וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אם הסדרה הישראלית החדשה של הוט לא תגזים, היא תהיה פשוט אדירה

עודכן לאחרונה: 13.9.2023 / 8:16

"משמר הגבול" מציעה כל כך הרבה דרמה שחסר לה רק עוד צעד וחצי למלודרמטי. כדי להצליח לעמוד בציפיות האלה היא תצטרך לשחק על הגבול הזה - להשאיר את הצופים במתח בלי להפיל טוויסטים מוגזמים, לתת לדמויות שלה לעשות דברים קיצוניים בלי לשבור את המסגרת שהכרנו

מג"ב/הוט

יום לפני עלייתה לשידור של "משמר הגבול", דרמת האקשן החדשה מבית הוט, פורסם כי הסדרה בת 8 הפרקים נמכרה לשידור בינלאומי בנטפליקס. קל להבין למה - טלוויזיה ישראלית מחוספסת ומותחת, בטח כזו שנוגעת בסוגיות חברתיות או פוליטיות בוערת, היא מוצר מבוקש בימינו. עם בימוי ועריכה קצביים, צבעוניות אפורה כמו הגבולות המוסריים של הדמויות ועלילות צד שמחברות את לוחמי מג"ב לעולם הפשע, זו סדרה מתבקשת להציב על כפתור "אולי תתעניין גם ב" עבור הצופה שכבר השלים את "פאודה", "טהרן" או "שעת נעילה".

אם ראיתם יצירה קודמת כלשהי של היוצר מני יעיש, אתם יודעים בדיוק למה לצפות - עולמות מלאים בפשע ובאלימות, דמויות רגילות שמסתבכות בסיטואציה שקצת גדולה עליהן והרבה מכות. "המשגיחים" ו"אבינו" עשו את זה בקולנוע, "ג'ודה" שיצר לצד ציון ברוך הוסיפה לנוסחה גם עלילת ערפדים מקומית. ב"משמר הגבול" הוא עושה בדיוק את זה, הפעם עם דמויות צעירות יותר וחיבור פוליטי מובהק הרבה יותר, בכל זאת, לסדרה קוראים "משמר הגבול".

משמר הגבול. אוהד רומנו,
מג"ב/אוהד רומנו

הגיבור שלנו הפעם הוא אבי (בן סולטן), צעיר מבת ים עם נטייה להסתבך ופיוז קצר במיוחד. אלימות היא הדרך המועדפת עליו ליישוב סכסוכים, וכשבבית הספר מתקילים אותו בשאלה איזה עתיד הוא רוצה לעצמו הוא לא מצליח לחשוב על תשובה. היחיד שמוציא ממנו צד מעט רך יותר הוא אביו (שלומי שבת), שמגדל אותו לבדו אחרי מותה של האם, אבל גם הנזיפות שלו לא מספיקות כדי להשאיר את הילד הרדוף על דרך הישר. אנחנו מגלים את כל זה בעודנו סופרים את הדקות עד שייזרק הכתר-פלסטיק הראשון - ואכן, בסוף זה קורה אחרי שגניבת אופנוע מובילה את אבי וחבריו ישר לידיים של ארגון פשע ערבי ביפו.

ראש ארגון פשע בת ימי (חיים זנאתי) לוקח על אבי חסות ומגן עליו מהעבריינים שדורשים נקמה, אבל עם מחיר - כדי להישאר מוגן לנער חמום המוח אסור להראות את הפרצוף שלו ביפו. כדי לעקוף את ההכרעה הזו הוא וחברו קובי (עידו אליאלי) מתגייסים למג"ב וכבר מפנטזים על "כוסיות בטיילת וסטירות לערבים ביפו". אבל בסיום הטירונות הם משובצים בגזרת ירושלים הבוערת, תחת השגחה צמודה של המ"פ ורסנו (שלום מיכאלשווילי).

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
משמר הגבול מג"ב. באדיבות HOT ו-NEXT TV,
מג"ב/באדיבות HOT ו-NEXT TV

שני הפרקים הראשונים מעמיסים לא מעט דמויות, מידע ובעיקר קונפליקטים להמשך. המרכזי שבהם הוא בין החיים החדשים של אבי במג"ב מול חיי הפשע שמחכים לו בבית. היחידה וארגון הפשיעה מוצגים ככמעט מקבילים זה לזה, גופים שממסדים ומסדירים את השימוש בכוח ואלימות ושיש בהם יחסי כוחות ברורים ומפקד שהוא גם דמות אב. שני המפקדים שמתחרים על ליבו ונשמתו של אבי מנסים לעזור לו באותה המידה שהם רוצים לשלוט בו, אז יש להניח שתהליך ההתבגרות של אבי ייאלץ אותו להתנער משניהם.

אם בתחילת הפרק הראשון העיסוק ביחסי יהודים וערבים היה עקיף יחסית, דרך הפילטר של ארגוני פשע מתחרים מערים שכנות, ברגע שאבי מגיע למג"ב הגזענות שלו נעשית בעיה אמיתית. היא זו שהניעה אותו להתגייס למג"ב מלכתחילה, אבל היא קיצונית מדי, בלתי נשלטת והופכת כמעט מיד לאלימות פיזית. זה משהו שאולי אפשר לרסן ולהסתיר בבסיס טירונים, אבל בשירות עצמו הוא לא רק מוצא את עצמו משרת עם ערבים ודרוזים (מבחינת אבי וקובי אין שום הבדל), אלא גם נדרש לראות באוכלוסיה פלסטינית אזרחית בני אדם של ממש, לא רק מחבלים פוטנציאליים או אויבים.

משמר הגבול מג"ב. באדיבות HOT ו-NEXT TV,
מג"ב/באדיבות HOT ו-NEXT TV

וכמובן שאי אפשר להתעלם מהזווית המגדרית - זאת אולי סדרה גברית מאוד, אבל משמר הגבול הוא כוח מעורב בו גברים ונשים משרתים יחד. כרגע האישה היחידה בפלוגה, ובסדרה בכלל, היא מירי, מג"בניקית מורעלת שמתעקשת שהתגייסה לתפקיד מתוך "אהבה ולא שנאה". את מירי מגלמת נועה אסטנג'לוב, שגם גילמה את המ"כית הנלהבת מדי צליל בסדרה "המפקדת", ושתי הדמויות חולקות לא מעט נקודות דמיון. סביר שכמו צליל, גם מירי צפויה לגלות שערכים ושירות צבאי לא תמיד עובדים ביחד, בטח כשאת משרתת באזור כל כך עמוס בסיכונים ומורכבויות. בינתיים היא מפתחת קשר הולך ומתהדק עם אבי, ונראה שמלבד אבא שלו היא היחידה שבאמת יכולה להרגיע ולאזן אותו.

יש לומר שלמרות הנגיעה בנושאים כבדים עם פונציאל נפיץ, ולמרות שסצנות האקשן יותר ריאליסטיות מאשר הוליוודיות, יש כאן טון קליל שמשאיר את "משמר הגבול" נוחה לצפייה. הרבה מהקלילות הזו מגיעה מהדינמיקה של אבי וקובי. כל הסצנות בכיכובן משכנעות וכשהם צריכים להפסיק לעשות שטויות ולדבר ברצינות זה לא פעם חורק, אבל הם באמת מרגישים כמו חברים ותיקים עם שפה פרטית משלהם. הסצנות הכי מסקרנות הן אלה של אבי מול המ"פ ורסנו. מיכאלשווילי גונב את ההצגה בכל הזדמנות ומאזן בצורה מושלמת בין הצדדים האבהיים לאלה הקשוחים והאכזריים בדמות המפקד. בכלל, הצד המג"בניקי של הסדרה מעניין ומותח יותר מכל מה שקורה בבית, כשעלילת הפשע עדיין לא באמת מספקת דרמה גדולה. יחסי האב והבן אמורים להיות הלב הרגשי של הסיפור הזה, אבל משהו שם לא עובד - אולי כי לשניים חסרים רגעים יחד שלא מסתכמים בנזיפות או חילופי מבטים.

אם לשפוט לפי שני הפרקים הראשונה, "משמר הגבול" מציעה כל כך הרבה דרמה שחסר לה רק עוד צעד וחצי למלודרמטי. כדי להצליח לעמוד בציפיות האלה היא תצטרך לשחק על הגבול הזה - להשאיר את הצופים במתח בלי להפיל טוויסטים מוגזמים, לתת לדמויות שלה לעשות דברים קיצוניים בלי לשבור את המסגרת שכבר הכרנו. אם היא תצליח לעשות את זה, יש לה פוטנציאל אדיר. הבעיות יגיעו אם, כמו הגיבור שלה, היא תמהר מדי לשבור את הכלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully