ובכן, אפשר להכריז שלא משנה אם אתם אוהבים את סתיו או מתמכרים לנוגדי דיכאון בגללה - מי שמתעסקת עם הברבי יותר מדי זמן - מתרסקת, עולה במדרגות וחותכת הביתה להתמודד עם הוצל"פ. הפעם זו הייתה פרידה די מפתיעה מדיירת אהובה שמככבת בכמה מקווי העלילה המרכזיים בעונה. והיא לא רק עוזבת את הבית, היא גם נאלצת להפקיד את הסינר בידיים של סתיו.
יתרה מכך, אני מקווה שנוכל להזדכות סוף כל סוף על האסטרטגיה הזוגית ולהפנים שמערכת יחסים, הפכפכה ודרמטית ככל שתהיה - היא לא הדרך לזכות בכרטיס לגמר. שברונות לב דווקא כן. לא מאמינים לי? אז תשאלו את עצמכם איך דיירים כמו אורי ועדן הפכו לכה אהובים. אין מה לעשות, זה בסדר, כולם יודעים שעם חברים רווקים נהנים יותר וחברים נשואים מעירים אותך מוקדם בשבת בבוקר כדי לנסוע ליקב. ולא אכפת לי איך זה מצטלם, זה פשוט לא כיף.
אז בעוד שעדן הייתה משוכנעת שעד סוף הערב היא מפרקת את הצמות וחוזרת לחולון, ספיר בורגיל התבקשה לעזוב את הבית ונדמה שהיא היחידה שיצאה מההדחה הזו עם עיניים יבשות מדמעות. כעיקרון כולי תקווה שעד עליית הטור הזה היא כבר אחרי סשן אינטרוונשן לגבי הזוגיות שלה - שרגע לפני הסוף, נקלעה לאחד מהמשברים הכעורים והמקרינג'ים שנצפו בטלוויזיה, אפילו ביחס לאח הגדול. ומדובר במקום הכניס לחיינו את הביטוי 'בצים שלי שים לי במבה' והוכיח לנו שוואזות הן הקורבן הראשון של ניהול כעסים לקוי, כן?
הפעם זה קרה בגלל סכסוך שייקספירי עתיק יומין בין האח בורגיל ובן הזוג - אברהם. אותו סכסוך שמותיר אותה במשוואה בלתי אפשרית, בה שני המעורבים מצפים ממנה לבחור צד. כל זאת בידיעה שלא משנה מה, היא תאבד משהו. או אם לדייק, מישהו. כאילו באמת, נדמה שהקהל פשוט עשה לה טובה כשהחליט להרחיק אותה מהבית. וסליחה, אבל בעיקר מאברהם.
זהירות, פסקה רצינית לפניכם:
באתר של פורום מיכל סלה ז"ל פורסמו חמשת תמרורי האזהרה לזוגיות מסוכנת: תוקפן שנוטה להתנהג כמו קורבן, שימוש בשפה מאיימת ורגישות קיצונית, הקטנה, דו פרצופיות והתנהגות אובססיבית. כל אחד מהדפוסים האלו מטריד בפני עצמו ובפרק הזה ספיר חטפה מתקפה משולבת, כשהחליטה להתבודד בחצר כששמיכה מכסה אותה מפדחת ועד בוהן. כל זאת, אחרי שאברהם הרחיק את המיטות שלהם בהפגנתיות, התעלם לחלוטין מהמצוקה הרגשית שספיר מצויה בה, הצית סיגריה בחצר ואיפר עליה מטח של עלבונות בניחוח של סגירת חשבונות ודימויים על אקדחים וכדורים שספיר פולטת.
לאורך כל המונולוג הארוך של אברהם, ספיר שתקה והקשיבה לבן הזוג הכועס שלה. האיש שאוהב אותה אבל גם מבקר את טון הדיבור שלה בנימה שמרגישה קצת כמו איום, מבקש ממנה להתבודד מדיירים מסוימים (לא בפעם הראשונה), לפנות נגד אחיה, להכות על חטאים שהוא ביצע ולטעון שאף אחד לא היה שם עליה בבית בלעדיו. כאילו שלא מדובר בדייר שהתחיל את הדרך שלו בבית כטיפוס מוקצה ומבודד. אף על פי כן ולמרות הכל, אציין כי ספיר ואברהם כן החליטו לתת לאהבה ניצחון שהיא בהחלט לא ראויה לו. מזל שהקהל בבית חשב אחרת.
חשוב לזכור שגם בן נוסף ממשפחת בורגיל חווה קשיים רומנטיים, אחרי שהוא שוב לקח רחוק מדי כמה צעקות רמות שנשמעו אל מחוץ לבית והאשימו את אורי נגר בפשע האהוב עליו: פלירטוטים. הקורבן של השבוע: שי, בת הזוג המסויגת של שניר. נכון, לפחות הפעם הוא לא דמיין את המילה "נחש", אבל הוא בהחלט לא מבין מה לא בסדר בעצות שמגיעות מקומץ תמהונים שמכלים את זמנם בלהטריל משתתפי ריאליטי דרך החומות של נווה אילן. בהמשך שניר גם נפגע מהצעקות של שי וכאילו באמת, בוקר טוב ממי, איפה היית עד עכשיו? מה השלב הבא? להיעלב מזה שליאל רוקד רע?
מצד שני, מכל סיפור האהבה הלא מתפקד הזה, נולד מונולוג מרהיב של אורי נגר, שתהה אם העובדה שהוא חתיך מכשילה אותו. כי הרי ידוע שהעולם הוא מקום כל כך נורא, קר ובודד עבור אנשים יפים. המסקנה המתבקשת מכל הסיפור היא להיצמד ליענקי. ככל הנראה הדייר היחידי שלא חווה עוררות פיזית מולו. נכון, כשמדובר באורי נגר אף פעם אי אפשר לדעת אם מדובר במהלך אסטרטגי שנשמע מחוכם רק בתוך הראש שלו אבל אני זורמת כי זה מצחיק. כמו כן, מומלץ באופן כללי להפסיק לחשוד בכל ידידות שנרקמת בין נשים לגברים. די למחיקת הפרינדזון. זה פוגע בי באופן אישי.
אבל רגע, בואו נדבר על חוסר ביטחון של גברים ועל מה שזה מוציא מהם. הרי בכל זאת, התמה של העונה הזו עוסקת בשאלה הנצחית מי הכי גבר בבית (כאילו באמת, די, תחליטו כבר). אז הגיע הזמן שמישהו יסביר לאברהם שלא בכל פעם שבחור מרים לחברה שלו את הצלחת הוא בעניין שלה. או שיהיה לו ממש קשה לצאת לדייטים במסעדות. וכן, מישהו צריך להבהיר לשניר שזו לא ציפייה הגיונית לבקש מבת הזוג שלך לנתק חברויות עם גברים. ובכלל, שאין צורך לפזז בריקודים פגאניים סביב בנות זוג בכל פעם שבחור מאוד נאה נכנס לחדר. אפשר סתם לנהל שיחה רצינית, לשאול מה הצד שלה בעניין ולא להתייחס לאישה שלך כאל עיזה מבולבלת שהלכה לאיבוד באחו ונקלעה למסיבת פול מון של טורפים. וגם שזה לא הכי מגניב להתחבר לנמסיס שלך רק כי שניכם מצאתם אויב משותף (אורי נגר, זה תמיד אורי נגר) גם אם זה גורם לכם להשלים.
טוב, מה חשבתם? שלא נסיים בלי מילה שחורה על סתיו שמקבלת תקציב מותרות בזמן שחצי מהבית חי על טונה וגזר? פיפי חיים בסטורי. מה נגיד ומה נאמר על אישה שמחלימה מפריצת דיסק כשהיא אופה עוגות וחוטפת פיברומיאלגיה בדיוק כשצריך לשטוף את הכלים? שהיא שנייה מלחטוף סכרת 2 רק כדי להוכיח נקודה? אה נכון, לזכור שאם יש משהו שסתיו אוהבת יותר מסוכר - זה חד משמעית סבל של אחרים. בתיאבון, לפחות זה לא יורד לתחת.
אחתום בברכת מזל טוב, לנו. בעוד שלושה שבועות הסיוט נגמר ובקרוב נוכל לצעוק "עד מתי יולי 2023". טבלת ייאוש מעוצבת עם הפרצוף של יענקי מחובר לגוף של אורי נגר בפרטי.