טונה בריאיון נדיר: "בקורונה קראו לי רוצח מסוכן, אמרו לי ללכת למחנה ריכוז"

הראפר איתי זבולון, המוכר בשם הבמה טונה, העניק ריאיון נדיר ומקיף ל"יו! הפודקאסט", בהגשת מתן שרון ותומר גרשנמן. בתחילת הריאיון נשאל למה הוא ממעט כל כך להתראיין, ואמר: "קודם כל, זה המון זמן להתראיין. זו אנרגיה. אני צריך להתכונן. אחרי זה אוהבים לעשות עם זה מה שרוצים בשביל להשיג קליקים או למכור פרסומת. נגיד, בשביל הטלוויזיה זו אנרגיה שמיותר לי להוציא. וגם לראיונות יש תבנית בדרך כלל. אני לא חייב, כי הכרטיסים טפו טפו טפו נמכרים. אז אני לא חייב לעבור את הדבר הזה, שלוקחים את מה שאתה, את האנרגיה שלך, ועושים איתה מה שרוצים. אני מרגיש שזה לוקח ממני הרבה, ואני מרוויח מזה מעט. ואני גם נפיץ נורא, אז מהרבה דברים שאני אומר אפשר לעשות מטעמים".

בריאיון נשאל טונה על הביקורת שמתח בתקופת הקורונה על המגבלות שהוטלו, כאשר טען אז בין השאר שחיוב אזרחים להתחסן הוא שלילת זכויות אזרח. "לא הרגשתי שמה שמציגים לנו זה הסיפור. הרגשתי שיש ממש הסתה והדרה נגדי ונגד כל מי שאמר דעה הפוכה מהמיינסטרים. הרגשתי לבד ומוקטן ומושא ללעג. כשמישהו מלמעלה, הממשלה או התקשורת, אומר לך שחבר שלך מסוכן לך או שהוא אנרכיסט או שאיכשהו מקטינים מישהו, אני חושב שדבר ראשון שאנחנו צריכים כאזרחים זה לעשות זה לעצור ולהגיד, רגע, רגע, זה לא המשחק. כי אם אתה מתחיל להפריד בין אנשים, כנראה אתה מסתיר משהו. אני חותם על כל אחד שיקטין מישהו - שהוא טועה. כי אם הוא צודק, אין בעיה, הוא יסביר את העניינים ואפשר לדבר על זה. בטח כשזה נוגע לזכויות אדם. הרגשתי שהפחד עיוור הרבה אנשים שהיו קרובים עליי, שזה קצת בודד, אוי, הוא מפריע לנו עכשיו עם הרעיונות. אני מפחד עכשיו אז שלא ייקח את זה לשם. הרבה אנשים שהתנגחו בי בסוף גם באו ואמרו לי סליחה, טעינו, פחדנו. אני חושב שזאת הסכנה הכי גדולה, כשאנחנו האזרחים מפחדים, אפשר לעשות מה שרוצים איתנו".

טונה נזכר בתגובות הקשות שספג בהקשר זה במשבר הקורונה. "אמרו עליי את הדברים הכי חמורים", אמר. "אמרו רוצח, אמרו מסוכן, אמרו משוגע, אמרו שוטה הכפר, אמרו לשים אותי במחנה ריכוז, בדיחות גרועות על טונה, המון המון תגובות קשות. אמרו שלא אכפת לי מאנשים. דברים הכי מוזרים שאפשר להגיד. גם אנשים שמכירים אותי אמרו דברים נוראיים. כשאתה מפחד אז אתה קצת מסטול מפחד. ובגלל זה חשבתי שאם האנרגיה הכללית היא להפחיד את האזרחים אז זה לא קשור לרפואה".

טונה דיבר גם על החיבור המיוחד שלו עם רביד פלוטניק, עמו קיים הופעות מאוד מצליחות ומדוברות, ואמר לגבי שיתוף הפעולה ביניהם בעתיד: "אין לנו תכנית להתרחק או להתנתק כדי שזה יפסיק. אבל אני חושב שזה יהיה בריא לרגע שיזכרו שזה לא להקה. זה יקרה באופן טבעי, לכל אחד יש עוד המון עניינים, וזה יתחבר באופן טבעי", אמר והוסיף בחיוך: "כי אנחנו אותו בנאדם".

המראיינים הזכירו לטונה שבאחת ההופעות, לפני שהתחיל את השיר "יום חדש", הוא אמר על הבמה שבכל החזרות הוא בכה בשיר הזה, ולאחר מכן דמע גם במהלך ההופעה. "זה ריגש אותי", אמר טונה, "היה לי איזה זום אאוט כזה, הסיפור לוקח אותך לאנשהו. יש לו איזה סוף, שאומר 'אולי נכבוש את העולם, ביום מן הימים'. משהו הסתובב לי שם. וזה קרה בכל פעם שאנחנו מגיעים לשם, ברגע הזה בשיר אני לא מצליח לשיר. אז קשה נורא לשיר ולבכות תוך כדי. היה לי זום אאוט, איך זה עבד? איך לעזאזל? אני שומע את הטקסט, ואני כזה, כן אנחנו באנו משם, מצנרת הביוב. זה לא צחוק. וזה פתאום מפואר. זה מה שהרגשתי גם כשעשיתי את קיסריה, גם שם היה רגע של דמעות. לא הצלחתי לא לבכות. הרגשתי כל מיני דברים על החלום הזה. דברים יכולים לקרות, יש קסמים בעולם ומדהים שאני חלק מהסיפור הזה. ופתאום זה מכובד. פתאום יש כנרים. פתאום יש כרטיסים. יש לזה גם את החיסרון, זה כבר לא מגניב, ההוא בן 40 וההוא בן 50 מגיע. והמורה. יש לזה את החיסרון. אבל וואו, איזה סיפור מופלא".