הלן ברייה רגילה לשמוע מאנשים כי הם גדלו על "היה היה". אחד המפגשים המרגשים ביותר מבחינתה היה עם יובל נוח הררי. "הוא אמר לי שהצפייה ב'היה היה - האדם' גרמה לו לרצות להיות היסטוריון. זה היה כבוד גדול מבחינתי", היא מספרת בריאיון לוואלה! תרבות. "הרבה אנשים אמרו לי דברים דומים, ואני יודעת שמאז ומעולם, מורים משתמשים בסדרה במסגרת שיעורים. אני זוכרת שהמורים שלי תמיד אמרו שטלוויזיה היא בזבוז זמן - להוציא 'היה היה', שהיא צפייה מומלצת".
"היה היה - האדם", שעסקה בהיסטוריה האנושית, עלתה בצרפת ב-1978 ובטלוויזיה החינוכית הישראלית שנה לאחר מכן, והפכה לפולחן בשתי המדינות הללו וגם בארצות רבות אחרות. אחריה, המותג "היה היה" הוליד שש סדרות המשך, למשל "היה היה - החיים".
היוצר של הסדרות הללו היה בן זוגה של הלן, אלבר ברייה. אחרי מותו ב-2009, היא לקחה את המושכות של ההפקה. בתחילה, התמקדה בשימור המורשת של שותפה לשעבר, ועכשיו לראשונה הפיקה סדרה חדשה: "היה היה - החפצים", שעולה אצלנו בלעדית בהוט. הסדרה תעלה מחר (רביעי 10.4) ב-HOT VOD young ובנקסט TV ותהיה זמינה שם יחד עם כל הסדרות הקודמות במותג.
כמשתמע משמה, בכל פרק מציגה הסדרה את ההיסטוריה של שני חפצים - כך, למשל, הפרקים הראשונים מספרים לנו על לידתם והתפתחותם של הכדורגל, השוקולד, האופניים והשירותים. כרגיל במותג "היה היה", הסדרה עושה זאת באנימציה ועם הרבה הומור, כשאת השיעור בהיסטוריה מוביל מאסטרו האחד והיחיד, עם הזקן הארוך והלבן שלו. כמובן ש"היה היה - החפצים" יוקרן אצלנו בדיבוב לעברית, ויש לציין שכמיטב המסורת, הוא יוצא מן הכלל.
"המוח של ילדים הוא כמו ספוג - הם סופגים את הכל, את הטוב ואת הרע, ולכן צריך להביא להם את הטוב ביותר. לכן אלבר עבד עם מוזיקאי בשיעור הקומה של מישל לגראן, שלמרבה הצער גם הוא כבר איננו, ולכן תמיד בחרנו את המדבבים הכי מעולים שיש", אומרת ברייה בשיחה טלפונית.
"ילדים זה המבוגרים של מחר והם הולכים לנהל את הכוכב שלנו, ולכן צריך לכבד ולטפח אותם" היא ממשיכה. "אני מתה על ישראל, ואם יורשה לי לומר, אתם במצב מסובך שמעציב אותי מאוד. אני חושבת שהסדרה מביאה מסר של שלום, כי היא מביאה מסר של חוכמה. אנחנו נלחמים נגד הפייק ניוז, ונותנים לילדים כלים להילחם נגד הבורות. אני חושבת שלמידה וידע עוזרים בסופו של דבר להביא שלום".
איך עבדתם על התחקיר לסדרה?
"מבחינת אלבר וגם מבחינתי, מידע מהימן היה ערך עליון. מאחורי הסדרה עמדה מועצה מדעית, ובה שישה מומחים ומומחות. בכל פעם שפניתי לאחד מהם, הוא אמר לי 'תראי, אנחנו עסוקים מאוד, אבל אי אפשר להגיד 'לא' לסדרה כמו 'היה היה'. אם מאסטרו מבקש מאיתנו משהו, אנחנו חייבים להגיד כן'. לכל אחד מהחפצים בנינו תיק תחקיר עם המון עמודים, ואז היה צריך לחשוב איך לדחוס את כל המידע הזה לתוך אפיזודות של שבע דקות, שחלק מהן זה אתנחתאות קומיות".
האמת, קצת עשיתי פרצוף כשהבנתי שכל אחת מן האפיזודות על החפצים היא שבע דקות בלבד. זה כניעה לסף הריכוז הנמוך של דור הטיקטוק. מה הצעד הבא - פרקים של שלוש דקות?
"לא לא, לא צריך להגזים. שלוש דקות זה כבר חלקיק של פרק, זה מעט מדי. מנגד, אי אפשר היה לעשות פרקים של 26 דקות כמו פעם - זה פשוט לא מתאים לילדים של היום".
איך שמרתם על האיזון בין שימור המורשת ומודרניזציה שלה?
"התחושה היתה שאנחנו מתעסקים עם מונומנט. היינו יראי כבוד, אבל גם שינינו דברים. מוזיקת הפתיחה היא עדיין המוזיקה של באך, אבל בגרסה אחרת. מאסטרו הוא המאסטרו הישן והטוב, עם הזקן האגדי, אבל גם לו נתנו מראה קצת מודרני יותר. אבנר, חשוב לי מאוד שתכתוב דבר כזה: יצרנו את הסדרה כך שמבוגרים יוכלו לצפות בה עם ילדיהם. היה לנו חשוב לשמור על היסודות של 'היה היה' בשביל המעריצים הוותיקים".
איך בחרתם את החפצים?
"יש בסדרה 78 חפצים. רצינו דברים אוניברסליים, שמכירים אותם בכל העולם - בגלל זה אנחנו מתחילים עם השוקולד. אין איזשהו חפץ שרלוונטי בעיקר לאירופה".
אז אין פרקים על באגט וקרואסון.
"לא, יש על סוכרייה על מקל".
יש דברים שאסור לדבר עליהם עם ילדים?
"להפך. צריך לכבד אותם. הם לא דבילים. צריך לספר להם מה הם החיים. פשוט צריך לעשות זאת ברכות. ב'היה היה - האדם' ראו מלחמה וראו מוות. החברה שלנו מפיקה גם ספרי אודיו. אחד מהם עוסק בשאלה איך מביאים ילדים לעולם ודיברנו גם על זוגות חד-מיניים ואיך שהם מביאים ילדים. הרי ילד רואה שלאחת הילדות בגן יש שתי אימהות, ואז הוא שואל את עצמו איך החברה שלו נולדה. מגיע לו לדעת. אסור לזלזל בילדים, ואסור להסתיר".
מה המידע שהכי הפתיע אותך בתחקיר על החפצים?
"היה מעניין לשמוע על מברשת השיניים. בשלב מסוים בהיסטוריה, אנשים הסתובבו איתה כסמל סטטוס, כדי להתגאות שיש להם כסף לקנות אחת, אבל הם לא השתמשו בה כי היא היתה מלאה במיקרובים".
היית מודעת להצלחה של הסדרה בישראל?
"האמת שכן, וזה מרגש אותי מאוד".
יש מדינות שבהן הסדרה לא הכתה גלים?
"כן, כולל בטריטוריות ענקיות כמו הודו וסין, שם היא לא מוכרת בכלל. אני עדיין מקווה שיום אחד נפרוץ גם שם".
את זוכרת את הפעם הראשונה שבה צפית באחת מן הסדרות של "היה היה"?
"אתה רוצה לשמוע משהו מצחיק? בילדותנו, אח שלי היה מעריץ של הסדרה, ואני בתחילה לא אהבתי אותה. אח שלי תמיד צוחק ואומר - כעונש על זה שלא הערצתי את הסדרה בזמן אמת, עכשיו אני צריכה לבלות את כל החיים שלי איתה".