרק 8: אחרוני הג'דיי" הרגיז חלק מן המעריצים בגלל הגישה שלו למורשת של המותג, אבל היה הסרט המצליח ביותר של 2017 - מקום אחד מעל "היפה והחיה" ושניים מעל "וונדר וומן" של גל גדות. "זו היתה החוויה הכי טובה בעולם", אומר ברגמן. "זה היחיד מכל סרטי 'מלחמת הכוכבים' בשנים האחרונות שעבר חלק, בלי פיטורים של הבמאי ובלי צילומים מחדש. הניחו לנו לעשות את הסרט כמו שרצינו. התקציב היה של מאות מיליוני דולרים, והיו מסביבנו אלפיים אנשי צוות, אבל ההרגשה היתה שאנחנו עושים סרט כמו 'בריק'".
אחרי "מלחמת הכוכבים", ג'ונסון וברגמן היו יכולים לעשות מה שרק ירצו, והם הלכו לכיוון מפתיע יחסית להוליווד של ימינו - מותחן קומי שלא מבוסס על קומיקס אלא נעשה בהשראת אגאתה כריסטי, בלי פעלולים, בלי גיבורי-על ובלי אפקטים מיוחדים. התוצאה היתה "רצח כתוב היטב", שהופץ בידי אולפני ליונסגייט והפך לשובר קופות כה גדול באולמות הקולנוע, עד שנטפליקס קנו את הזכויות לסרטי ההמשך, רכש שהשתלם להם. "רצח כתוב היטב 2: תעלומה יוונית" נהיה להיט ענק בשירות הסטרימינג בחורף האחרון.
"אנשים לא הבינו למה אנחנו רוצים לעשות את 'רצח כתוב היטב'. זה היה סיכון - אבל האמנתי בפרויקט, עד כדי כך שעשיתי משהו בניגוד לכל הנורמות פה, ושמתי בו כסף משלי", אומר ברגמן. "בניגוד לקולנוע הישראלי, בהוליווד לא נהוג שמפיק שם כסף משלו. מהיום הראשון תמיד אמרו לי - עשה מה שתעשה, אל תכניס יד לכיס. אני אומר - אם יש לך משהו טוב ביד ואתה יודע מה אתה עושה, שים מהכסף שלך וככה יהיה לך יותר מרחב תמרון. בגלל שעשיתי את זה, המותג היה שייך לי ולא לאולפנים ויכולתי למכור אותו לנטפליקס. למרות הסקפטיות, ההשקעה השתלמה וכמו שאומרים - השאר הוא היסטוריה".
יישארו בתי קולנוע עוד עשר שנים? עוד חמש שנים?
"אם שואלים אותי על העתיד של הקולנוע, אני אומר - 'דברו קודם כל על העתיד של העולם', כי זה לא נראה טוב. אני מאמין שאולמות הקולנוע לא ייעלמו. ייתכן שיישארו פחות מהם, ואנשים ייצאו מהבית רק בשביל סוג מסוים של סרטים. כל עוד אני יכול לעשות סרטים - החיים יפים. אם יראו אותם באולמות או בסטרימינג, השאלה היא אם אני נהנה מן התהליך".
ב"רצח כתוב היטב 2: חתונה יוונית" יש כמה רגעים יהודיים, למשל כשהדמות בגילומה של קייט הדסון מסתבכת בגלל ציוץ מטומטם על יהודים והדמות שמגלם אדוארד נורטון זועקת "מזל טוב" אחרי שכוס נשברת בטעות. תהיתי אם זה בא ממך.
"ה'מזל טוב' היה מאולתר. הבדיחה על הציוץ היתה של ריאן. צחקתי כשקראתי אותה בתסריט וצחקתי עוד יותר כשראיתי אותה בסרט. זו בדיחה שמצליחה להגיד את הכל על הדמות חמש דקות לתוך הסרט. ריאן לא יהודי, אבל זוגתו קרינה לונגוורת', שפרסמה הרבה ספרים על ההיסטוריה של הקולנוע, יהודייה ונעשית עוד יותר יהודייה עם השנים. למי שפועל בהוליווד בדרך כלל יש קשר משפחתי או חברי כלשהו ליהודים".
נוסף להמשך העבודה המשותפת עם ג'ונסון, ברגמן הקים לאחרונה חטיבה מיוחדת בחברת ההפקה שלו שמעודדת יצירה של יוצרים מתחילים. במסגרת זו עמד מאחורי "Fair Play" של קלואי דומון, שהפך לסנסציה הגדולה של פסטיבל סאנדנס בינואר האחרון. נטפליקס, שוב הם, רכשו אותו תמורת לא פחות מעשרים מיליון דולר - העסקה הכי גבוהה השנה בפסטיבל. שוב התברר שמבטא ישראלי לא מפריע בעסקים.
הסרט מציג את סיפורם של בני זוג לוהטים שעובדים יחד בקרן השקעות, והדינמיקה ביניהם מתערערת כשהאישה מקבלת קידום ובן זוגה הקנאי נותר מאוחר. דומון עוסקת כאן בצורה מקורית (יחסית) ונועזת בשלל סוגיות טרנדיות: MeToo, זוגיות במקום העבודה, הקשר בין אמביציה וליבידו, הפריכות של האגו הגברי ועוד.
"הסרט אינטנסיבי להפליא ועובד כמותחן, אבל מציף גם הרבה סוגיות מעניינות. הוא לוקח נושאים שמבעבעים ומציף אותם לראשונה", אומר ברגמן. "זה הסרט הראשון שמדבר על ה-MeToo בוול סטריט. כשהסרט יעלה בהמשך השנה, אני יכול להבטיח לך שאנשים ידברו עליו. הוא היה הימור, אבל הוא עובד בדיוק כמו שרציתי. לא אכפת לי מהכסף, אלא מזה שהסרט עובד".
אבל לא חבל לך שאנשים יראו אותו בעיקר בפורמט ביתי?
"ברור שהייתי רוצה שהסרט יהיה באולמות קולנוע, אבל השאלה איך זה היה קורה. הגיעו הצעות מאולפנים, אבל הבנתי שהם יתייחסו אליו כ'סרט קטן' בניגוד לבלוקבסטרים שלהם. זה אומר שהם היו מפיצים אותו באמצע הקיץ, ואם הוא לא היה שובר קופות בסופ"ש הראשון, הוא היה מת והיו שוכחים ממנו. נטפליקס יטפלו בו בצורה אחרת. קודם כל, גם הם יפיצו אותו באולמות, גם אם לזמן קצר, והם ייקחו אותו לפסטיבלים, אבל הכי חשוב - הם יקדמו אותו לאורך זמן. הם ישימו הרבה כסף לתקופה ארוכה, והם ישמרו את הסרט בשיח. לא האמנתי שמפיצים אחרים יצליחו להשאיר אותו בתמונה כמו שרציתי".
זה סרט שעוסק בנושאים רגישים בצורה די נועזת. יכול להיות שמפיק אמריקאי, לא ישראלי, לא היה מעז לגעת בהם בצורה הזו?
"זה לאו דווקא העניין שאני ישראלי, אלא שאני מהגר, ומהגרים רעבים יותר. אני לוקח סיכונים כי מזמן הבנתי שאם לא תקח סיכון - לא תגיע לשום מקום".
אנחנו מדברים על ההצלחות שלך אבל היה גם כישלון - "האחים בלום" המתחכם והמתוחכם, שג'ונסון ביים בהפקתך בין "בריק" ו"לופר" והתרסק בקופות.
"מבחינתו, הסרט לא היה הפסד כלכלי. מי שלא הצליח איתו זה המפיצים. הם חשבו שהם קונים סרט מסוג אחר, אז הם לא ידעו מה לעשות איתו, והם קנו אותו ביותר מדי כסף. למדתי מזה לקחים לגבי איך למכור סרטים ולעשות עסקאות, ואני מיישם".
איך אתה מיישם?
"למשל עם 'Fair Play'. בכוונה לא הרמתי לגביו ציפיות לפני פסטיבל סאנדנס. אמרתי לכולם - תנו לסרטים אחרים לייצר באזז, אנחנו לא נדבר על הסרט. לא רציתי שהוא יהיה ברשימת 'עשרת הסרטים הכי מסקרנים בפסטיבל וכדומה'. דאגתי שמי שצריך להיות בהקרנה יהיה בה - וזהו, זה הוכיח את עצמו. כיום אני חסיד של להישאר מתחת לראדר".
למה חשוב לך לעבוד עם במאים מתחילים ובמאיות מתחילות?
"זה טוב מבחינה עסקית, אבל בעיקר אני נהנה מזה, ולומד מזה. גם אחרי שלושים שנה אני עדיין לומד כל יום. אני רוצה למצוא במאיות ובמאיות שיעשו משהו נועז, שיהיה כיף לעבוד איתם/ן, ונמשיך לעבוד יחד גם לאחר מכן, ולעשות סרטים גדולים יותר. אני רוצה לעזור ולהדריך אנשי ונשות קולנוע בתחילת הדרך, וזו אחת הסיבות שאני משתתף בפסטיבל הסטודנטים והסטודנטיות.
"אני חושב שכיום, יותר מתמיד, העולם פתוח. יש כל כך הרבה פלטפורמות, אם זה יוטיוב ואם זה נטפליקס. אם תעשה משהו טוב ומיוחד עם פרספקטיבה משלך, תהיה לו במה. יש מיליון כישרונות בישראל, זה ברור, וההצלחה של הטלוויזיה הישראלית היא המחשה לזה".
היית שותף גם להפקת סרט ישראלי - "סיפור על אהבה וחושך" על פי עמוס עוז. נטלי פורטמן ביימה וכיכבה, בתור פניה קלאוזנר, אימו של הסופר. מה הזיכרונות שלך מהפרויקט הזה?
"אני זוכר שעמוס הגיע לאל.איי. הקרנתי לו את הסרט והוא עף עליו ועל המשחק של נטלי, ועל כמה שהיא הזכירה לו את פניה. הוא היה אסיר תודה והחמיא לנו מאוד. למה הסרט קיבל ביקורות קשות באופן חסר פרופרציה? נטלי עשתה את הסרט שעשתה, אבל תמיד ידענו שזה אתגר לעבד ספר כזה, ושלא כולם יאהבו אותו".
אם כבר מדברים על אהבה וחושך, אתה מגיע לביקור במדינה בתקופה מורכבת.
"אני מפחד לעתיד של המדינה, אבל פחדתי גם כשעזבתי אותה לפני שלושים שנה. כואב לי, אבל מי אני שיכאב לי? אני לא גר בישראל. אני מנסה להיות אופטימי, אבל זה לא נראה מזהיר. אין ספק שזו לא המדינה שגדלתי בה. אני מקווה שאנשים יתעשתו".
השיחה עם רם ברגמן במסגרת הפסטיבל תתקיים בשבת 1.7 ב-17:30, בסינמטק תל אביב. להזמנת כרטיסים ראו האתר הרשמי של הפסטיבל.