ברכות חברים שלי, שותפים שלי, קוראים שלי, יצורים חסרי חיים ותקנה - זה לקח רק מאה וארבעה ימים, שמונה עשר מונטאז'ים, תשעה מופעי מחול של ליאל, ארבע פרישות מכמירות לב, שלושה זוגות לא מתפקדים, שתי יובליות חרמניות אש וסתיו ברבי שבשמיים, הארץ וממלכת השוקולד. אבל בואו נודה באמת, זה נגמר. ואנחנו ממש בסדר עם זה.
בתוכנית שמאדירה זלילת לקרדות ומקדשת את אמירת האמת בפרצוף, הרשו לי לפתוח ברגע של כנות - אנחנו לא ממש נהנינו מהעונה הזאת. כך שלא מפתיע שגם אירוע הגמר הסתכם בשעתיים וחצי שכל קשר בינן ובין תוכן מקרי בהחלט. נכון, מדובר בפרק הזמן הארוך ביותר שבו סתיו לא הטרילה מישהו ובהחלט לא ניסתה לנקום בו. אבל מה בכל זאת היה לנו שם? גיחת פלייבקים קצרה של נועה קירל, האבסת יתר של פרסומות ויותר מדי רגעים שהזכירו לנו ששניר ניצח את עצמו.
עם זאת, בחוסר חן וטאקט, בלט בעיקר הקידום המאסיבי של היום שאחרי האח הגדול ברשת 13, שניתן לאמלק במילה אחת: ריאליטי. עוד עונה של הישרדות, השקה של ריאליטי שהוא כמו המירוץ למיליון אבל הוא לא, דוקו ריאליטי על פליליסטיות, ריאליטי כשרונות, ריאליטי על אוכל וספין אוף ריאליטי על אוכל. במציאות הטלוויזיונית הנוכחית זה לא רק מכעיס, אלא גם די מעליב כשכל נתון אפשרי מעיד על כך שהקהל הישראלי צמא לתכני מקור שמכבדים אותו, את היצירה הישראלית ובעיקר - אותנו.
אבל נחזור לגמר. הטובה ניצחה, הצדק יצא לאור והדיף ניחוח של פואטיקה טלוויזיונית. ובכל זאת, זה לא מובן מאליו כשמדובר בעונה שקו העלילה המרכזי בה נע בעיקר סביב מדידת פינים שבין גברי האלפא המתחלפים בה. כל זאת, כשלא פחות מ-27 דיירים נכנסו ויצאו מהבית הזה, רקחו אסטרטגיות אנמיות, פלירטים מקרטעים ועשו הכל מלבד לפתח אופי. אז נכון, סתיו קצין אמנם מסוגלת לנגן על עצבים כמו שזובין מהטה מנצח על הפילהרמונית, אבל בלעדיה ככל הנראה היינו מזפזפים לערוץ הבא עם פיהוק קולני ונפיחה שקטה מתחת לשמיכה.
אבל נחזור לפיינליסטים: מבלי פיזוזים מיותרים ומעוררי בעתה, ראשון לצאת היה ליאל, שבעונה מתוקנת היה מגלה כישורי עמידות רופפים יותר, אך בהינתן העובדה שגם לעציץ שבפתח המדרגות יש יותר כריזמה, אפשר להבין איך נתקענו איתו ועם החולצות החמוצות שלו. שני לצאת היה שניר, עם הרבה מאוד בלייזר ומעט מדי חולצה מתחת. בהחלט דייר שאפשר להתווכח על הזכות שלו להגיע לגמר, אם כי מומלץ לתהות איך ההפקה יודעת עליו ועל המשפחה שלו משמעותית יותר מדי מידע. החל מסכסוכים פנימיים ועד הקראש של אחותו מגיל 15. זה לא רק מעורר תהיות, זה סתם מדאיג.
שלישי היה לצאת יענקי, כי לפייבוריטים שלי אף פעם אין סיכוי להגיע לאנשהו. כשהוא מצויד ב-15,000 ש"ח, צו גיוס וכישרון בלתי רגיל לאחד את כל חלקי העם, מבלי לעורר גרם של ציניות ואיכשהו להרגיש על זה אשם. ביקום מקביל יענקי ואני הופכים לרימייק הפמיניסטי של "מרחק נגיעה", אך ביקום הנוכחי אני מאחלת לו שפשוף נעים ושלא יפרק את כל הפרס על קולה בשק"ם.
לבסוף, הן נותרו שתיים וקשה שלא להשוות אותן לטליה ובר שחלקו את אותו מקום על הספה רק לפני שנה. האחת, יובל מעתוק שבהמשך הוכרזה כמנצחת. דיירת שרוב העונה נבלעה תחת מכבשי הדרמה, אך הוכיחה שברגע האמת אנחנו תמיד נבחר בדמות מרצה, נוחה ומכמירת לב על פני סתיו, שבדיוק כמוה, גם אנחנו חשבנו שהניצחון מתחבא במחשוף שלה - ותעיד על כך ארשת פניה שהזכירה לנו את הבוקר שבו גל קספרס חשפה את סליק הביסקוויטים שלה. בקיצור, כולי תקווה שמישהו הצמיד לרועי עוז איש שב"כ קשוח לימים הקרובים ואם נהיה שקטים נוכל לשמוע את סתיו צורחת אל תוך כרית ומתכננת את מסע הנקמה שלה.
ובאמת, קשה שלא לסכם את העונה מבלי להקדיש לסתיו לפחות פסקת פרידה אחת. ללא ספק מדובר בדיירת שזוכה בתואר התלמידה המצטיינת של בית הספר של הריאליטי ויש לה מקום כבוד בהיכל התהילה התרבותי שלנו. בשלב מתקדם יותר עוד נצפה בה ובאביבית בר זוהר מתחרות על משהו עד זוב בוטוקס. אבל בינתיים, אני אשמח לקנות כל קוד קופון שהיא תנסה למכור לי באינסטגרם. נכון, לא האמנתי למילה שיצאה לה מהפה אבל בהחלט הערכתי את הניסיון. שהרי בסופו של דבר, בלעדיה היו שולחים אותי לסקר את פשיטת הרגל של ערוץ 13 וזה אירוע שגם קורה ברמת החייל וגם לא יהיו בו קרואסונים עבשים על חשבון הבית.
חשוב לזכור, שבעונה שבה כל דייר הגיע על תקן אסטרטג מטעם עצמו, סתיו היחידה שהגיעה עם תוכנית מחושבת ופשוטה: להסתכסך, להתקרבן, להתבכיין. אך בשונה מהמנצחת של העונה הקודמת שישבה על טייטל דומה, סתיו חטאה פעם אחר פעם בצורך הבלתי נשלט שלה לייצר נקמות ולהקשיח את הלב שלה ברגעים שבהם נדרשה דווקא להפעיל רגישות. בפועל, היא הכשילה ומנעה מעצמה לא מעט זמן מסך שיכלה לתרגם לאהבת קהל נטולת פשרות. מצד שני, בלעדיה היה משמעותית פחות מצחיק וזה בסדר.
לסיכום, בואו נחליט שזוגיות - מופרעת ולא תפקודית ככל שתהיה, לא תביא אתכם לגמר. זה לא עזר לרוי, לין, ניקול, אורי, ספיר, אברהם, שי ובמידה מסוימת גם לשניר. אם היינו רוצים לצפות בדמויות חסרות אופי שהולכות לאיבוד בתוך מערכות יחסים לא מתפקדות, כבר הייתי כותבת ריקאפים על חתונמי. מצד שני, נדמה שכל הזיווגים האחרונים שנוצרו באח נמצאים בצעדי ענק לחופה ושמעתי שרועי עוז פנוי עכשיו לחלטורות.
אחרית דבר, בשונה מאחותה הגדולה והמוצלחת - זו הייתה ילדת הסנדוויץ' של הריאליטי. לא מבריקה ולא מעוררת אנטגוניזם יוצא דופן. ואכן, בהוראת אברהם, שתינו הרבה מים בכל מיני מצבי צבירה ואף על פי כן, לא היה פיפי, בטח שלא ביצים שלי ולא קיבלנו במבה. מצד שני, זה תמיד נחמד לראות איך למרות הכל, לפחות ביקום המקביל של הריאליטי - הטוב מנצח. גם כשהוא נראה פתטי, מרצה ומעורר פיהוק. יאללה ישראל, עכשיו תורך.