שמישהו יקרא למיקי בוגנים ואלימור זילברמן, כי מאז המהפך עם אורנה דץ לא ראיתי מייקאובר כל כך מהיר, מאולץ וסר טעם כמו השינוי של ליאל - שתוך פחות מיממה, הפך מהסיוט של סתיו, לחלום הכי מתוק שלה. אז בינתיים, אפתח בברכת שהחיינו ושלא תחמוד עוד בראץ את רעותה הברבית ויתרה מכך - תעשה הכל כדי לארגן לה הטרלה אחת הגונה ואחרונה: בעלות על ישיבת התקציב. ויש לזכור כי מדובר בדיירת שמוכנה לעשות הכל כדי לנצח, כולל הרעלת המתחרים שלה בסוכר.
אז ברכותיי, הבובות המרושעות של הבית סוף כל סוף איחדו כוחות והן מלאות תאוות רגשי נקם. יחד, ליאל מגיש לסתיו את הגביע הקדוש שכה חפצה בו עונה שלמה: זכות ההקלקה על הטאבלט. דרך החברות החדשה, סתיו לא רק נהנית מכוחו של דייר חסר בושה שמקדם את האינטרסים שלה במהירות האור, היא גם חושפת את החולשה של האויב הכי גדול שלה בבית ומראה לכולנו שהמלכה ליאל עירומה, שהבלנסיאגה שלה חיקוי מעליאקספרס וכשהיא אומרת שהיא לא רעבה כי היא מלאה רגשית, היא בעצם סתם מנחמת את עצמה בטוסט מפוחם בפינה כדי שכולם יבואו לרחם עליה. ותראו, מי כמוני מבינה את הקונספט של לחטוא בפחמימות אבל בוא ליאל, אתה לא מלא ברגשות. להפך - יש לך חור בלב בצורה של שי.
כזכור, בפרק הקודם שי וליאל החליטו לסגור את בסטת החברות שלהם, לאחר ששי החליטה להעמיד את ליאל במעמד הדחה פומבית. כיאה לחוקי הפורמט, שכוללים בין היתר העמדה שבועית להדחה. ליאל פחות התחבר וחיש מהר הביע מיאוס מצעקותיה של שי ובמקביל אמפתיה למצוקה של סתיו שהוא בעצמו הזין בעיקשות בחודש האחרון. בגדול אני מבינה את ליאל כאדם שעבר נידוי חברתי, אבל אני עדיין מעדיפה לסמוך על דן מנו לפני שאקרא לסתיו או אברהם "חברים".
חשוב לזכור, לליאל לא נותרו מהלכים, חברים ומונולוגים לעוסים שנשמעים בדיוק כמו אותו תקליט שחוק מלפני יומיים (רק שהפעם השם "סתיו" הוחלף בשם "שי" אבל חוץ מזה, אחד לאחד). וכן, הוא גם לא יודע לחשב 600 קלוריות ב-20 גרם. כאילו בואו נדבר על זה רגע. באמת, כולם שמו לב שהדייר היחידי שמסתדר עם מתמטיקה ואנגלית הוא גם הדייר היחידי שלא סיים לימודי ליב"ה? וזה עוד לפני שיובל מעתוק התבלבלה בין אייזיק ניוטון לשרי אריסון. כעיקרון אני הראשונה לזלזל בחינוך שאינו ממלכתי או בכל מערכת חינוך בכלל, אבל פייר, הופתעתי. ואם כבר פתחנו על יענקי ומעתוק, פליז בואו נתחיל לנגב את הריר על הרומן התיאורטי הזה. לשניהם מגיעים בני זוג שנמשכים אליהם. סורי, זה לא שווה את הדו קיום והשניים האלה נגיעה מאובדן משילות.
ונעבור לדיליי של החיים: שמונת הנותרים החליטו להוציא מהבוידעם את הריב על הטאבלט, שבמרכזו שי נגד סתיו, שגם זכתה בהצבעה דמוקרטית במנדט ושוב מוכיחה שישראלים לא הבינו את הקונספט של עריצות הרוב. אם תשאלו אותי, עדיף לתת ליונה מהבריכה את האחריות לפני שהייתי מעניקה לסתיו את הזכות לשלוט באחרים ולו רק בגלל העובדה שמדובר בדיירת שנוקמת דרך הקיבה כאג'נדה. הרי עד כדי כך מדובר ברעיון מפוקפק, שאפילו האח הבין שמומלץ לטלפן למחלקת תוכן שיווקי, שסידרה לשניר ושי את הזכות לבזוז סופרמרקט ב-10 דקות, כשבסופו מנגל.
אך בעוד שתאוות הבשרים בבית נמצאת על אש נמוכה, ההכנות למטבח הגיעו לנקודת רתיחה, לאחר שספיר ואחד מחבריו צעקו לשניר ולאברהם מסרים מחזקים מהבית. רגע של אאוץ': שי לא קיבלה מהן אחד כזה. עתידות: שניר עדיין לא יבין שהיא לא בקטע שלו. אבל נחזור לסתיו, כי תמיד חוזרים אליה, גם כשהיא עמלה על מלאכת הצ'יפס אבל בכלל זורקת לשמן הערות על ספיר שמטגנות לאברהם את העצבים.
ובאמת, מכל הזוועות שהאישה הזו עשתה בבית, לגרום לי לקחת את הצד של אברהם בוויכוח זה שיא השיאים. כי למנוע ממנו גישה לצ'יפס אחרי שדחפת לו אותו לעין (מטאפורית, כן?) - גורם לנו לתהות כמה מהר אנחנו נוטים לשכוח את המקרים בהם ספיר מעולם לא הדירה את סתיו מהצלחת, גם אחרי הריבים הכי כעורים ביניהן. מצד שני, כל הדרמה הזו בין סתיו ואברהם הייתה שווה הכל, רק כדי לראות את סתיו מחביאה לאברהם את השואב בפח אחרי שהפריע לה לישון באמצע היום.
נדמה כי מדובר בפרק רווי מסרים, כשגם פלוני אלמוני החליט לפקוד את חומות הבית שבפיו אזהרה לשי ושניר: תיזהרו מליאל. החדשות הטובות - שניר לא שמע את המילה נחש. החדשות הרעות - ליאל הבין שאפילו מחוץ לבית כולם יודעים שהוא חרטטן חסר תקנה, לאחר שהשתמש בסימולציית תקציב כדי לנגח את סתיו בשי ולהלהיט את העניינים. גם הפעם, יענקי, הדייר היחידי עם סיכוי סביר לעבור פסיכומטרי, זיהה את המניפולציה, חתך מהחדר והבהיר סופית ליאחתי, שהכי רואים לה.
באופן לא מפתיע, ישיבת התקציב המדוברת התהפכה על סתיו, שאמנם התארגנה על אאוטפיט מצועצע בטרם תצולם הישיבה, כי אין אצלה מהלכים לא מחושבים. עם זאת, היא בכל זאת סיימה במפלה צורבת. בלי פתי בר, בלי כבוד ועם הדייסה החמוצה שבישלה, כששאר הדיירים הראו לה מה קורה כשצועקים עלייך בזמן שאת מנסה לחשוב על טובת אחרים. ואף מילה על הבלייזר הוורוד של אברהם.
כמו תמיד, יותר מדי ויכוחים קטנוניים ומעט מדי סיכויים שסתיו תבין כמה זה מעצבן לתת מהקבוצה על חשבונך ולא לקבל כלום בתמורה. וגם ביי עדן, די, זה היה טו מאץ'. בקטע טוב. רק אל תסמסי ליובלוי, חראם על הגוסטינג.