כשסידני סוויני היתה בת 12, צוות של סרט זומבים סוג ב' הגיע לעיר שלה, מערבית להרי רוקי. היא ביקשה מהוריה להרשות לה להתמודד על תפקיד בהפקה, כדי להגשים חלום ולעשות את צעדיה הראשונים בתעשייה. השניים הציבו את הלימודים שלה בראש סדר העדיפויות מתוך דאגה לעתידה, ולא התלהבו מהרעיון. בתגובה, היא עשתה להם מצגת שהסבירה את המודל העסקי שלה לחמש השנים שלאחר מכן, ופירטה כיצד קריירת המשחק שלה אמורה להתקדם ומה ייצא מזה. הם השתכנעו.
המצגת עבדה, וגם המודל העסקי הוכיח את עצמו: ב-11 השנה שעברו מאז, הפכה סוויני לאחת השחקניות הצעירות העסוקות בהוליווד. איפה ראינו אותה? איפה לא: ב"סיפורה של שפחה", ב"חפצים חדים", וכמובן גם בסרט "היו זמנים בהוליווד", בו גילמה את דמותה של "סנייק" מכנופיית צ'רלי מנסון; ובסדרת הלהיט "אופוריה", בה גילמה את קאסי. לכך אפשר גם להוסיף את הסרט "תעלומה בסילבר לייק", שהשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן לפני כשנתיים וחצי ועוד שלל הופעות קולנועיות וטלוויזיוניות, בקרוב היא תפיק סדרת טלוויזיה בשם "The Players Table" וגם תככב בה בצד הזמרת הולזי, שבעבר הופיעה בקליפ שלה.
כעת, אפשר לראות את סוויני בסרט "לילית" ("Nocturne"), שעלה באמזון פריים. מדובר באחד מן התוצרים הראשונים במסגרת סדרת שיתופי פעולה בין שירות הסטרימינג לבלומהאוס, חברת ההפקה הבולטת בעולם האימה בשני העשורים האחרונים, שאחראית בין השאר ל"תברח", "מז"ל טוב", "הטיהור", "בלתי נראה" ולהיטים נוספים.
זה הסרט הארוך הראשון כבמאית של זו קווירק, וסוויני מככבת בו בצד מדיסון אייזמן. השחקניות הצעירות מגלמות שתי פסנתרניות, שהן במקרה גם אחיות תאומות, המתחרות ביניהן על הכל: אותם הישגים מקצועיים, אותם גברים ואותם חלומות, עד שהתחרותיות והקנאה מעבירות אותן על דעתן.
"אני יכולה להבין את הדמות שלי ואת הנכונות שלה להקריב כל כך הרבה כדי להיות פסנתרנית", אומרת סוויני בריאיון טלפוני לרגל עליית הסרט. "עם זאת, אף פעם לא נשאבתי לטירוף כמוה. אני מאוד משתדלת לשמור על איזון בריא בין החיים האישיים והמקצועיים, ועד עכשיו אני מצליחה. המפתח הוא להקיף את עצמך באנשים שתומכים בך, להיות עם ערכים ותמיד לשמור עליהם".
מה בכל זאת היית צריכה להקריב בשביל הקריירה?
"יותר משאני הקרבתי, המשפחה שלי הקריבה. כשהייתי נערה, הם השאירו הכל מאחור ועברו איתי לגור בלוס אנג'לס. זה היה להם מאוד קשה, ועדיין קשה להם. יש ימים שהם שמחים לגור כאן ויש ימים שהם היו רוצים לחזור. בכל הנוגע אליי, בגלל שהתחלתי את הקריירה מוקדם, אף פעם לא הלכתי לתיכון כמו כל נערה אחרת, ולמעשה לא היו לי נעורים רגילים".
הבמאית זו קווירק מספרת כי בשלב הליהוק, המטרה היתה למצוא שתי שחקניות שייראו כמו אחיות - וסוויני ואייזמן אכן נראות כאלה. "המעניין הוא שבדיעבד גילינו שהן מכירות ואפילו למדו יחד, שזו מקריות מצחיקה", היא מספרת. "לסידני יש יכולת שליטה מדהימה, והיא מסוגלת להפוך את עורה לחלוטין תוך שנייה. רגע אחד היא משתטה איתי בקלילות, ואז המצלמה נדלקת - והיא הופכת לאדם אחר לגמרי".
כיוון שסוויני עסוקה בפרויקטים חדשים שלה, הזמן היחיד שהיא פנויה לשיחה הוא בצהריים שעון אל איי - כלומר, אחרי חצות בשעון שלנו, וייאמר לזכותה שנשמעת חרטה ודאגה אמיתית בקולה כשאני מציין זאת. "אוי אלוהים, למה אתה ער בגללי, לך לישון", היא מבקשת.
את יודעת שאני גר ממש כמה דקות מטרנטינו, שביים אותך ב"היו זמנים בהוליווד".
"וואלה, מגניב. אני לא רואה אותו הרבה, אבל כל פעם שאנחנו מתראים מחדש זה כאילו נפרדנו רק לפני דקה".
ציפית ש"אופוריה" תצליח כל כך? והאם ראית את המקור הישראלי?
"לא ידעתי למה לצפות, רק ידעתי שהמון אנשים מוכשרים עבדו על הסדרה הזו ואני שמחה שהיא קיבלה את ההערכה הראויה לה. אני חושבת שהיה בה משהו לכל אחד ולכן היא הצליחה כל כך. את המקור הישראלי לא ראיתי, פשוט כי לא היה לי איך".
בניגוד לפרויקטים נוצצים יותר של סוויני, וכיאה למסורת המהודקת תקציבית של בלומהאוס, "לילית" נעשה במגבלות צפופות ביותר. "היו לנו רק עשרים ימי צילומים, כך שזה היה לוח זמנים מאוד מאתגר", אומרת סוויני. "עם זאת, אפילו שזה 'רק' עשרים יום, זו עדיין תקופה ארוכה להיות רחוקה מהמשפחה, וכל פעם שאני יוצאת לצילומים מחוץ לעיר זה קשה ומאתגר בשבילי".
לפי האינסטגרם, יש לך כלב מאוד חמוד, עם כתמים חומים על הפרווה הלבנה כמו לכלבה שלי. מה את עושה איתו כשיש לך צילומים?
"קוראים לו טנק, ואני משתדלת לקחת אותו איתי לכל מקום, אפילו שזה לא פשוט".
איך ימי הקורונה עברו עליכם?
"האמת שגם בימים רגילים מה שאני הכי אוהבת לעשות זה להישאר בבית, אז המצב לא כל כך הפריע לי. קראתי הרבה וראיתי הרבה סרטים וסדרות. לאחרונה סיימתי את 'גברת מייזל המופלאה' באמזון ובאמת היה מופלא".
אם היית יכולה שיעבור מסר אחד מ"לילית" לבני ובנות נוער שצופות בו, מה הוא היה?
"יש בסרט הרבה מורכבויות פסיכולוגיות ששמחתי לחקור. הוא מדבר על המידה שבה את יכולה לאבד את עצמך לאמנות ופשוט להשתגע. הדמות שלי עוברת דברים שהרבה נערים ונערות עוברות על בסיס יומיומי, והלוואי שהסרט יוכל להעלות מודעות לנושא ולעזור למישהו שסובל".