"רק לא אתה" הגיע לאולמות הקולנוע בארצות הברית לפני שלושה שבועות, והציפיה היתה שיתרסק בקופות. מדובר בקומדיה רומנטית - ז'אנר שמזה כמה שנים כמעט נעלם מן המסך הגדול ומככב בעיקר, אם בכלל, בנטפליקס. בתשובה לשאלה איזה סרט ישבור קופות החורף, התשובה של רוב הנביאים היתה - רק לא "רק לא אתה".
עכשיו, כל החזאים אוכלים את הכובע. "רק לא אתה" התגלה כלהיט המפתיע של העונה. ההכנסות שלו צפויות לעבור את רף מאה מיליון הדולרים, מה שיהפוך אותו לאחת הקומדיות הרומנטיות הכי מצליחות של עשר השנים האחרונות. המומנטום שלו רק הולך וצומח. בשעה שרוב שוברי הקופות מניבים את הבוננזה שלהם בימים הראשונים להפצתם ואז מורידים הילוך, הוא הכניס בסוף השבוע השלישי להפצתו בארצות הברית יותר מאשר בשבועות הראשונים להקרנתו, משהו שכמעט אף פעם לא קורה. הסרט גם התפוצץ ברשתות החברתיות, שהפכו אותו לאירוע ולתופעה, ולא רק שיקפו את ההתלהבות סביבו אלא גם העצימו אותה.
בסוף השבוע האחרון, "רק לא אתה" עלה גם באולמות הקולנוע בארץ. ספוילר: הביקורת שאתם עומדים לקרוא כאן עליו תהיה שלילית מאוד, אבל זה לא ישנה כהוא זה. הוא ישבור קופות ויחרוך את הטיקטוק גם בישראל. ובכל זאת, הבה נצא לדרך ונקרע אותו לגזרים.
בסרט מככבים סידני סוויני וגלן פאוול, שהפכו לשניים מן הכוכבים ההוליוודיים העולים בשנים האחרונות - היא בזכות "אופוריה" והעונה הראשונה של "הלוטוס הלבן" והוא בזכות "אהבה בשחקים: מאווריק".
סוויני מגלמת את בי, סטודנטית למשפטים, ופאוול את בן, עובד של בנק ההשקעות גולדמן זקס, שניהם תושבי בוסטון. הם נפגשים במקרה בתור לקפה, ואז מסיימים את הלילה יחדיו במיטה, אך לא מקיימים יחסי מין, מה שכמובן מעיד עד כמה הקשר שלהם עמוק וטהור. הרי הקולנוע האמריקאי אוהב להציג את המשוואה לפיה האהבה הנעלה ביותר היא זאת שלא ממומשת מיד, או בכלל.
בכל מקרה, למחרת הלילה הבלתי נשכח הזה, מתרחשת ביניהם אי-הבנה שהופכת אותם לצ'ילבות. אך האם מאחורי התיעוב ההדדי מסתתרת בעצם משיכה וחיבה הדדית? אתם כבר יודעים את התשובה.
ואכן, השניים נפגשים שוב, ועוד איך נפגשים! מתברר שאחותה של בי עומדת להתחתן עם אחות של החבר הכי טוב של בן, ולמרבה הנוחות התסריטאית הן עושות זאת בסידני, כך שהם נאלצים לטוס יחד לאוסטרליה ולבלות שם זמן איכות. כיוון שמדובר בצמד מפונקים אנוכיים, פריבילגים ומרוכזים בעצמם, הם יתנהלו כאילו העולם סובב סביבם, גם אם זה על חשבון יום חגן של מי שהזמינו אותם.
צפיתי בסרט ביום עלייתו באמריקה, ולא שיוויתי בנפשי שיהפוך לכזו תופעה. כחובב קומדיות רומנטיות, חשבתי שהוא מבייש את הז'אנר. הסיבות לכך רבות.
קודם כל, הליהוק. בדיעבד הוא הוכיח את עצמו מבחינה קופתית, אבל תמוה בעיני ללהק כזוג השפנפנים את סוויני ופאוול, שנראים כמו בני דודים או אחים. נוסף לכך, אמנם היו ויש שמועות עיקשות על רומן ביניהם מחוץ למסך, אבל לפחות בסרט עצמו אין ביניהם שום כימיה.
סוויני היא שחקנית נהדרת, שהוכיחה את עצמה השנה בסרטים מאתגרים יותר כמו "ריאליטי", אבל כאן זה לא בדיוק התפקיד הכי טוב שלה. ולגבי פאוול? טכנית הוא מצויד היטב, אבל אין לו שום כריזמה או שארם. חתיך? מביך. ומביך עוד יותר להשוות אותו לאלילים רומנטיים מהעבר, מקארי גרנט ועד יו גרנט.
צוות השחקנים כולל גם את דרמוט מלרוני ורייצ'ל גריפית'ס, שהופיעו יחד ב"החתונה של החבר שלי", אחד הסרטים הרומנטיים המשובחים של שנות התשעים. עצוב מה שקרה לז'אנר, להוליווד ולעולם כולו בין הסרט ההוא ל"רק לא אתה". את האקסית של בן מגלמת שרלי פרייזר, דוגמנית אוסטרלית שזו הופעתה הקולנועית הראשונה, וחוסר הניסיון שלה ניכר.
ברור ש"רק לא אתה" לא מתיימר להיות "רוצחי פרח הירח", ועדיין - העלילה שלו רחוקה מלשכנע. הדמויות היו יכולת לפתור בקלות את אי ההבנה הראשונית ביניהן, והתגובה שלהן לה חסרת כל פרופורציה. אפשר היה להשקיע קצת יותר באלמנטים הכי בסיסיים של התסריט.
מרגע שהדמויות מגיעות לחופשה החלומית באוסטרליה, ברור שלכל הסיטואציות בסרט יש מטרה אחת: לקחת את סוויני ואת פאוול, שניחנו בנתונים פיזיים מרשימים ביותר, ולהציג אותם בלבוש מינימלי, ולעתים אף בעירום כמעט מלא. נראה שזו התכלית היחידה שמניעה את היוצרים - ואם צריך להביא עכביש כדי שיהיה תירוץ להראות את התחת של הגיבור, אז מביאים עכביש.
כמו במקרה של "סולטברן", עוד להיט מפתיע מן העת האחרונה, גם במקרה של "רק לא אתה" העירום הפרונטלי מוכיח עצמו ומוכר את הסרט. סיבות אפשריות נוספות להצלחה - העובדה שכמו מיטב הקומדיות הרומנטיות, גם הלהיט הזה מציע מסר אופטימי ומנחם, שהעולם כולו זקוק לו נואשות כרגע; ואולי גם העובדה שרוח השטות של המהתלה הזו ניצבת כאלטרנטיבה לכל סרטי האוסקר המדכאים כרגע. אך מבחינה אובייקטיבית, מדובר בתוצר נחות, וההישגים הקופתיים שלו הם לא תעודת כבוד לתעשייה או לקהל.
אני כותב את הדברים האלה כחסיד של קומדיות רומנטיות - אחד שפרסם בעבר שבחים על סרטים שרוב הביקורות קטלו. אני גם כותב אותם כמעריץ של סוויני ושל במאי הסרט וויל גלוק, שהצטיין ב"פיטר ראביט" ובסרט ההמשך שלו. על "רק אל אתה", לעומת זאת, יש לי רק דבר אחד טוב להגיד - הוא מציג שימוש מקסים בשיר פופ נשכח למדי, שבזכותו חזר מתהום הנשייה. מעבר לכך, מדובר בסרט עלוב, נחות ומביך.
ובכל זאת, נגיד גם משהו טוב על ההצלחה של הסרט. קומדיה רומנטית, כשעושים אותה היטב, היא בעיני אחד הז'אנרים הכי אנושיים ומרתקים שיש. בשנים האחרונות קברו והספידו אותה, כי ההנחה היתה שלהיטי גיבורי-העל דחקו את רגליה מהאולמות. והנה, הקערה התהפכה: במהלך השנה האחרונה, סרטי קומיקס התרסקו והפסידו כסף, אבל "רק לא אתה" התגלה כרווחי להפליא, והוכיח שעוד יש ביקוש ליצירות מסוגו.
הלוואי שנראה עוד הרבה קומדיות רומנטיות בשנים הקרובות, והלוואי שאף אחת מהן לא תהיה ההמשך של "רק לא אתה". אם זה חלילה יקרה, אני מבטיח שאעמוד מול הפוסטר, אביט בסוויני ובפאוול ואזעק - "לא! רק לא אתם!".