פסטיבל הילדים הבינלאומי של תיאטרון חיפה ה-34 יוצא לדרך בחול המועד פסח, וכמיטב המסורת שלחנו את המבקר עמית סלונים יחד עם בתו רות וונדי בת ה-5 כדי לדגום מספר הצגות. השניים צפו בארבע הצגות אחת אחרי השניה. זה מה שהיה להם להגיד.
מתן בארצות שאין כמותן
במדינה שמכבדת את גיבורי התרבות שלה קצת יותר, גילוי של שירים חדשים פרי עטה של נעמי שמר שמעולם לא נחשפו לציבור היו פותחים את כל מהדורות החדשות. אותו הדבר היה נכון לגבי שירים חדשים שהלחין שלמה גרוניך. במקום, התקבצנו באולם 2 הקטן של תיאטרון חיפה כדי לגלות יחד, חבורה של הורים עם ילדים, את השירים החדשים שכתבה שמר והלחין גרוניך חלק מההצגה "מתן בארצות שאין כמותן".
את המחזה כתב וביים איציק ויינגרטן, והיא מיועדת לפי תכניית הפסטיבל לילדים בגיל 5 עד 8. ההגבלה לא ברורה אגב. יכול להיות שהפנטזיה של ההצגה תעבור לילדים קטנים יותר מעל הראש, אבל הם ייהנו מהמוזיקה. גם ילדים מבוגרים יותר יתחברו לתכנים "הכבדים" של ההצגה, שנוגעים באובדן מנקודת מבט של ילד. בסוף, מדובר בפנטזיה קודרת כמעט, לא מתיילדת ולא מתנחמדת, ובתוכה שזורים עשרה שירים של נעמי שמר שטרם שמעתם.
האריה שבפנים
אם יש לכם ילד שסיים גן טרום טרום חובה בבית, כנראה שיש לכם גם את הספר "האריה שבפנים" של רייצ'ל ברייט. גננות ברחבי ישראל נוהגות לתת את הספר לפעוטות עם סיום הגן, כדי להזכיר להם את מוסר ההשכל: הגודל לא קובע. גם קטנים יכולים להשפיע, גם קטנים יכולים להיות חזקים. המסר בנאלי, אבל הספר חמוד מאוד, והחרוזים בו (גם בגרסה העברית שתרגמה גליה אלוני-דגן) נהדרים.
רותי תמיר עיבדה את הספר למחזה עם סיפור גדול יותר, עגול יותר - וכן, מצחיק יותר. זו לא רק המוזיקה של טל בלכרוביץ שמוסיפה עוד ממד לסיפור המוכר, אלא בעיקר הכימיה הלא פחות ממופלאה של צוות השחקנים שירה סיני ותמיר גינזבורג, שפשוט ממלאים את חלל האולם הקטן בהמון הומור ואהבה. יש לתת קרדיט גם לאנשים מאחורי הקלעים. מעצב התפאורה שי אהרון ומעצבת התלבושות אלונה רודנב, שהצליחו לברוא מחדש את העולם המופלא שאייר בספר המקורי ג'ים פילד אל הבמה הקטנה.
אבא, סיפור
ההצגה הפותחת של פסטיבל חיפה ה-34 להצגות ילדים היא גם ללא ספק זו שכוללת את השירים הטובים ביותר - שיריו של מיקי גבריאלוב. ספק אם תעלה בישראל השנה הצגה עם שירים טובים יותר. בכלל, מרוב להיטי ענק, שחלקם הפכו למזוהים עם אריק איינשטיין (אלוהים, כמה שאריק חסר פה לאחרונה, ובכלל), קל לשכוח איזה יוצר מגוון ופורה היה גבריאלוב באופן עקבי במשך עשרות שנים.
המחזה שנכתב על ידי הדס קלדרון וארז חן ומבוים על ידי אבישי בן גל מספר על מושב שתושביו הפסיקו להתעסק בחקלאות, וכך נותר בו רק שדה אחד ולא פורה, שגם אותו עומדים להרוס ולבנות עליו אצטדיון כדורגל. הניגוד הזה בין החדש לישן, בין השורשיות לקידמה, בין הקשר לאדמה לבין הרצון לשנות את העולם הוא כולו תירוץ אחד גדול כדי לבצע כמה מהשירים היפים ביותר שנכתבו על האדמה הזאת.
צוות השחקנים כובש. ציון לשבח לליאור בן יהודה, שכבר בשורה הראשונה של ההצגה צריכה להסביר לילדים בני 5 מה פירוש המונח "סקופ" בעולם העיתונות ועושה את זה בחן בלתי נסלח כמעט. את ההצגה גונב הסבא (המת) בגילומו של אברהם סלקטר. השחקן הוותיק יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-79, ולמרות שכבר שיחק בתפקידים רציניים בתיאטרון ובקולנוע, לא נראה שהוא מתייחס בדרך פחות מכובדת להצגת הילדים הזאת - וזה פשוט מרגש לראות. השחקנים הצעירים התכוונו לתת לו את הכבוד ומחיאות הכפיים האחרונות בהשתחוויה, אך סלקטר סירב לשתף פעולה, והכריח פיזית את השחקן הראשי עמית מוריס לקבל את הכבוד. "הדרת פני זקן" זה באוטובוס, לא על הבמה. זה היה רגע יפה ומחנך, לא פחות מההצגה עצמה.
החולדה מוצרלה
כמעט מדי שנה נתקלים בפסטיבל הצגות הילדים בחיפה בממתק מפתיע ומרגש שלא מצפים לא, והפעם הייתה זו "החולדה מוצרלה", הצגה שעל הנייר נשמעה ונראתה הילדותית ביותר, והתבררה כמחזה פשוט מעולה, עם מוזיקה נפלאה ומסר מרגש. בסיום ההצגה הסתכלתי לצדדים וראיתי לא מעט הורים מנגבים את העיניים, לצד ילדים מחייכים - אולי החותמת הכי רשמית שיש להצגת ילדים מוצלחת.
עוד לפני שההצגה התחילה, כמה ילדים מעריצי סדרת הלהיט "כראמל" זיהו באולם את עידו קולטון, שמגלם בסדרה את דמותו של גובו. תור קצר נוצר לצרכי סלפי. קולטון היה מנומס ונרגש מכדי לסרב לילדים, אבל נדמה שראשו נמצא במקום אחר. הסיבה התבררה בהמשך כשהוא הוצג כבמאי ההצגה.
מדובר במחזמר שמספר על משפחת חולדות עם כישרון מוזיקלי, למען הילדה מוצרלה. למרות שהיא זייפנית מבטן ומלידה היא מחליטה להתחרות בתחרות השירה של היער, ויוצאת למסע מביתה אל התחרות כדי למצוא את קולה הייחודי - בכל המובנים. התוצאה היא אסופה של אינטרקציות חייתיות מפוצצות בהומור שיפנה לכל גיל.
יש לציין לטובה את צוות השחקנים, ובראשם את עמית פרטוק בתפקיד הראשי (שתהיה מוכרת למעריצי הסדרה "המפקדת" בתור אחת מהטירוניות) שמגישה דמות שאי אפשר להתאהב בה; וגם את דר רוזנבאום שמציגה מנעד תפקידים שמספיק לתיק עבודות שלך בתוך פחות משעה. אבל מעל הכל זו הכתיבה של נועה גנדלמן והלחנים של יאור יעקב, שהוציאו את כל הקהל מהאולם כשהוא ממשיך לזמזם לעצמו את שירי המחזה.
הפסטיבל ייפתח ביום רביעי הקרוב ויתקיים עד יום שישי, חול המועד פסח, בתיאטרון חיפה