2-1. "הצצה ליחסים" ו"מעשייה אמריקאית": שניים מהסרטים המדוברים והמוערכים של השנה
זו היתה שנה נהדרת למפיקים ומפיקות הוליוודיים שמוצאם ישראלי. נתחיל בלי ברודה, שהפיקה את "הצצה ליחסים" עם ג'וליאן מור ונטלי פורטמן. הסרט היה מן הלהיטים הגדולים של פסטיבל קאן, עורר תהודה גדולה בצרפת, וקיבל מועמדות לאוסקר בקטגוריית התסריט המקורי. בארצות הברית, נטפליקס רכשו את הזכויות שלו בסכום גבוה וקיבלו תמורה להשקעה - הוא טיפס לצמרת טבלת הסרטים הכי נצפים.
אצלנו, הסרט לא עלה בנטפליקס, אלא זכה להפצה מסחרית - אבל הקהל לא ממש רץ לאולמות. עכשיו הוא עולה ל-VOD של הפלטפורמות השונות - HOT, yes, פרטנר וסלקום ויש עוד הזדמנות לגלות אותו.
באנגלית, נקרא הסרט "מאי דצמבר", ביטוי המתייחס לקשר רומנטי עם פערי גיל משמעותיים. ההפצה הישראלית התעלמה לחלוטין מן המינוח הספציפי ובחרה בתרגום הגנרי "הצצה ליחסים".
במקרה של הסרט, הרומן המפוקפק הוא בין אשת משפחה לילד בחטיבת הביניים, שהפך לבן זוגה והקים איתה משפחה. ג'וליאן מור מגלמת את דמותה של האישה הזו, ונטלי פורטמן מגלמת שחקנית שעומדת לגלם אותה בסרט על אודות הפרשה הסנסציונית. הכוכבת רוצה לדעת עוד ועוד, ולחשוף כל טפח אפשרי כדי להתכונן לתפקיד, כך שהשתיים מבלות יחד בהכנה לצילומים.
את הסרט ביים שותפה הקבוע של ג'וליאן מור, טוד היינס, שבין השאר עבד איתה ב"הרחק מגן עדן" המהולל. בזכותו והודות לסרטים כמו "קרול", הוא הפך לאחד הקולנוענים האמריקאים המוערכים בימינו, ומשכיל לזכות לאהדה בפסטיבלים ובסינמטקים אבל בכל זאת להתכתב עם קהל רחב יחסית. עוד יותר מאשר סרטיו הקודמים של היינס, "הצצה ליחסים" קומוניקטיבי, אטרקטיבי, פוטוגני ומהנה. בתסריט יש הרבה דרמה, פיתולים ובשר, שהשחקניות המעולות שמחות לנגוס בו את שיניהן. ניכר שהן נהנות מכל שנייה עם היינס, והוא נהנה איתן. הסרט לא מצליח לספק לנו פואנטה משמעותית או תגמול רגשי מסעיר, אבל הוא כן נע בנוחות על הגבול שבין האיכותי למסחרי, ולפחות בפורמט של צפייה ביתית ניצב על תקן חוויה חיובית.
"נשארים לחג" והתפקידים הכי טובים של ג'ון טרבולטה: האזינו לפודקסט של ישי קיצ'לס ואבנר שביט
רם ברגמן, מפיק ישראלי שעושה חיל בהוליווד, חתום מצידו על "מעשייה אמריקאית". מדובר בסרט דל תקציב, שהפך לאחת הסנסציות הגדולות של השנה. הוא זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל טורונטו ובפרס התסריט המעובד בפרסי האקדמיה הבריטית, וצפוי לזכות בפסלון דומה גם באוסקר. רשימת הפרסים והמועמדויות שלו עוד ארוכה. עכשיו, נישא על גבי הפרגון מקיר לקיר, הוא מגיע לאולמות הקולנוע בישראל.
את הסרט כתב וביים הקולנוען האמריקאי השחור קורד ג'פרסון. ג'פרי רייט, בתפקיד חייו, מגלם כאן אקדמאי וסופר כושל, שהניסיון הנואש שלו להנדס רב-מכר חושף את הצביעות של האקדמיה והתרבות האמריקאית ואת היחס הפטרוני שלהן למיעוטים. זה אחד הנושאים הכי אקטואליים והכי נפיצים שיש, והסרט מטפל בו בלי כפפות של משי, אלא בחריפות וארסיות. אולי זה לא מקרי שברגמן חתום על סרט כזה: יכול להיות שרק מפיק ישראלי היה מעז להיות כל כך דוגרי.
3. "ארץ האלוהים": סרט סינמטקי אצלכם בבית
אחרי סיבוב פסטיבלים מרשים ברחבי העולם, שגולת הכותרת שלו היתה הבחירה הרשמית בפסטיבל קאן, ואחרי שהוצג אצלנו בפסטיבל חיפה אבל לא עלה מסחרית, הסרט הדני הזה מגיע ל-VOD של yes, כלומר ללא תשלום נוסף.
"ארץ האלוהים" עוסק בכומר דני שנשלח לאיסלנד בשלהי המאה ה-19 כדי להקים כנסייה. הוא מלא כוונות טובות, וכולנו יודעים לאן כוונות כאלה מובילות.
גם בכל הקשור למבע קולנועי וגם בכל הקשור לעומק התיאולוגי, "ארץ האלוהים" מזכיר סרט של ברגמן. אם הוא היה יוצא בשנות השישים, היו מגדירים אותו כיצירת מופת וכקלאסיקה מיידית. הלוואי שגם בימינו יש מקום ליצירות מופת שכאלה.
4. "נשארים לחג": קלאסיקה מיידית בקולנוע
אלכסנדר פיין זרח כאחד הקולנוענים האמריקאים הבולטים בדורו עם "אודות שמידט", "דרכים צדדיות", "היורשים" ו"נברסקה", חווה דעיכה עם "לחיות בקטן" ועכשיו חוזר בגדול עם "נשארים לחג" ("The Holdovers"), שמועמד לאוסקר בחמש קטגוריות - כולל הסרט הטוב ביותר. אחרי הפצה מוצלחת בשאר העולם, הסרט הזה מככב כעת גם באולמות שלנו.
פול ג'יאמאטי, באחד מתפקידיו הטובים ביותר, מגלם מרצה במכינה יוקרתית שנתקע במקום עם התלמיד השנוא עליו למשך חופשת חג המולד. "נשארים לחג" הוא סרט שעלילתו מתרחשת בשנות ה־70 ונראה כאילו נעשה אז, בתור הזהב של הקולנוע האמריקאי, כשסרטים היו סרטים וערכים היו ערכים. "נשארים לחג" הוא סיפור שנכנס ללב ונשאר בו, על שני אנשים שדווקא בחג המולד לומדים מה זה להיות מענטש.
5. "מכתב לחזיר": עכשיו גם ב-HOT וב-VOD של לב
לפני שבועיים נודע כי "מכתב לחזיר", סרט האנימציה הקצר והיפהפה של טל קנטור, מועמד לאוסקר. התגובה המיידית של רבים ורבות היתה השאלה - ואיפה אפשר לראות אותו? אז עכשיו יש תשובה - בשבוע שעבר הוא עלה ב-yesVOD ו+STING, וכעת הוא זמין גם ב-HOT ובVOD של לב.
הסרט מבוסס על זיכרון ילדות שרדף את הבמאית. הכיתה שלה נפגשה עם שורד שואה, שסיפר להם כי חזיר הציל את חייו. אמנם החיה נחשבת טמאה ביהדות, אבל במקרה שלו היא התגלתה כמלאך שומר, וחצצה בגופה בינו לנאצים שחיפשו אחריו. הניצול היהודי לא שכח כמובן את החזיר, ושנים לאחר מכן כתב לו מכתב תודה.
הסיפור הייחודי הזה התערב לקנטור בחלום, והזיכרונות האלה הותירו אצלה רושם עז. הוא לא הרפה ממנה גם בבגרותה, עד שלפני כמה שנים החליטה להפוך אותם ליצירה קולנועית שתעסוק במפגש של שורד השואה עם החזיר, ובמפגש של תלמידת בית הספר עם שניהם. התוצאה היא סרט האנימציה הזה, והשאר הוא היסטוריה - שעכשיו אפשר לקוות כי תסתיים עם פסלון.
בינתיים, אל תפספסו את ההזדמנות לצפות ב"מכתב לחזיר" - סרט מופת, שמצליח לעסוק בזיכרון השואה בצורה מהפנטת, ומזווית חדשה. התסריט מורכב ומלא רבדים - והאנימציה, עליה עבדה היוצרת במשך חמש שנים, היא מלאכת מחשבת מלאת פרטים והבעה.