1
בשלב הזה, קשה לחדשות 12 להפתיע אותנו יותר מדי. המנחים מוכרים, הטאלנטים מוכרים, הפרשנים האורחים מוכרים ובעיקר - התמה הכללית מוכרת, ועובדת. דרמות, סנסציות, כותרות מופרזות ומסגור של סיפורים כ"מרגשים" או "מקוממים" לפי תנודות האקלים הציבורי הנכון. אפשר לשנוא את זה, אפשר להסביר למה הקו הפופוליסטי הזה מרחיק את העשייה העיתונאית מליבת העשייה של הערוץ המוביל בישראל, אבל אי אפשר להתווכח עם זה שזה עובד.
המקום של חדשות 12 בציבוריות הישראלית כל כך מרכזית, עד שנראה שחלק מהטאלנטים שלהם כבר הפכו לבני בית אצל כולנו. כל מהדורה היא כמו ארוחת חג קטנה. עמית סגל הוא הדוגמה הקלאסית. הבן דוד הזה שכולנו אוהבים לשנוא, או שונאים את העובדה שאנחנו אוהבים אותו. בטוח שאף אחד מאיתנו לא אדיש אליו, וכשהוא מבריז מאיזו ארוחה - זה מאוד בולט ומשנה את כל האווירה בשולחן החג.
יונית לוי היא כמובן המארחת המושלמת, שחשוב לה לא רק שהארוחה תהיה מוצלחת, אלא שזה גם ייראה כאילו היא לא התאמצה יותר מדי. אמש היא הגיעה למהדורה עם ג'קט צהוב מאוד, ובולט מאוד. אציין שמעולם לא התייחסתי בביקורת טלוויזיה ללבוש של אשת חדשות, אבל התלבושת הזאת הייתה כל כך בולטת עד שאי אפשר היה לא להבין שמדובר במשהו שיונית רצתה שנתייחס אליו.
אם עליי לנחש זו לא הייתה תקלת מלתחה, אלא הצהרה אופנתית בשידור חי של אחת הנשים המשפיעות בתקשורת הישראלית. זו לא הייתה הזדהות עם קבוצת מכבי תל אביב שהתמודדה אמש על הכרטיס לפיינל פור (ברמה הרכילותית אפשר להזכיר שבעלה הוא אוהד שרוף של הקבוצה האדומה של העיר), אלא ככל הנראה הזדהות עם משפחות החטופים, שמזוהים כיום עם הצבע הצהוב. אם כבר לחרוג מהממלכתיות ו"לקחת צד", אז שזה יהיה בצד האנושי הזה.
2
בשלב הזה, קשה לחדשות 12 להפתיע אותנו יותר מדי. אנחנו יודעים איך תיראה כל תוכנית, מי יתלהם ומי יתקרבן. אלה רק האייטמים שמתחלפים בין לבין. ובכל זאת, הצליחו לבלבל אותי אתמול החברים בנווה אילן כששיבצו את גיא פלג בתור המנחה של תוכנית "שש עם" במקום עודד בן עמי.
פלג הוא ריפורטר חרוץ ומוערך, וחיית מסך (ורדיו) שלא פוחד להשמיע את הדעות שלו גם אם הם לא תמיד בקונצנזוס התקשורתי. זה כמובן לזכותו, וזו גם הסיבה שהיה כל כך מפתיע לראות אותו יושב בכיסא אולי הכי ממלכתי בלוח השידורים של קשת. פלג המוכשר לא קורץ מהחומרים שמחייכים למרואיינים ופולט: "איזו גאווה ישראלית" בשמחה אותנטית. הוא האיש שאוהב לשאול שאלות קשות, לאתגר את השיח הפוליטי ולתת חדשות בלי בולשיט.
באופן מפתיע, גיא פלג נכנס לנעליים של בן עמי בלי בעיות מיוחדות, והוכיח שהוא יכול להיות מנחה תוכנית מעולה. השיא הגיע עם שיחה מאוד מעניינת עם האלוף במיל' גיורא איילנד, שאמר שלשום בתוכנית של בן כספית ואריה אלדד ב-103FM ש"ארצות הברית איתנו בנושא החטופים, בכל יתר הנושאים - הם עם חמאס". אמירה מטרידה שנשמעת כאילו נאמרה על ידי אחד ההזויים של ערוץ 14 (במקרה או לא, באמת אחד הפאנליסטים של "הפטריוטים" אמר את זה אתמול בשידור, ובצורה נחרצת יותר).
פלג לא הלך סחור סחור, הוא לא הזמין את איילנד לאולפן כדי לשמוע ממנו עוד פרשנות שלו על המלחמה, אלא רצה לשמוע ממנו הסברים לאמירה המקוממת שפלט ברדיו. אנחנו רואים פולואים כאלה במהדורות החדשות המוקדמות כל הזמן, אבל פלג לא לקח את דמות הנוזף שמחפש למשוך את המרואיין אל החבלים ואז להכות בו עם הטפות מוסר. הוא באמת הביא אותו לאולפן כדי למנוע מצב שבו אפשר יהיה להגיד ש"הדברים של איילנד הוצאו מהקשרם" כפי שנעשה (לא בצדק) במקרה של אורית סטרוק אתמול.
השיחה בניהולו של גיא פלג - שכל מי שצפה בו כפאנליסט ב"אולפן שישי" יודע שהוא יודע לצעוק ולהתווכח כשהוא רוצה - הייתה אחת מהמכבדות ביותר שראיתי בתקופה האחרונה בטלוויזיה, בטח מול דעה כל כך קיצונית. פלג הסביר למה האמירה הזאת נשמעת נוראית לישראלי הממוצע, ובוודאי לאמריקאי הממוצע. הוא הזכיר את הסיוע הכלכלי העצום בגובה של 14 מיליארד דולר שביידן העביר לישראל, את הסיוע הביטחוני והמדיני - וביקש מאיילנד להסביר איך הדברים שלו מסתדרים עם העובדות האלה. איילנד הסביר. אפשר להסכים עם הדברים שלו, אפשר גם שלא - אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שהוא קיבל במה מוחלטת לשטוח את ההסברים שלו בלי הפרעות מצד המנחה. כמה נדיר.
3
בשלב הזה, קשה לחדשות 12 להפתיע אותנו יותר מדי, ולהיות מופתע פעמיים באותו משדר זה כבר באמת שיא כנראה, ולכן ראוי להתייחס לעוד מחמאה שמגיעה לגיא פלג, שהצליח לנטרל מוקש בשידור חי. זה קרה כשבזמן שיחה עם ערד ניר באולפן הוא קיבל באוזנייה ידיעה דחופה, שהביאה אותו לקטוע את השיחה ולדווח לצופים "על איזשהו אדם שניסה לפגוע בשיירת ראש הממשלה בתל אביב". כל מי שצפה ב"יוצאים קבוע" ב-4 בנובמבר 1995 וזוכר איך השידור נקטע לצורך דיווח על ניסיון פגיעה בראש הממשלה בתל אביב, כמו הח"מ, בוודאי הצטמרר.
פלג העלה לשידור את כתב הפלילים ברהנו טגניה, לא לפני שהוא בחר להוסיף פרט מידע חשוב לצופים: "לראש הממשלה שלום". נראה שפלג עצמו הבין תוך כדי הדיווח את הפער בין הכותרת "נעצר חשוד שניסה לתקוף את שיירת ראש הממשלה" לבין הסיפור עצמו, וביקש להוריד את כמות הדרמה באולפן. פלג הזכיר שלפני שהוא טאלנט, הוא קודם כל עיתונאי. כמה מרענן.
טגניה סיפר על גבר בן 58 שיצא מרכבו ו"ניסה לנגוע ברכב בשיירת ראש הממשלה". לא תקין, אבל גם לא מדאיג. יכול להיות שכל מנחה אחר היה הופך את האירוע לקרקס, אבל גיא פלג הודה לטגניה וביקש ממנו לעדכן אם יהיו לו פרטים נוספים. בהמשך עדכן כתב הערוץ אור רביד כי החשוד טוען שאפילו לא יצא מהאוטו, אלא רק צפר לשיירה וצעק "אתה אשם". פלג, מנוסה בהתנהלות של המשטרה ובאמינות הדיווחים שיוצאים ממנה, העדיף לא להמשיך את הפארסה, וקטע את הנון-אייטם הזה במהירות מפתיעה.
4
בשלב הזה, קשה לחדשות 12 להפתיע אותנו יותר מדי. ובכל זאת, לשדר סרט של דני קושמרו שוחה עם כרישים, בולע חרבות או מטפס על הרים בתקופה הזאת זה וואלה, די מפתיע. ראוי לפתוח ולהגיד שהעובדה שזה מפתיע לא אומר שזה לא ראוי. קושמרו צילם את הסרט לפני המלחמה, המדינה נמצאת בשגרת מלחמה כבר שבעה חודשים, אנשים חזרו ללכת להופעות, לכדורגל, לסדרות על מטרידות בנטפליקס - אין סיבה לא לשדר סרט טבע בלתי מזיק של דני קושמרו. אסקפיזם חיובי. מה שכן, אם קושמרו עובר מתוכנית לתוכנית כדי לקדם את השואו שלו (שוב, פרקטיקה מקובלת גם אם מעצבנת), אולי עדיף להימנע בימים המורכבים האלה ממילים כמו "הישרדות", או לספר על הקושי למצוא מחסה ומזון או לספר ש"עברנו שם חוויה לא פשוטה". זה הרגע שבו אסקפיזם הופך לחוסר מודעותיזם.