הסרט החדש של פיקסאר הוא חריג ומוזר. זאת בדיוק הסיבה לאהוב אותו
"אליאו" הוא סרט חמוץ-מתוק ומלא הומור על ילד בודד שמגלה שהוא לא לבד בעולם. כמו תמיד אצל פיקסאר, גם הפעם זה ייגמר בבכי משחרר (שלכם, כמובן). שלושה וחצי כוכבים
גדלה בניינטיז ושרדה כדי לספר. תמיד מעוניינת בכוס תה
"אליאו" הוא סרט חמוץ-מתוק ומלא הומור על ילד בודד שמגלה שהוא לא לבד בעולם. כמו תמיד אצל פיקסאר, גם הפעם זה ייגמר בבכי משחרר (שלכם, כמובן). שלושה וחצי כוכבים
"הסתגלות לאפלה" בוחן את המקרה המוזר על היהודי שהורשע בפשעים נאציים בבוכנוולד. "לאחוז בליאת" הוא מסמך אינטימי ומרתק על המאבק להחזרת החטופים מעזה. ואילו "המבריחים" מגלה שלמצוא ספרים בערבית בישראל זה חתיכת סיפור. הסרטים של פסטיבל דוקאביב
חיפשתם אקשן קליל וצחוקים? סרט האנטי-גיבורים החדש ביקום הקולנועי עשוי מחומרים כמו דיכאון, מועקה, פגיעה עצמית ופרנויה. זה עדיין סרט הוליוודי בתבנית המוכרת, אבל הוא מתרכז ברגש, ומציע גאולה ונחמה לכמה דמויות שקיבלו יותר מדי כאפות בסרטים הקודמים
"בירד", סרטה החדש של אנדריאה ארנולד, הוא מסע התבגרות מצחיק, מטריד וגם מלא קסם שמתרחש בסביבת חיים קיצונית. עם בארי קיוגאן בתפקיד מרתק ואחר מכל מה שהתרגלנו אליו ושחקנית נפלאה בהופעה גדולה ראשונה, גם אתם תגיעו לסצינת הסיום עם דמעות בעיניים. ארבעה כוכבים
"נדל"ן - סיפור אהבה" של ענת מלץ הוא סרט מצחיק מאוד על זוג צעיר שמחפש דירה ובעצם על הרבה יותר מכך. הדיאלוגים מבריקים, והדמויות נוגעות ללב ומרגישות אמיתיות לחלוטין, אז אל תתנו לו ליפול בין הכיסאות. ארבעה כוכבים
"מיינקראפט: הסרט" מבוסס על משחק המחשב הנמכר אי פעם, אבל כשלעצמו הוא דבילי ורועש, כתוב רע ומלא בשחקנים שמתבזים ודמויות ריקות. זה אולי מצליח לשכנע את הגיימרים, אבל אחרת אין לכם מה לחפש שם
"שלב החשמל" של נטפליקס מבזבז תקציב של מאות מיליונים על סיפור דיסטופי מבולבל, מפוזר ובלתי קוהרנטי, שבנוסף סובל גם ממשחק איום ונורא של מילי בובי בראון. נקודות האור היחידות היא כריס פראט ואנתוני מאקי, אבל לא בטוח שהם מספיקים
"ניצחון או הפסד" מציגה שמונה פרקים המספרים את אותו השבוע מנקודות מבט שונות, עם סגנון אנימציה קומיקסי ומטורלל שמבדל אותה מיצירות פיקסאר הקודמות. הסדרה אמנם לא מהודקת ו"יעילה" כמו סרטי האולפן האגדי, אך מפצה עם יצירתיות, חדוות עשייה ואנושיות שמורגשת בכל דמות
במרכז "זרע התאנה הקדושה" של מוחמד רסולוף ניצבת משפחה שלומדת שדיבורים על "אהבה" יכולים להיות גם סוג של מניפולציה. מעבר לסיפור המסעיר מאחוריו, זהו מותחן פוליטי-משפחתי על רקע מחאת הנשים באיראן, שמתעלה דווקא כשהוא מחליט להיות משהו קצת אחר
המחזמר הרומנטי על הנזירה שהפכה לאומנת כבש את לב העולם, אבל הסיפור האמיתי על משפחת פון טראפ הוא קצת פחות נוצץ ועליז, ובו דווקא הקפטן הוא הדמות העדינה. ואיך היטלר והימלר קשורים לכל זה? 60 שנה לסרט "צלילי המוזיקה", כתבה ראשונה בסדרה
זוכה האוסקר על "הפסנתרן" מקווה לעשות זאת שוב על תפקידו כאדריכל ניצול שואה באפוס "הברוטליסט". בריאיון לוואלה הוא אומר: "לעסוק בשואה זו בו זמנית זכות - ואחריות אדירה. הסרט מכבד אנשים שאיבדו כל כך הרבה אך הצליחו בעזרת אמנות להכניס אור למקום שהיה בו רק חושך"
"קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא" מנסה להחזיר למסלול את היקום הקולנועי המקרטע של מארוול במותחן אקשן פוליטי, אבל רוב הזמן הוא לא מאוד מעניין. לפחות אפשר ליהנות מהופעה חיננית של השחקנית הישראלית
באחת ההפתעות הגדולות של עונת האוסקרים, סרט האנימציה הצנוע "עם הזרם" כובש את העולם בסיפור מקסים על חיות שיוצאות למסע משותף כדי לשרוד מבול אימתני. לא משנה איפה אתם גרים ואיזו שפה אתם מדברים ואפילו בני כמה אתם: כנראה שהוא ימיס גם את הלב שלכם
שני בני דודים שחולמים על כדורגל מוצאים את עצמם מסתבכים בעולם הפשע של נתניה. "שלומי 6" מתקשה לאזן בין כל האלמנטים שהיא דוחסת לתוכה ונעה במהירות מופרזת בין הז'אנרים, אך הקשר המורכב והמרגש בין צמד הגיבורים עוזר לה להישאר על המגרש
"נדל"ן - סיפור אהבה" הוא הזוכה הראוי של הפסטיבל, "סחורה יקרה מכל" משתמש באנימציה כדי לתאר את זוועות השואה, וריצ'רד גיר כובש בגרסה המחודשת של "געגוע" של שבי גביזון. דיווח מפסטיבל חיפה
"זרע התאנה הקדושה" האיראני עוצמתי ורלוונטי, "מופע טוטאל" שמפרק גם את העליבות של הימין והשמאל בישראל, "ימים טובים" מגולל את הביוגרפיה המורכבת של זאב רווח ואילו "בנות כמונו" אנושי, מרתק ופנומנלי. דיווח מפסטיבל חיפה
"כאב אמיתי" מגולל מסע לפולין של שני יהודים-אמריקנים בעקבות העבר המשפחתי האבוד. בריאיון מספרים שני הכוכבים על המסר האוניברסלי של סרט שנולד בכלל בנסיעה לגואטמלה, הצילומים במחנות, הדמיון לרומן רוי וגם על אודישן הזוי אחד שבו אחד מהם צבט לשני בחזה
מילא בדיחות בינוניות ב"ארץ נהדרת", יותר מבאס היה המסגור של גיא פלג כקונספירטור אובססיבי שמחפש את נתניהו גם כשהדבר חסר בסיס - מסגור שאפשר לקבל אותו פעם אחת, אבל למה גם במערכון שהוקדש לדסי ואסי מ"בקרוב אצלי"?
הסרט שהשאיר אותנו בלי אוויר, וזה שנראה מהרגע הראשון כמו קלאסיקה מיידית: אבנר שביט ונעמה רק בוחרים את הסרטים הגדולים של השנה החולפת - ויש הפתעות
הלהיטים שבדרך לאוסקר, תצוגות המשחק הגדולות, מסע לפולין ואפילו רובי וויליאמס: סידרנו לכם המלצות לסרטים הגדולים של פסטיבל הקולנוע, וגם כמה אזהרות
בואו לגלות מה הן הסדרות הטובות של השנה בוואלה תרבות, כולל הדרמה המטלטלת שהייתה התופעה המפתיעה של השנה, סדרת המד"ב ששמטה לנו את הלסת, הקומדיה שנפרדה בטעם הכי טוב שאפשר, הסדרות שהציגו איזון מושלם בין צחוק לדמע, וסדרות הענק שהצדיקו את התקציב שלהן
הבמאי שהישראלים כל כך אוהבים חוזר עם "החדר הסמוך", סרט ראשון באורך מלא באנגלית, ובמרכזו שתי חברות שאחת מהן על סף המוות. בריאיון וידאו, הוא מסביר למה העדיף הפעם להימנע מסנטימנטליות-יתר, ומתוודה: "אני אדם רוחני, אני לא חושב שאנשים נעלמים לגמרי אחרי מותם"
דירוג סדרות השנה של וואלה תרבות נמשך עם סדרת הפנטזיה שהזכירה את ימיהן הטובים של "באפי" ו"אבודים", קומדיות הפשע המבריקות שהיו ממתק של ממש, "הפרק הכי מוזר בהיסטוריה הטלוויזיונית", דרמת הפשע שהייתה התקף חרדה והאחיות הכי נהדרות על המסך. חלק רביעי
דירוג סדרות השנה של וואלה תרבות נמשך עם שתי קומדיות רומנטיות מהמשובחות על המסך, מותחן הריגול הכי כיפי בסביבה, קומדיית ההתבגרות שהפתיעה אותנו לחלוטין, אפוס הדרקונים שמצא את קולו, ושלוש סדרות תמימות שבוטלו בטרם עת וקצת שברו את ליבנו. חלק שלישי
דירוג סדרות השנה של וואלה תרבות נמשך עם הדרמה המענגת על תככים בחצר המלוכה, קומדיית הפשע שהוכיחה שעיבוד טלוויזיוני יכול לעלות על הסרט, סדרת האנימציה שמרגשת עד דמעות את המבוגרים, סדרות הרומנטיקה חוצת הדתות והמעמדות שכבשו את נטפליקס ועוד. חלק שני
בואו לגלות את דירוג סדרות הטלוויזיה הבינלאומיות שעשו את 2024 למבקרי וואלה! תרבות, זו השנה העשירית (!) ברציפות. למרות צמצום דרמטי בכמות הסדרות ומשבר בתעשייה, הנה חמישים סדרות מומלצות שהצליחו להותיר חותם משמעותי. חלק ראשון מתוך חמישה, מקומות 50-41
ג'וי ריגר, מאור שוויצר וידין גלמן מגלמים גולשים צעירים שנוסעים יחד לסרי לנקה כדי להתגבר על מות חברם, שנהרג בלבנון. אבל גם עם שלושת הכוכבים, החופים של סרי לנקה ועיסוק בנושא הבוער שעל הפרק, הסרט לא עומד בציפיות
הנערה הפולינזית יוצאת להרפתקה נוספת באוקיינוס השקט עם חברים ישנים וחדשים. הצרה: התסריט סתמי וחסר השראה, שלא לדבר על השירים. מחזור זה חשוב, אבל הפעם אולי מוטב להישאר עם הזיכרונות מהסרט הראשון. שני כוכבים
מאחורי "האיש שלי בפנים" מסתתר ניסיון מעניין לדבר על זקנה, בדידות ואובדן זיכרון. אבל הסדרה של נטפליקס מכסה את הנושאים החשובים בשכבה עבה מדי של הומור, ומפזרת את העלילה ליותר מדי כיוונים. זה עשוי היה לעבוד אם היו יותר פרקים, אבל כמו תמיד בימינו - זה לא המקרה
ההמשכון לאפוס המצליח של רידלי סקוט חוזר פחות או יותר על אותה הנוסחה ומספק בסך הכול כיף גדול ומושקע, גם אם התסריט שלו טיפשי ורחוק מכל דיוק היסטורי. הבונוס: דנזל וושינגטון וליאור רז כאן כדי לשמח אותנו. שלושה כוכבים