כשביאליק תיאר איך המה הרחוב כשניגנו בו יוסי בכינור, פסי בתוף ומשה בחצוצרה, הוא כתב על חתונה. כעת החגיגה חוזרת לרחוב, ואפילו קרוב מאוד לביתו של המשורר הלאומי, עם השקתה המחודשת של כיכר ביאליק, ואיתו של בתי התרבות שניצבים זה מול זה באחת מפינות החמד של תל אביב.
הכיכר היפה, שמוסתרת מאחורי ההמולה של רחוב קינג' ג'ורג' מצד אחד ועבודות הרכבת הקלה ברחוב אלנבי מכיוון אחר, מבקשת להיות מרכז תרבות עירוני, שמחבר יחד בין מוזיקה, ספרות, אמנות, אדריכלות והיסטוריה. בימים שבהם ישראל שקועה פעם נוספת בדם ואש ורעש אינסופי, המבנים שניצבים סביב המזרקה מציעים אלטרנטיבה: יכול להיות כאן אחרת. מגיע לנו שיהיה כאן גם אחרת.
סביב הכיכר נמצאים חמש תחנות: מוזיאון בית העיר, שמבקש להציג את סיפורה של תל אביב דרך עיניה של תושביה; המרכז הספרותי והמוזיאון בבית ביאליק, המשמר את בית המשורר; מרכז פליציה בלומנטל, הכולל את ספריית המוזיקה הגדולה בישראל; בית ראובן, המציג את מיטב היצירות של הצייר ראובן רובין; ובית ליבלינג, מרכז העיר הלבנה, מוקד של אמנות, אדריכלות ואורבניות. כעת, עיריית תל אביב מנסה לחבר אותם יחדיו תחת מחלקה אחת, בניהולה של מיכל ליננברג, כדי ליצור מרחב תרבות רב תחומי וקהילתי, ולאחד את הכוחות והאוצרות הגלומים בכיכר לכדי מפלצת עירונית אחת.
התזמון מתאים, שכן בימים אלה מציין הרחוב מאה שנה לקריאתו על שם ביאליק. בשנת 1924 עלו לארץ ישראל המשורר ורעייתו מאניה, וכעבור זמן קצר נערך טקס ובו נקרא הרחוב על שם המשורר. כשנה וחצי לאחר מכן בני הזוג נכנסו לביתם החדש במקום, ועד היום תוכלו למצוא בו את ספרייתו המפוארת של ביאליק, לשוטט בין כליו וחפציו, ואפילו בארכיונו שנפתח לראשונה לציבור הרחב.
באותן שנים ממש נבנה בסמוך בית המלון - שלא ממש שימש כבית מלון - שיהפוך לבית עיריית תל אביב למשך כ-40 שנה, עד שמשרדי העירייה עברו למיקומם הנוכחי במה שנקרא כיום כיכר רבין. מאז שנות ה-70 נעשו כמה ניסיונות להקים בבניין שנותר מוזיאון של העברית הראשונה. המרכז המרהיב שמנהלת מיכל בהרב-עוזרד ונפתח רשמית לציבור ממש החודש, בנוי כמרכז של סיפורים עירוניים שמרוכזים באפן רוחבי, ומחבקים את כל הדברים שהופכים את תל אביב-יפו למה שהיא, בעבר ובהווה - מהאקטיביזם ועד למועדונים, מהשווקים ועד לים, משכונת התקווה ועד לקפלן.
מבנה צעיר יותר הוא מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, שהוקם ב-1951, וספרייתו כוללת מאות אלפי כותרים לצד ארכיונים של מלחינים ומוזיקאים בעלי שם. במקום ישנו גם אולם קונצרטים, אלא שהמוסד המרשים הזה עדיין סגור לציבור, והוא צפוי להיפתח, כך לפחות מקווים כולם, בשבועות הקרובים. חובבי האמנות הפלסטית ימצאו את מבוקשם במבנה הבאוהאוס ההיסטורי של בית ליבלינג, ובבית ראובן, שבו פעל הצייר ראובן רובין במשך כ-30 שנה.
כל המוסדות - כל אחד בדרכו - שואפים להנגיש אמנות ותרבות לציבור הרחב, במסגרות החינוכיות לילדים ונוער וגם למבוגרים בשלל אירועים ותכניות מגוונות. התחנה הראשונה: אירוע השקת הכיכר החגיגי, המתוכנן ליום חמישי הקרוב, ערב 18 באפריל. במסגרת האירוע, הפתוח לציבור בהרשמה חינמית מראש, אנשי "תיאטרון מסתורין" יערכו מופעים בשיתוף הקהל בכל אחד מחמשת הבתים, שיכלול שחקנים, רקדנים ואמני קרקס - וגם הצגה אופראית חגיגית בכיכר עצמה. ושוב, כמו בשיר של ביאליק שדורות של ילדים גדלו עליו, מחולות ומחיאות כפיים ימלאו את הרחוב.