וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסרט הענק הזה יכול היה להיראות אחרת לגמרי | קוונטין טרנטינו

קוונטין טרנטינו

20.3.2024 / 0:00

מה היה קורה אם בריאן דה פלמה היה מביים את "נהג מונית" במקום מרטין סקורסזה? פרק מתוך הספר החדש "מחשבות על קולנוע" מאת קוונטין טרנטינו (הוצאת תכלת, תרגום: קטיה בנוביץ')

קוונטין טרנטינו מתארח בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים במחווה למנחם גולן ז"ל ויורם גלובוס/סטילס: איתמר גינזבורג, וידאו: יח"צ

ספקולציה קולנועית

מה היה קורה אם בריאן דה פלמה היה מביים את "נהג מונית" במקום מרטין סקורסזה?

"בריאן דה פלמה הציג אותי בפני פול שרדר. עלינו לרגל אל מני פארבר, המבקר, בסן דייגו. רציתי שפול יכתוב לי תסריט ל"המהמר" על פי דוסטויבסקי. אבל בריאן לקח את פול לארוחת ערב והם קשרו קשר כדי שלא אמצא אותם. עד שאיתרתי אותם, כעבור שלוש שעות, הם כבר בישלו את "הזדמנות שנייה". אבל בריאן אמר לי שלפול יש תסריט, "נהג מונית", והוא לא רוצה או לא יכול לעשות אותו, ואולי אני מוכן לקרוא אותו? אז קראתי אותו וחברה שלי [סנדי וינטראוב] קראה אותו ואמרה שהוא פנטסטי: הסכמנו שזה סרט שאנחנו צריכים לעשות".
- מרטין סקורסזה, מתוך "סקורסזה על סקורסזה"

כן, ממש ככה. בריאן דה פלמה היה הראשון מבין הילדים הרעים של הקולנוע שקרא את התסריט של פול שרדר ושקל לביים אותו.

לפי הסיפור, בריאן דה פלמה ופול שרדר התיידדו ונעשו לשותפים אחרי ששרדר — אז מבקר של ה"טיימס" — כתב ביקורת טובה על סרטו החדש של דה פלמה, "אחיות". בעקבות זאת שרדר המבקר ראיין את הבמאי הצעיר לעיתון. במהלך הריאיון הכימיה ביניהם היתה טובה, ושרדר גילה לדה פלמה שהוא משחק שח. מאחר שגם דה פלמה משחק, הם שיחקו. והעובדה שהקשר בין שני הקרייריסטים האסטרטגים האלה החל מעל לוח שחמט היא מושלמת כל כך מבחינה מטפורית, שמתעורר החשד שמדובר ביחסי ציבור מהסוג שבונה אגדות.
בזמן שהם מנסים להוריד זה לזה את הרצים, שרדר מציין במקרה שהוא כתב תסריט. "אוי לא, לא עוד אחד כזה!" רוטן דה פלמה.

שרדר מרגיע אותו: "רק אמרתי שאם כבר מדברים על זה, כתבתי פעם תסריט."

התסריט שעליו הוא דיבר היה הטיוטה הראשונה של "נהג מונית."

ואף שדה פלמה גלגל עיניים כששמע על התסריט של המבקר, בסופו של דבר הוא קרא אותו. הוא זיהה את הפוטנציאל ליצירה אמיתית והתפתה לביים את הסרט בעצמו.

לימים הוא משך בכתפיו בביטול, "פשוט חשבתי שהוא מתאים יותר למרטי". אבל לפעמים הוא מודה בסיבה שבגללה לא עשה את הסרט. הוא לא חשב שהוא מסחרי מספיק.

האמת, סיבה די מדכאת.

לא מסחרי מספיק?

אבל הוא היה מסחרי מספיק בשביל קולומביה?

והוא היה מסחרי מספיק בשביל הבמאי המקורי, רוברט מאליגן?

והוא היה מסחרי מספיק בשביל ג'ף ברידג'ס, שמאליגן ייעד לתפקיד הראשי?

ואחרי הזכייה של אלן בורסטין באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, הוא היה מסחרי מספיק בשביל מרטין סקורסזה?

ואחרי הזכייה באוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, הוא היה מסחרי מספיק בשביל רוברט דה נירו?

אבל הוא לא היה מסחרי מספיק בשביל בריאן דה פלמה?

"מחשבות על קולנוע" מאת קוונטין טרנטינו. באדיבות הוצאת תכלת,
"מחשבות על קולנוע" מאת קוונטין טרנטינו/באדיבות הוצאת תכלת

עם כל הכבוד לדה פלמה הצעיר, סרט שמושך אנשים לאולמות הוא בדיוק מה שהוא חיפש. מחזמר הרוקנרול החדש שלו לפוקס המאה העשרים, "פנטום גן העדן", הוקרן בניו יורק מול אולמות ריקים.

הוא לא רצה לראות עוד סרט שלו מתקבל באדישות על ידי קהל דליל.

אז הסרט הבא שלו היה חייב להיות להיט.

ואף שהוא שקל לעשות את "נהג מונית", בסופו של דבר הוא החליט לגייס את שרדר כדי שיכתוב לו גרסה מחודשת ל"ורטיגו", בשם "הזדמנות שנייה", שתוסיף עוד נדבך לפרסונה שלו כ"היצ'קוק החדש". אז ההתלבטות של דה פלמה ב־1976 היא לא בין "נהג מונית" לבין "קארי", אלא בין "נהג מונית" לבין "הזדמנות שנייה." בריאן דה פלמה עושה את "נהג מונית" ב־1976 במקום את "הזדמנות שנייה" ועושה את "קארי" שנה לאחר מכן! או שהוא עושה גם את "הזדמנות שנייה" וגם את "קארי", שומר את התסריט של "נהג מונית" ועושה אותו ב־1977 אחרי "קארי", במקום את "הזעם".

אבל העובדה שבריאן דה פלמה חשב מסחרית אין פירושה שהוא חזה את העתיד. הקהל התחבר בסופו של דבר ל"נהג מונית" והתעלם דווקא מ"הזדמנות שנייה" האטי והגדוש.

עכשיו תראו, "הזדמנות שנייה" הוא לא סרט גרוע, אבל הוא קצת משעמם. וההופעה של קליף רוברטסון בתפקיד הראשי מאוד לא מושכת, במיוחד בסרט על סיפור אהבה שנידון לכישלון. רוברטסון סקסי בערך כמו הבוהן של סבא שלי. אבל חייבים להודות שההופעה המצוינת של ז'נבייב בוז'ולד מרשימה הרבה יותר מהקריפיות שלו. והיא ניצבת במרכז רגע השיא המוצלח ביותר בפילמוגרפיה של דה פלמה עד אז, אם נתעלם לרגע מ־Be Black Baby.

אני מדבר על הסיקוונס של בוז'ולד בקלוז־אפ, כשהיא חוזרת להיות ילדה בת שבע ונזכרת בליל החטיפה. למרות ההשגות שלי על "הזדמנות שנייה" (התפקיד הראשי של רוברטסון, היעדר ההומור בסרט), סיפור האהבה האבוד שבמרכזו עובד איכשהו. וגם הצילום המרחף־חולמני של וילמוש זיגמונד והפסקול העשיר של ברנרד הרמן. כך שבשיא בנמל התעופה — כשהפסקול של הרמן מוביל כביכול את הגיבורים (רוברטסון ובוז'ולד) זה לעבר זה — אפשר בהחלט לשבת על קצה הכיסא.

וסיפור האהבה המלודרמטי האבוד של שרדר — אף על פי שהוא לא הגיוני — עובד בערך, בדרכו האובססיבית המרהיבה של הסרט.

זהו ללא ספק סרט של בריאן דה פלמה.

אבל בגלל ההיעדר המוחלט של חוש הומור, הוא סרט די גרוע של בריאן דה פלמה.

הבמאי בריאן דה-פלמה. Scott Wintrow, GettyImages
הראשון מבין הילדים הרעים של הקולנוע שקרא את התסריט של "נהג מונית". בריאן דה פלמה/GettyImages, Scott Wintrow

באופן כללי, חבל שדה פלמה לא כתב את התסריט בעצמו. יחסית ליוצר שלא התחיל כתסריטאי, הוא תסריטאי לא רע בכלל. לפחות הוא ידע לכתוב סרטים של בריאן דה פלמה יותר טוב מפול שרדר.
קצת מוזר ואפילו מצחיק שדה פלמה חשב שהתסריט של שרדר ל"נהג מונית" לא מסחרי. כי בהמשך קולומביה ניצלו את הנישה המסחרית בלי להניד עפעף בשביל הסרט הזה, במסורת "משאלת מוות". הטריילר רמז שמדובר ב"משאלת מוות" עם טיפוס דפוק עוד יותר. אבל הטריילר לא הכריז בפירוש, "זהו סיפורו של בחור דפוק בראש". הוא דווקא צייר תמונה של גבר בודד בהמון, שנמאס לו והוא מתקומם כדי שישמעו אותו.
כמו "בילי ג'ק".
כמו ג'ו דון בייקר.
כמו "מר מג'סטיק".

מאחר שקולומביה הצטיינו בשיווק "נהג מונית" כסרט ויג'ילאנטה, בסגנון "משאלת מוות", מוזר שדווקא ההיבט הזה לא עלה בדעתו של דה פלמה בקריאה ראשונה. במיוחד מאחר שאני בהחלט יכול לראות אותו, מיד אחרי "אחיות", עושה עבודה נהדרת בסרט מהמסורת של "משאלת מוות".

זה היה בדיוק הסרט המסחרי שבריאן חיפש באותה עת (ומצא אותו כשקרא את "קארי").

כשמרטי קרא את החומר של שרדר, העניין נסגר בן רגע. מרטי אמר פעם לפול, "כשבריאן דה פלמה מסר לי עותק של 'נהג מונית' והכיר בינינו, כמעט הרגשתי שכתבתי את הסרט בעצמי. לא שידעתי לכתוב ככה, אבל הרגשתי הכול. בערתי מבפנים. הרגשתי שאני חייב לעשות אותו".

ועדיין מעניין לחשוב כמה קרובים היינו ל"נהג מונית" בבימויו של בריאן דה פלמה ובמה הסרט הזה היה שונה. כלומר, אם הוא היה מבוסס על אותו התסריט, כמה שונה הוא כבר היה יכול להיות?

אני חושד ששונה מאוד.

עוד בוואלה!

קוונטין טרנטינו בן 60: האיש שאוהב קולנוע יותר מכל אחד אחר

לכתבה המלאה
מתוך הסרט "נהג מונית". נטפליקס,
הבחור פשוט פסיכי. טראוויס ביקל, גיבור "נהג מונית"/נטפליקס

למעשה, אם הבמאי המקורי של הסרט, ריצ'רד מאליגן, שעשה את "הקיץ של 42'", היה מצלם את התסריט של שרדר עם ג'ף ברידג'ס בתפקיד טרוויס, נראה לי שהגרסה הזאת היתה קרובה יותר לזו של סקורסזה מאשר אם דה פלמה היה מביים אותו (ב־1978 ריצ'רד מאליגן יעשה גרסה משלו לסרט של סקורסזה, כשיעבד לקולנוע את הרומן השני של ריצ'רד פרייס, Bloodbrothers).

ההבדל העיקרי שאני מוצא בין גרסת סקורסזה לבין גרסת דה פלמה לתסריט של שרדר הוא זווית הראייה. אפשר בהחלט להטיל ספק בכך שדה פלמה היה מזדהה עם טרוויס ביקל, כמו ששרדר מזדהה איתו וכמו שסקורסזה ודה נירו מזדהים איתו. בסרט שעשה מרטין סקורסזה, הצופים נהיים טרוויס ביקל. לא משנה אם מחבבים את הטקסים של טרוויס או לא, מקיימים אותם יחד איתו. וכשמקיימים אותם, מתחילים להבין אותם. וכשמבינים את האיש הבודד הזה, הוא מפסיק להיות מפלצת — אם אי־פעם בכלל היה כזה.

סקורסזה, שרדר ודה נירו גורמים לנו לחזות בגבר מזווית הראייה של הגבר הזה.

אני משער שכשבריאן דה פלמה קרא לראשונה את התסריט של שרדר, הוא לא ראה בו יומן־חלום בגוף ראשון, כפי ששרדר התכוון. אני מוכן להתערב שהתגובה הראשונית שלו היתה משהו כמו, "יופי, זאת תהיה הגרסה שלי ל'רתיעה'".

אני מאמין שדה פלמה היה רואה את טרוויס כפי שפולנסקי ראה את קתרין דנב ב"רתיעה". "נהג מונית" שלו לא היה מקושר ל"משאלת מוות". "נהג מונית" שלו לא היה מחקר אופי בגוף ראשון, במסווה של מותחן ויג'ילאנטה. אף אחד לא היה טועה וחושב שטרוויס של דה פלמה גיבור. "נהג מונית" של דה פלמה לא היה סתם מותחן, אלא מותחן פוליטי (בדומה ל"התפוצצות"). דה פלמה היה מתמקד בהתנקשות הפוליטית: סיפורו של טרוויס ביקל היה סיפורו של פסיכי שנהפך למתנקש פוליטי — החל בעמדתו התלושה של טרוויס בחברה, עבור ברעיון הגדול לחסל את פאלנטיין וכל דבר קטן שהוא עושה בדרך ועד ניסיון ההתנקשות (בתספורת מוהוק מפוארת) בכנס פוליטי.

אבל בניגוד לפיאסקו הגדול והמגושם שסקורסזה מביים, אני רואה את בריאן מביים משהו דומה לסיקוונס הפּרוֹם ב"קארי" - בלט אחד גדול בהילוך איטי. סצנת אקשן של ניסיון הרצח הכושל של ביקל, כשברקע הפסקול של ברנרד הרמן — שהיה ללא ספק שונה מאוד מהפסקול המינימליסטי במונית — סקסופוניסט בודד — שהוא רקח בשביל סקורסזה.*

מרטין סקורסזה מקבל פרס מפעל חיים בפסטיבל ברלין. Richard Hübner/Berlinale 2024,
לא סתם פרשן, אלא שותף לקונספירציה. סקורסזה/Richard Hübner/Berlinale 2024

ומאחר שהוא היה מצלם את "נהג מונית" לפני "קארי", צריך רק לצפות בסיקוונס של הפּרום כדי להבין איך דה פלמה היה מתזמר את ניסיון ההתנקשות ב"נהג מונית".

מהי סצנת דם החזיר אם לא סצנת ההתנקשות?

קארי וייט וטומי רוס מנצחים בבחירות (מלך ומלכת הנשף).

המנצחים עולים לבמה וזוכים למחיאות כפיים סוערות מקהל הבוחרים.

אבל בתוך כל המריעים נמצאת מישהי שנוטרת טינה למועמדת.

כריס הרגנסון הבלונדינית אדומת השפתיים בגילומה של ננסי אלן, שמתה להתנקש במועמדת לעיני הבוחרים ברגע הניצחון שלה.

הדלי העולה על גדותיו מדם חזיר ונופל במלוא כובד משקלו על פניה של קארי וייט — ככה ג'קי קנדי חוטפת את המוח של ג'יי־אף־קיי בפרצוף.

המתנקשת כריס מגייסת צבא מתנדבות שחושבות כמוה, שיעזרו לה במימוש תוכניתה (במיוחד הסגנית המרושעת נורמה, בגילומה של פי־ג'יי סולס, בקוקו וכובע בייסבול). ויש גם חבורת בנים (בילי נולן של ג'ון טרבולטה והחבר של נורמה, פרדי, בגילומו של מייקל טלבוט), שהמתנקשות מתמרנות ומפתות אותם לבצע את הרצח.

והן גם מזייפות את כל מערכת הבחירות כדי לוודא שהמועמדים קארי וטומי ינצחו**.

אפילו סו סנל החייכנית (איימי אירווינג), מנהלת הקמפיין הסודית של קארי, שניצבת בשולי ההמון המריע — אבל בנפרד — נראית מרוצה מהבדיה התקשורתית שלה.

קוונטין טרנטינו בטקס פרסי אקו"ם, 24 באוגוסט 2021. ניב אהרונסון
קוונטין טרנטינו/ניב אהרונסון

ב"נהג מונית" של דה פלמה, אני רואה את בטסי של סיביל שפרד (אם הוא היה מצולם אחרי "קארי", זה היה יופי של תפקיד לננסי אלן או לאיימי אירווינג) מתפתחת למעמד של תפקיד ראשי שני. לא הייתי מופתע אם דה פלמה היה מתעלם מההחלטה של שרדר וסקורסזה — שכל הסצנות בסרט יוצגו מבעד לעיניים של טרוויס — כדי להציג כמה סצנות מבעד לעיניים של בטסי. אולי בטסי היתה אפילו עולה על התוכנית של טרוויס ומסכלת את ניסיון ההתנקשות. אני לא טוען שהרעיונות הנדושים האלה היו משפרים את הסרט של סקורסזה. אבל אותו הסרט באדרת היצ'קוקית? אני בהחלט יכול לדמיין את השינויים בתסריט.

הבדל נוסף בין הגרסאות של דה פלמה וסקורסזה היה עניין המחווה ל"המחפשים". כשפול שרדר כותב את הרימייק שלו ל"המחפשים", ואז המזל משחק לו והתסריט נוחת בידיו של סקורסזה, הוא זוכה לא סתם בפרשן, אלא בשותף לקונספירציה. מרטי אפילו שילב קטע מ"המחפשים" ב"רחובות זועמים". אז כששרדר מספר לו על הדואליות בין איתן אדוארדס לטרוויס ביקל, סקורסזה לא זקוק לכתוביות. הוא פשוט מספר לפול את הסיפור של הקומאנצ'י והבאפלו.

סביר להניח שדה פלמה לא היה מאוהב בג'ון פורד או ב"המחפשים" כמו סקורסזה. וספק אם הוא היה שם דגש על הדמיון בין הסרטים כמו מרטי. אני שומע אותו אומר לשרדר, אחרי שפול הזכיר את האפוס של פורד פעם אחת יותר מדי, "תשמע, פול, אולי התסריט שכתבת מבוסס על 'המחפשים'. אבל הסרט שאני אעשה יהיה 'רתיעה'".

אם דה פלמה היה עושה את "נהג מונית", השאלה הגדולה הבאה היא מי היה משחק את טרוויס ביקל? ואם אתם קופצים מיד לרוברט דה נירו, בגלל שיתוף הפעולה בין השניים בעבר — תעצרו.

בריאן ורוברט אמנם התחילו יחד את הקריירה, אבל יתאחדו שוב רק בשנות השמונים ב"הבלתי משוחדים". תמיד הנחתי ששני הגברים הסתכסכו.

אבל לאחרונה שאלתי את מר דה נירו על העבודה עם מר דה פלמה בתקופה של "ברכות" ו"מנהטן בכחול", והשחקן נזכר בבמאי בחיבה. "תמיד היה טוב לעבוד עם בריאן, הוא היה קהל נהדר וידע מה הוא רוצה". שאלתי אם הם הסתכסכו. דה נירו הכחיש באופן חד־משמעי. "לא," הוא אמר, "כששנינו היינו בעיר [בשנות השבעים], היינו נפגשים לכוס קפה ומתעדכנים".

שאלתי למה הם לא עבדו יחד יותר, ודה נירו אמר, "טוב, בריאן נהיה אז במאי די גדול. הוא עשה דברים משלו ואני עשיתי דברים משלי". וזה נכון, אם חושבים על הסרטים שדה פלמה עשה בשנות השבעים. דה נירו לא חסר בהם. רק ב"התפוצצות" עם הדמות של ג'ק טרי, הגיע תפקיד מתאים לדה נירו.

שחקן הקולנוע, רוברט דה נירו  6 באוקטבור 2018. GettyImages
סקורסזה היה משוכנע שהוא השחקן המתאים. דה נירו/GettyImages

אבל מה עם "נהג מונית?"

צריך לזכור שרוברט דה נירו לא היה מחובר מלכתחילה ל"נהג מונית". קולומביה כבר סגרו עם ג'ף ברידג'ס על התפקיד הראשי וצירפו את בני הזוג פיליפס ואת טוני ביל כמפיקים. סקורסזה רצה את דה נירו לתפקיד, אבל האולפנים לא חשבו שהוא כוכב גדול מספיק. עם זאת, הוא שיחק את ויטו קורליאונה הצעיר בסרט ההמשך של פרנסיס פורד קופולה ל"הסנדק". לכן, לדברי שרדר, הם החליטו לא לצלם את "נהג מונית" עם ג'ף ברידג'ס (וכתוצאה מכך להיפרד מהמפיק הכוכב טוני ביל) ולחכות עד ש"הסנדק 2" יצא, בתקווה שדה נירו יהיה שם גדול יותר. זה עבד, ורוברט דה נירו זכה באוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר באותה שנה על תפקידו כוויטו קורליאונה. אבל אז סקורסזה נתקל בבעיה נוספת, כי דה נירו חתם על תפקיד ראשי באפוס האיטלקי של ברנרדו ברטולוצ'י, "1900". עכשיו מרטי נאלץ לפכור אצבעות ולחכות לנצח, עד שברטולוצ'י יסיים את המגנום אופוס שלו.

עד כדי כך היו מרטי ופול משוכנעים שרוברט הוא השחקן המתאים לדמות של טרוויס.

אבל אני בהחלט יכול לדמיין את בריאן דה פלמה שמח לקבל אור ירוק מקולומביה ולהצטרף לשלושת מפיקי "העוקץ" ולכוכב ג'ף ברידג'ס. אני לא רואה את דה פלמה מחכה שנה שלמה לבובי. וגם אם ברידג'ס היה נושר, אני חושב שהוא היה מסתפק בז'אן־מייקל וינסנט בתפקיד טרוויס ביקל.

ועכשיו לשאלת מיליון הדולר: מה לגבי שינוי הגזע של ספורט משחור ללבן?

אני יודע שאני עושה מזה עניין גדול, כי בעיני זה עניין גדול. כל הוויכוח על אחריות חברתית, פשרה חברתית ויושרה מתכנס להחלטה הזאת.

כמו שכתבתי קודם, אני לא סבור שסקורסזה חשב שהחלפת הגזע של הדמות היא עניין גדול. ונראה שהמפיקים והאולפן הפחידו את הבמאי כהוגן עם תרחישי האימה על מהומות של שחורים. כמו שעוד כתבתי, סקורסזה ממילא חיפש תפקיד טוב להארווי קייטל.

אבל בריאן דה פלמה לא היה מתאמץ להכניס את הארווי קייטל לסרט שלו.

האם הוא היה נתון לאותם לחצים שהופעלו על מרטין סקורסזה?

ללא ספק.

אבל אם טרוויס ביקל היה מעורר פחות אהדה ויותר דחייה, ייתכן שהדברים היו מתגלגלים אחרת. הבחור פשוט פסיכי. פסיכי יכול להרוג כל אחד. וחייבים לציין שאם הבמאי של Be Black Baby היה מרגיש חובה לשמור על התסריט כפי שנכתב, אני די בטוח שדה פלמה היה נוחל יותר הצלחה בכך.

seperator

* פולין קייל, שראתה גרסה מוקדמת של "נהג מונית" בלי פסקול, תמיד טענה שהיא מעדיפה את הסרט בלי המוזיקה של הרמן.

** אחד הפגמים הרבים ב"קארי" הוא שבגלל ניסיונות החבלה של כריס הרגנסון, אנחנו לעולם לא מגלים מי באמת זכו בתואר מלך ומלכת הנשף. אם לשפוט על פי התגובה הכנה של בני הכיתה, בהחלט סביר שקארי וטומי יכלו לנצח באופן לגיטימי, ללא החבלות של כריס.

מתוך הספר החדש "מחשבות על קולנוע" מאת קוונטין טרנטינו (הוצאת תכלת, תרגום: קטיה בנוביץ')

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully