הסופר, המשורר, המתרגם וחוקר הספרות החשוב פרופ' יואל הופמן הלך היום (שישי) לעולמו בביתו. בין ספריו הידועים נמנים "כריסטוס של דגים", "Curriculum Vitae", "ספר יוסף", "ברנהרט" ו"מה שלומך דולורס". בן 86 היה במותו.
פרופ' יגאל שוורץ, חברו ועורך ספריו הראשונים, ספד לו בשיחה עם וואלה! תרבות: "זה האיש הכי חכם, הכי עדין והכי מדוייק שפגשתי בחיים שלי. אהבתי אותו אהבת נפש. הוא היה סופר דגול".
יואל הופמן נולד ביוני 1937 ברומניה. בגיל שנה עלה לישראל עם משפחתו. בגיל שלוש התייתם מאמו והועבר על ידי אביו לבית יתומים, ומאוחר יותר חזר לבית אביו. הוא למד בתיכון חדש בתל אביב, ושירת בחיל הים. בצעירותו נסע לשנתיים ביפן, בה למד ספרות והגות יפנית וסינית. בשנות השישים עבר לצפת ולימד בתיכון פילוסופיה, ספרות ואנגלית. לאחר שסיים תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, שב ליפן לסיום עבודת הדוקטורט שלו בפילוסופיה של הדת ובודהיזם.
את סיפורו הראשון פרסם הופמן ב-1986 בכתב העת "אגרא 2". כשלוש שנים לאחר מכן הוציא ספר פרוזה ראשון, "ספר יוסף", הכולל ארבע נובלות, שאחת מהן, "קצכן" עובדה לדרמה בטלוויזיה. הופמן גם תרגם שירת הייקו לעברית. ספריו הידועים היו "ספר יוסף", "ברנהרט", "מה שלומך דולורס", "כריסטוס של דגים" ושני ספריו האחרונים - "קוריקולום ויטה" ו"מצבי רוח".
הופמן היה פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית וספרות השוואתית ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הוא זכה בלא מעט פרסים, ובהם פרס ביאליק לספרות יפה ופרס היצירה לסופרים ומשוררים.
הופמן, שהיה סרבן ראיונות וצילומים, קיים הופעה פומבית נדירה במאי 2010 במפגש ספרותי-מוזיקלי בינו לבין דרור בורשטיין והמוזיקאי עמיר לב, שהתקיים בפסטיבל הסופרים בירושלים, ובו אמר בין השאר: "שלומי בעולם הזה? אם היה יותר טוב אולי לא הייתי כותב". בתשובה לשאלה איך הוא כותב שהופנתה מאישה בקהל, אמר: "איך אני כותב? אני לא ממש יודע. כשכתבתי את 'ברנהרט', ספרי השני, ישבתי כל יום וחיכיתי למשפט הנכון. ברבות השנים הבנתי שיש זמן שהוא נכון וזמן שהוא לא נכון והתחלתי לזהות את הזמנים האלו". עוד סיפר כי הוא אף פעם לא יודע מתי ספר מתחיל. "לפעמים אתה מתחיל לכתוב ומגלה שזה סרק", אמר. "אבל אתה תמיד יודע מתי הספר יסתיים, איך אני יודע? זה עניין מוזיקלי".
פרופ' הופמן הותיר אחריו אישה, בן ונכדים.