הסרט על החטופים נוצר מתוך המון כוונות טובות, אבל טובע בבעיות
"תהיה חזק" של דורון ערן נעשה בהשראת פרשת מותם הטרגי של יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה. למרבה הצער, זה יותר אוסף של מניפסטים מאשר יצירה שעומדת בפני עצמה

גדלה בניינטיז ושרדה כדי לספר. תמיד מעוניינת בכוס תה
"תהיה חזק" של דורון ערן נעשה בהשראת פרשת מותם הטרגי של יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה. למרבה הצער, זה יותר אוסף של מניפסטים מאשר יצירה שעומדת בפני עצמה
"ילדחרא", הסדרה החדשה של יס, היא יצירה נישתית באופייה שכנראה שלא יתעורר סביבה שום קונצנזוס, אבל לא רק בגלל האופל. יש בה משהו שמסרב לנסות למצוא חן בעיני הצופה ואף מסרב להתכנס לכדי אמירה או תובנה ברורה. זה לא דבר טוב או רע, זה פשוט מה שזה
במהלך הצפייה במיני-סדרה "מוות ממכת ברק", קשה להשתחרר מהתחושה שאת הסיפור הזה כבר ראינו, והוא בוצע בצורה מופתית ובלתי נשכחת. "המילטון" פשוט עשתה את זה טוב יותר. ולמרות זאת, החן, ההומור והתמצות הופכים את הסדרה לאופציית בינג' קצרה וכיפית
כמו ישראל כולה, גם ב"ארץ נהדרת" עוד מגששים את הדרך חזרה לשגרה אחרי שנתיים שהיו הכל מלבד נורמליות. נכון לעכשיו זה לא מוצלח במיוחד, למעט רגעים טובים בנתב"ג וסיום מרחיב לב שסגר מעגל עם פדוי השבי אלון אהל - רגע שגם הוא נגמר באקורד צורם, שלא באשמת התוכנית
תפיסת היהדות של "רק לא זה" לא פעם שטחית, כמו הסדרה כולה, וזה ניכר ביתר שאת בשאלת הגיור של העונה השנייה. יחד עם זאת, היא מפתיעה הפעם בהתבגרות של דמויות המשנה ובעומק הרגשי החדש
הטרום-בכורה של "מטכ"ליסטים" של הקומיקאי משתעשעת עם היחידה הכי מפורסמת, "ברנינג מן" מביא את שי אביבי אל המדבר, "חדרה של מריאנה" מעבד סיפור-שואה של אהרן אפלפלד ואילו "ספיינל טאפ 2" מחזיר לבמה את הלהקה הכי מצחיקה בתולדות הקולנוע. פסטיבל חיפה, דיווח שני
"יתום" של לאסלו נמש מציג סיפור התבגרות אפל במיוחד, "הדרך שבינינו: החילוץ האולטימטיבי" וגם "על כלבים ואנשים" חוזרים ל-7 באוקטובר ו"חמש הערות על המצב" הוא הימור נועז ויוצא דופן. פסטיבל חיפה, דיווח ראשון
פסטיבל הקולנוע הצפוני חוזר לסוכות עם כמה מהסרטים המדוברים בעולם. אספנו בשבילכם כמה המלצות ממש שוות
דירוג הסדרות הישראליות הטובות של תשפ"ה קורה גם הפעם על רקע מציאות שרק הולכת ומקשיחה, ובהתאם הן כוללות מצד אחד סאטירה מושחזת ותחקירים נוקבים, ומצד שני אסקפיזם לשמו. אלה הסדרות הטובות של השנה של מבקרי וואלה תרבות
העונה השנייה של "בלאדי מורי" מאזנת לא רע בין הדרמטי לקומי, הציני והכן, ומספקת כמה וכמה רגעים זכירים ומצחיקים ועלילה מהודקת יותר. עם זאת, קשה להשלים עם הניתוק הכמעט נרקיסיסיטי שלה מהעולם החיצון ועם התחושה שהיא מפצה ברהיטות על העובדה שלא תמיד יש לה מה להגיד
"העוקץ הפיניקי" הוא סרט מסע צבעוני של ווס אנדרסון שמתרחש במזרח התיכון המדומיין. העלילה קלה ולא תמיד מרגשת, אך נשענת על אנסמבל מרשים, והכימיה בין בניסיו דל טורו, מייקל סרה ומיה ת'ריפלטון מעלה אותו כמה וכמה מדרגות
"הנוסע השמיני: כדור הארץ" מוכיחה שאפשר להרחיב יקום קולנועי מבלי לרוקן אותו מתוכן. נואה האולי, יוצר הסדרה "פארגו", מביא לראשונה אל כדור הארץ את היצור המבעית, ומציב לצדו ילדים היברידיים ותאגידים מרושעים. התוצאה היא סדרה שהיא גם אינטלקטואלית וגם מבעיתה
אין מה להיבהל: הגרסה המחודשת ללהיט הניינטיז "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון" חריגה בטמטומה אפילו ביחס למה שאפשר לצפות מסרט קיץ אידיוטי, ואילו "צמודים" דווקא מתבסס על ניסיון מקורי לרענן את הז'אנר - אבל רחוק מלממש את הפוטנציאל
הגלגול החדש לקומיקס של מארוול הוא להיט קיץ סינתטי ונאיבי עם עלילה דבילית, שהולך לגמרי על בטוח. האם זה מה שיציל את היקום הקולנועי השוקע? שניים וחצי כוכבים
סרט האנימציה "ציידות השדים של הקיי-פופ" כבש את השירות עם עשרות מיליוני צפיות, בשילוב של אקשן, פנטזיה, היגיון של מחזמר ועיצוב מתוקתק ומתקתק. מתחת לפני השטח מסתתרת בו גם מחאה מרומזת - אך נוקבת
"חזי ובניו" משלבת מצוין בין דרמה, קומדיה, ציניות ורגש, כוללת אלמנטים מיסטיים וגישה פרועה עם פוטנציאל להפתעות לא שגרתיות. אם היא תמשיך ככה היא יכולה להיות משהו מיוחד
סרט ההמשך ללהיט הענק של שלישיית מה קשור לוקח את החבורה ליפן, עם הרבה מאוד בדיחות שחוזרות פעם אחר פעם עד מיאוס. ובכל זאת: זה סרט טוב בהרבה מקודמו
מאז פרץ בסדרה "משחקי הכס" לפני יותר מעשור, פדרו פסקל פילס את דרכו לצמרת. הקיץ הוא כבר נמצא בכל מקום, עם תפקידים בשלושה מהסרטים הכי מסקרנים של העונה - וכולם רוצים חתיכה מ"האבא של האינטרנט". כך הוא הגיע לשם
גיבור-העל המפורסם מכולם חוזר לסיבוב חדש באולמות הקולנוע ועל הדרך משיק את היקום הקולנועי החדש של די.סי. - שינסה להתחרות באימפריה הפצועה של מארוול. מה קרה מאחורי הקלעים, את מי נפגוש שם ומה הצעד הבא? וואלה תרבות עושה סדר
"אליאו" הוא סרט חמוץ-מתוק ומלא הומור על ילד בודד שמגלה שהוא לא לבד בעולם. כמו תמיד אצל פיקסאר, גם הפעם זה ייגמר בבכי משחרר (שלכם, כמובן). שלושה וחצי כוכבים
"הסתגלות לאפלה" בוחן את המקרה המוזר על היהודי שהורשע בפשעים נאציים בבוכנוולד. "לאחוז בליאת" הוא מסמך אינטימי ומרתק על המאבק להחזרת החטופים מעזה. ואילו "המבריחים" מגלה שלמצוא ספרים בערבית בישראל זה חתיכת סיפור. הסרטים של פסטיבל דוקאביב
חיפשתם אקשן קליל וצחוקים? סרט האנטי-גיבורים החדש ביקום הקולנועי עשוי מחומרים כמו דיכאון, מועקה, פגיעה עצמית ופרנויה. זה עדיין סרט הוליוודי בתבנית המוכרת, אבל הוא מתרכז ברגש, ומציע גאולה ונחמה לכמה דמויות שקיבלו יותר מדי כאפות בסרטים הקודמים
"בירד", סרטה החדש של אנדריאה ארנולד, הוא מסע התבגרות מצחיק, מטריד וגם מלא קסם שמתרחש בסביבת חיים קיצונית. עם בארי קיוגאן בתפקיד מרתק ואחר מכל מה שהתרגלנו אליו ושחקנית נפלאה בהופעה גדולה ראשונה, גם אתם תגיעו לסצינת הסיום עם דמעות בעיניים. ארבעה כוכבים
"נדל"ן - סיפור אהבה" של ענת מלץ הוא סרט מצחיק מאוד על זוג צעיר שמחפש דירה ובעצם על הרבה יותר מכך. הדיאלוגים מבריקים, והדמויות נוגעות ללב ומרגישות אמיתיות לחלוטין, אז אל תתנו לו ליפול בין הכיסאות. ארבעה כוכבים
"מיינקראפט: הסרט" מבוסס על משחק המחשב הנמכר אי פעם, אבל כשלעצמו הוא דבילי ורועש, כתוב רע ומלא בשחקנים שמתבזים ודמויות ריקות. זה אולי מצליח לשכנע את הגיימרים, אבל אחרת אין לכם מה לחפש שם
"שלב החשמל" של נטפליקס מבזבז תקציב של מאות מיליונים על סיפור דיסטופי מבולבל, מפוזר ובלתי קוהרנטי, שבנוסף סובל גם ממשחק איום ונורא של מילי בובי בראון. נקודות האור היחידות היא כריס פראט ואנתוני מאקי, אבל לא בטוח שהם מספיקים
"ניצחון או הפסד" מציגה שמונה פרקים המספרים את אותו השבוע מנקודות מבט שונות, עם סגנון אנימציה קומיקסי ומטורלל שמבדל אותה מיצירות פיקסאר הקודמות. הסדרה אמנם לא מהודקת ו"יעילה" כמו סרטי האולפן האגדי, אך מפצה עם יצירתיות, חדוות עשייה ואנושיות שמורגשת בכל דמות
במרכז "זרע התאנה הקדושה" של מוחמד רסולוף ניצבת משפחה שלומדת שדיבורים על "אהבה" יכולים להיות גם סוג של מניפולציה. מעבר לסיפור המסעיר מאחוריו, זהו מותחן פוליטי-משפחתי על רקע מחאת הנשים באיראן, שמתעלה דווקא כשהוא מחליט להיות משהו קצת אחר
המחזמר הרומנטי על הנזירה שהפכה לאומנת כבש את לב העולם, אבל הסיפור האמיתי על משפחת פון טראפ הוא קצת פחות נוצץ ועליז, ובו דווקא הקפטן הוא הדמות העדינה. ואיך היטלר והימלר קשורים לכל זה? 60 שנה לסרט "צלילי המוזיקה", כתבה ראשונה בסדרה
זוכה האוסקר על "הפסנתרן" מקווה לעשות זאת שוב על תפקידו כאדריכל ניצול שואה באפוס "הברוטליסט". בריאיון לוואלה הוא אומר: "לעסוק בשואה זו בו זמנית זכות - ואחריות אדירה. הסרט מכבד אנשים שאיבדו כל כך הרבה אך הצליחו בעזרת אמנות להכניס אור למקום שהיה בו רק חושך"