איגוד השידור האירופאי, ה-EBU, עומד באופן נחרץ לצד ישראל ומבהיר שוב ושוב - אין סיבה לגרש את המדינה מהתחרות. "אין מדובר בתחרות בין ממשלות והאירוויזיון אינו אירוע פוליטי", אומרים שם ומדגישים כי הגוף המשדר בישראל, תאגיד השידור הציבורי כאן, עומד בכל כללי האיגוד והתחרות. החובבים בישראל יכולים לנשום לרווחה, בינתיים.
למרות זאת, נראה שהצהרות ה-EBU לא מספקות חלק מהאמנים המשתתפים בקדמי האירוויזיון המקומיים. הקולנית מכולם היא איסלנד, שהודיעה בשבוע שעבר כי תחליט אם להשתתף באירוויזיון 2024 או לפרוש ממנו "בהתייעצות עם הזוכה בקדם אירוויזיון". מיד לאחר ההודעה, בצעד מתריס שנראה כמתוכנן היטב, פורסם כי הזמר הפלסטיני בשאר מוראד, תושב מזרח ירושלים, יתמודד בתחרות. התוצאה: איסלנד מזנקת בהימורים ומדורגת כעת במקום הראשון, כשטרם הפרסום היא דורגה במקום ה-20 בלבד, שמייצג את נטייתה לשלוח שירים שהאוזן מתקשה לסבול.
כשההימורים נפתחו ישראל דורגה ראשונה, אך לאט לאט ירדה ונכון לזמן כתיבת שורות אלה אנחנו מדורגים במקום השישי. נדגיש, להימורים בשלב הזה, כשרק שישה שירים נבחרו ויש עוד 31 שירים בקנה, להימורים אין משמעות אמיתית, אך הם כן יכולים לרמוז על איך בעיניים אירופאיות אירועי 7 באוקטובר הם כבר היסטוריה רחוקה, וכעת הנרטיב העזתי הוא השולט.
אבל מה יקרה אם איסלנד תפרוש? האם נסתפק במשפטים כמו "יאללה שתפרוש מי צריך אותם בכלל" שנכתבים בטוקבקים תחת כל כתבה בנושא ואף נאמרים על ידי מגישות תוכניות בוקר, או שה-EBU עלול להפוך חברבורותיו וידיח את ישראל? מצד אחד, בניגוד לישראל, איסלנד היא מדינה חולת אירוויזיון, שם זו אובססיה אמיתית, כמעט כמו האובססיה שלהם לסכסוך אצלנו. הצצה לנתוני ועדת המדרוג של איסלנד מראה ש-98.7% מכל מקלטי הטלוויזיה שהיו פתוחים ב-13 במאי 2023, היו מכוונים על האירוויזיון, וזה בשנה שאיסלנד כלל לא עלתה לגמר התחרות. מצד שני, מדובר על מדינה עם כ-370 אלף תושבים בלבד לעומת ישראל שמתקרבת ל-10 מיליון.
הגודל כן קובע
והנה הסיבה שאנחנו משווים כאן גדלים. בואו ניקח את מילת השנה "מיסקונספציה" ונשליך אותה על האירוויזיון: התפיסה השגויה היא שמדובר בתחרות שמטרתה העיקרית היא להציג לעולם מוזיקה, תרבויות, מופעים, וערב של הנאה. אז לא. האירוויזיון הוא בראש ובראשונה כסף. לכן מדי שנה יש חמש מדינות - איטליה, בריטניה, גרמניה, ספרד וצרפת - שמגיעות היישר לגמר, משום שללא המימון שלהן המוסד הזה עלול לקרוס. זה כמעט קרה ב-1996, כשלצד גלית בל, גם גרמניה לא עברה את הסיבוב המקדים ולא השתתפה באירוויזיון. לכן, גם הטלווטינג, הצבעת הקהל, עולה כסף. חשבתם שבשנה שעברה ה-EBU החליט סתם כך להכניס את הצבעות "שאר העולם" כ"מדינה" נוספת? לא לא, מדובר בעוד כסף שזורם לקופת האיגוד.
ישראל שווה יותר כסף מאיסלנד. דמי ההשתתפות שלה גבוהים יותר ויש מאגר מצביעים פוטנציאלי גדול יותר, ולכן אם איסלנד תחליט לפרוש מהתחרות, סביר להניח (רק סביר, שום דבר לא ודאי בימים אלה) שישראל יכולה להיות רגועה. מתי צריך להתחיל להילחץ? אם יצטרפו מדינות נוספות שיגידו "אם ישראל בפנים - אנחנו בחוץ".
החשודות המיידיות בניסיון לתקוע לנו מקלות בגלגלים הן אירלנד, פינלנד ונורבגיה. במהלך חצי הגמר הראשון שהתקיים בנורבגיה לפני כשלושה שבועות, אחת הצופות בקהל פרצה לבמה עטופה בדגל פלסטין ולבושה בחולצה עם הכיתוב "להחרים את ישראל". הקדם האירי שהתקיים ביום שישי עבר ללא קריאות מיוחדות. כעת פנינו נשואות לפינלנד שתקיים את הקדם שלה ב-10 בפברואר, כששניים מבין שבעת המשתתפים כבר הכריזו כי לא ייסעו למאלמו אם ישראל תשתתף. בנוסף, 1,400 אנשים מתעשיית המוזיקה המקומית קראו לתאגיד השידור הפיני לא לחלוק את הבמה עם ישראל.
כאן אנחנו כבר נכנסים ל"מה אם", אבל אם איסלנד ועוד שתי מדינות מבין השלוש שהזכרנו יחליטו לפרוש, כאן נצטרך לראות אם ה-EBU יעמוד על כך שתאגיד השידור כאן לא עובר על כללי התחרות ולכן יוכל להשתתף, או שהכסף ינצח. אז נצטרך לראות האם בין חמש המדינות הגדולות מסתתרת איזו ידידה. על בריטניה וספרד כנראה לא נוכל לסמוך, אבל אז כדאי שאנשי התאגיד ישוחחו עם חבריהם בגרמניה, ואולי אפילו בצרפת ואיטליה. מתחילת הסכסוך גרמניה עומדת באופן ברור לצד ישראל. אם גרמניה תתנה את השתתפותה בכך שישראל לא תודח מהתחרות, הכסף שלה שווה יותר מהכסף הנורדי.
איך בכלל הגענו למצב שבו מבקשים להדיח אותנו? הזרעים נזרעו בפברואר 2022, אז התחוללה רעידת אדמה בעולם האירוויזיון, כשרוסיה הודחה מהתחרות בגלל פלישתה לאוקראינה. בשיחה חברית שניהלתי אז עם אלון אמיר שכתב שני ספרים על האירוויזיון והשתתף במספר רב של משלחות, הוא אמר לי את המשפט הבא: "אנשים לא מבינים שזה מאוד מסוכן לישראל".
עבורכם, הקוראים הישראלים, אני ממש לא צריך למנות את ההבדלים הרבים בין מלחמת רוסיה-אוקראינה לבין ישראל-עזה, אתם מבינים לבד. אבל אותם קווירים סגולי שיער למען פלסטין באיסלנד לא מבינים שאי אפשר לעבור בשתיקה על אלפי רקטות ביממה אחת, חטיפת יותר מ-200 ישראלים מבתיהם, אונס ורצח המוני.
מדינה אחת אנחנו כבר יודעים שלא תחרים את האירוויזיון בגלל ישראל והיא לוקסמבורג. נראה שההיסטוריה של שתי המדינות בתחרות שלובה זו בזו: ישראל השתתפה לראשונה באירוויזיון 1973 שנערך בלוקסמבורג שגם ניצחה בתחרות בפעם השנייה ברציפות, הפעם עם אן מארי דוד. דוד חזרה לאירוויזיון 1979 שנערך בירושלים, אז סיימה במקום השלישי כשישראל היא זו שמנצחת בפעם השנייה ברציפות. במוצאי השבת לוקסמבורג ערכה קדם אירוויזיון לקראת שובה לתחרות לראשונה מאז 1993, כשההפקה שזכתה לשבחים רבים מצד חובבי אירוויזיון בעולם, הייתה ישראלית כמעט לחלוטין, אפילו המנצחת מגיעה מישראל.
לחובבי האירוויזיון הישראלים אף פעם לא קל. כמעט מדי שנה כשהם בדרך לאולם המארח, מקבלת את פניהם הפגנה פרו-פלסטינית, לעיתים מנומסת כפי שהיה בשנה שעברה בליברפול ולפעמים מתוחה כפי שהיה ב-2021 ברוטרדם, אבל נראה ששום דבר לא יהיה דומה למה שיחכה להם במאלמו, הם כבר מבינים את זה משלל התגובות הצווחניות "ban Israel" על כל פוסט שעולה ברשתות החברתיות של התחרות.