איש הרדיו הוותיק מולי שפירא, שהלך אמש לעולמו בגיל 81, הובא היום (חמישי) למנוחות בבית העלמין בקרית שאול. שפירא היה במשך שנים רבות ראש מחלקת תרבות בגלי צה"ל, הגיש את התכנית "בילוי נעים" וזכה בפרס סוקולוב למפעל חיים. בנו, השחקן דן שפירא, סיפר אמש לוואלה! תרבות כי אביו סבל בשנה וחצי האחרונות מבעיה נוירולוגית ובאחרונה חלה הידרדרות. אמש הובהל לבית חולים ושם נקבע מותו.
בהלוויה ספד לו בנו דן: "אבא אהוב שלי, חבר שלי. ילד, קראתי לך בשנתיים האחרונות, ואתה היית מתקן: אני לא חבר ולא ילד, אני אבא שלך. היית לוחם, לוחם אמיתי למען התרבות הישראלית. איש ישר, נאמן, ערכי, מסור, רגיש ואכפתי, דובר אמת. והיה לך לב ענק. היית נלחם למען אמנים כשהיית בשיאך כדי שזכרונם ישמר בזקנתם ואחרי לכתם. איפה ישנם עוד אנשים כאלה? הערך הראשון במעלה עבורך תמיד היה המשפחה. אמא ואני היינו הדבר הכי יקר, הכי חשוב: בבת עיניך ככה קראת לנו. ואת זה חקקת בי חזק - לשמור על המשפחה שלי, להקדיש להם, לאהוב אותם, להשקיע. משפחתיות - זו מילה שאהבת".
"יש לי כל כך הרבה מה לומר לך אבא, את הרוב אמרתי לך שוב ושוב בשנתיים האחרונות", המשיך דן שפירא. "כמה דיברנו, כמה צחקנו, כמה שמענו יחד אזנאבור, מרסדס סוסה, אריק, שלום, שלמה, כמה התחבקנו, כמה שעות הבטנו בשתיקה. אתה תמיד הרגשת אותי גם בלי להגיד מילה ואני ידעתי בדיוק מה אתה מרגיש ומה אתה חושב לא היית צריך לומר דבר.
"חבר שלי, אבא שלי. הנוכחות שלך בלבד היתה מרגיעה אותי והיא תחסר לי. יש לדודו טסה שיר - 'בסוף היום אני בן של אבא שלי, מי עוד השאיר לי בלילות אור במסדרונות, כל עוד הגשר יעמוד לא אפחד למעוד'. אבל הגשר שלנו יציב, אבא, אתה בנית אותו לתוך הלב שלי ואתה תישאר שם. אני יודע שתמיד אמרת שאמא שלך רחל ז"ל שומרת עלינו מלמעלה אז עכשיו תפגוש אותה ותשמרו עלינו יחד. מה שהשארת, התרומה שלך למדינת ישראל, לעיר תל אביב, לאמנים ולנו, התרומה הזו, הקול הזה שלך מלא הנעורים, הקול הזה נשאר להדהד לעוד שנים רבות ואני מבטיח להשתדל ככל יכולתי להעביר הלאה את הלפיד שהעברת אלי גם לילדיי. נתראה בסוף אבא. שלך לנצח, הבן שלך, דן".
כרמלה אשתו ספדה לו גם: "חיינו חיים מלאי תרבות ובילויים, וגם בננו דן חונך על הרבה תרבות ולכן נשאר בן יחיד. כמו שהכרתם אותנו, תמיד הייתי לצדו וכולם מכירים אותי מתוכניותיו בגלל שדיבר תמיד על כרמלה. תמכנו אחד בשנייה. לא היה רגע דל. עד שעזב את גל"צ. ואז הגיעה הקורונה והחיים השתבשו לרעה, עם כל הכאב והצער. שמחה לראות ולשמוע כמה אנשים זוכרים את עשייתו ותרומתו לתרבות".
אבי בניהו, לשעבר מפקד גלי צה"ל, ספד גם: "מולי היה עבורי אייקון של תרבות ורדיו עוד שנים טרם הגעתי לפקד על גלי צה"ל אבל כשהגעתי הבנתי מיד שמדובר בהר עצום של אנרגיות רעיונות ויצירה רדיופונית. הוא הפך את התחנה הצבאית לבית של אמני ישראל ושל תעשיית התרבות, הקפיד על ראשוניות ובלעדיות לגל"צ, על הגעת מרואיינים לאולפן ועל תמהיל נכון של כלל האומניות. הוא הרבה לאתגר אותי והתווכחנו לא מעט. הוא היה שילוב של מקצוען ואמן רדיו ושל אדם חרדתי לנחלתו והיפוכונדר חסר מרפא. אהבתי להתווכח איתו, אהבתי להתפייס איתו, הערכתי ואהבתי אותו ולמדתי ממנו רבות. מולי התעקש שתרבות זה חדשות ושהצגה חדשה או מופע חדש זה נושא ליומן הבוקר. אמר, לחם ושכנע. אחריו הלכו כלי תקשורת רבים ועיתונאים רבים שאותם איתר וחנך בחטיבת התרבות של גל"צ. מולי היה היפוכונדר והתכונן כל חייו למותו ולא מעט צחקנו על זה. בתוכי ידעתי כי ביום שיעזוב את המיקרופון ואת התכנית הוא ילך ויקמול. מולי יקר, היית מלא תזזית ואיש חסר מנוחה. מגיע לך עכשיו לנוח. שיהיה לך שם למעלה 'בילוי נעים' ואני בטוח שתמצא שם לא מעט פוטנציאל לציפורי לילה שמימיות. יהי זכרו ברוך".
שפירא נולד בכפר מל"ל וגדל בתל אביב. הוא שירת בלהקת פיקוד צפון. לאחר שחרורו למד משפטים והוסמך כעורך דין. לגלי צה"ל הצטרף בסוף שנות השישים, ובמשך כארבעים שנה פעל בתחנה במגוון תפקידים ובהם עורך תכניות. מסוף שנות השבעים ניהל את מחלקת התרבות, ובין השאר יזם מופעים רבים, ערך את התוכניות "ציפורי לילה" ו"בילוי היום" והגיש את תוכנית התרבות "בילוי נעים" בימי שישי. בסוף שנות התשעים מונה שפירא לראש חטיבת התרבות והבידור בתחנה. באוקטובר 2009 פרש שפירא מתפקיד ראש מחלקת התרבות אך הוא המשיך בהגשת תוכניתו "בילוי נעים". ובהמשך הגיש בימי שישי לצד יואב גינאי. לשפירא הוענקו מספר פרסים, ובהם פרס אמ"י למפעל חיים ובפרס סוקולוב למפעל חיים.
יורם רותם, עורך המוזיקה הראשי של גלי צה"ל, שעבד עם שפירא כ-40 שנה בחטיבת התרבות והמוזיקה של התחנה, ספד לו בשיחה עם וואלה! תרבות: "מולי שפירא היקר תרם כל כך הרבה לעולם התרבות והבידור הישראלי והכיסוי שלהם בגלי צה"ל. הוא חי את הנושאים האלה מילדותו, ולאורך כל השנים ידע איך לתווך ביניהם לקהל הרחב, בלי לוותר על העקרונות העיתונאיים והמקצועיים שלו. במשך 40 שנה זכיתי ללמוד ממנו כמעט את כל מה שאני יודע בתחומים האלה, והזכות הגדולה שלי הייתה לערוך איתו את המוסף השבועי 'בילוי נעים', ששודר בכל יום שישי בתשע בבוקר והפך למוסד של ממש בעולם התקשורת הישראלית. התכנית הגיעה גם לאנשים שאינם עוסקים בעולם התרבות והבידור. למולי הייתה פריסה רחבה בתחומי העניין שלו, הוא ידע מה מעניין, ולא וויתר אף פעם על סיפור טוב. דורות של עיתונאים גדלו אצלו במחלקת התרבות והבידור של גלי צה"ל. התרומה שלו לתחנה שלנו הייתה עצומה גם בעיצוב דפוסי שידור בתכניות שהוא יזם וקידם, עם הרבה הוקרה ליוצרים, אמנים ומבצעים בתרבות הישראלית. אני בטוח שנרגיש בחסרונו עוד הרבה שנים".