קשה לצרוך היום אקטואליה. לא עובר יום שלא בא לך לצרוח לעבר המסך, להתקומם מול הציניות, הזלזול באינטליגנציה, הרשעות והבורות של נבחרי ציבור ופעילים לעת מצוא. בעולם מתוקן, במקום לשמש רמקול לכל קשקוש ולספק פלטפורמה למריבות כמו לפי תסריט ידוע מראש, התקשורת אמורה להיות זו שמנקה את הרעשים, מתמקדת במה שחשוב ונלחמת על הניואנסים. אבל זה לא עולם מתוקן אלא עולם מטורלל, ולכן מגיע לנו השפל הטלוויזיוני שנקרא "שומרי הסף" ברשת 13, בהובלת גאולה אבן והפרלמנט הקרקסי שלה.
מי שחשב על שם התכנית - המרמז על מי שעומדים על המשמר והסדר - בוודאי לא תיאר לעצמו את מה שהיא באמת: כאוס צעקני ובוטה, וולגרי ורווי קלישאות, שכל תכליתו הוצאת עצבים. היא בנויה על תגובות מהירות ושיחות בזק על ענייני השבוע. מילא אפשר היה לומר משהו בעל ערך בפרק זמן כה קצר - ואולי מישהו אפילו אמר משהו כזה. כנראה שלעולם לא נדע: אחוזים נרחבים של התכנית אי אפשר בכלל לשמוע בגלל שכולם צורחים ונלחמים זה בזה, מטיחים עלבונות וזעם ברעש שלידו גם אתר בנייה היה נשמע כמו חדר מתים. כשאחד האורחים בתכנית, איש שב"כ לשעבר ליאור אקרמן, אמר שהוא לא רוצה מעוניין לתוך "מסכת הצעקות" שסביבו, כמעט ונכמר הלב. מי לעזאזל כן היה רוצה?
מה שמרגיז במיוחד הוא שנדמה שזאת בעצם הייתה הכוונה מלכתחילה, עם פאנל וסדר יום שמהותם היא משיכת אש וטראפיק. חוץ מאודליה כרמון, נדמה שכל היתר - רון קופמן, רמי ורד, פנינת ינאי ואתי כרייף בתחרות צעקות. קופמן למעשה הוא מי שמוביל כל שיחה, ואבן נעלמת לידו, ומדי פעם מנסה לעצור כדי להמשיך לדיון חסר הטעם הבא.
הטייקים על אירועי השעה ברובם עלובים ומסתכמים ב"אוי הצביעות" או "גלית דיסטל מביכה אותי", או "טרור הוא טרור", או או עלבון כלשהו של קופמן כלפי מישהו. זה כמו כל מה שרע בטוויטר רק בטלוויזיה, תוכן דל וסתמי, שהדרך המנומסת ביותר להגדיר אותו תהיה להשתמש במילה "מיותר". התחושה בפנים היא מרה יותר: תוכן כזה, ללא קשר לדעות שמובעות בו, הוא מזיק ומרעיל את האוויר.
הרבה דובר בשאלה האם גאולה אבן צריכה להגיש תכניות אקטואליה לאור נישואיה לפוליטיקאי בכיר. מול "שומרי הסף" השאלה הזאת נראית זניחה: זו לא תכנית אקטואליה אלא מופע איום שמרדד את כל מה שקורה לבידור נרגן ורעשני. זה לא פיתרון או תשובה לשום דבר בשיח הפוליטי והתקשורתי שלנו - זאת הבעיה עצמה. מה בכלל עושה עיתונאית שמזוהה עם ענייניות ורצינות במקום הזה?
הזלזול הזה בצופים התבטא בכל כך הרבה רגעים אמש, מהזמנתו של עד המדינה ניר חפץ לפרשן את מצב תיקי האלפים ועד הסקרים המטופשים ששואלים את הציבור מה הוא חש כלפי ההשתוללות האלימה של מתנחלים נגד פלסטינים (מה הלאה? רצח רבין בעד ונגד?). אבל בפינה האינפנטילית שבה חברי הפאנל הדביקו פוליטיקאים בסרטים באמצעות כלי בינה מלאכותית, וניסו להסביר את ההומור הדלוח שמאחורה ("בני גנץ מזכיר את פורסט גאמפ"), כבר התייאשתי לחלוטין. אם תוכן כזה מגיע לטלוויזיה, שומרי הסף האמיתיים נרדמו בשמירה.