כשאומרים שהמציאות עולה על כל דימיון, ומספקת לסרטי דוקו חומרים שאף תסריטאי לא היה מעז לחלום עליהם - מתכוונים למשל לקורותיו של רוני קלדרון, האיש שהיה אמור להיות יוהן קרויף הישראלי ובסוף התגלה כפבלו אסקובר המקומי.
מעלליו של קלדרון חוצים יבשות: הוא נולד בשכונת שבזי, כיכב בהפועל תל אביב ושיחק איתה ועם נבחרת ישראל בטורנירים בינלאומיים שהתקיימו באיראן ובתאילנד. שם, סימנו אותו כאחד הכישרונות הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי וכעילוי בכל קנה מידה, והוא עבר לאמסטרדם במטרה לשחק בקבוצת הפאר של אייאקס - אבל זה מעולם לא קרה. ההרס העצמי שלו הכשיל אותו פעם אחר פעם.
במקום לממש את הפוטנציאל שלו, הוא התמקד בהוללות, בריבים עם מאמניו ובסופו של דבר גם בעבירות על החוק. המסע שלו הוביל אותו לקליפורניה, שם נמצא אשם בהברחת הירואין. ארצות הברית הסגירה אותו למולדתו, אבל הכלא הישראלי לא היה סוף פסוק - הוא ברח לברזיל, שאין לה הסכם הסגרה איתנו, והוביל שם רשת הברחת סמים, מה שהוביל אותו לגזר דין של שלושים שנות מאסר בכלא הברזילאי, וגם בו הוא לא שקט על שמריו. הכדורגלן הכישרוני הצליח לברוח גם משם באמצע שנות התשעים, ומאז נעלמו עקבותיו - עד היום לא ברור איפה הוא, ויש בנושא שלל תיאוריות, כמה מהן מופרכות אפילו יחסית לסטנדרטים של הסיפור הזה.
היה ברור שמתישהו הסיפור של קלדרון יהפוך לסרט, אבל דווקא בגלל שיש בו כל כך הרבה בשר - היה ברור גם שייקח זמן לעשותו. הרי כדי לעשות את זה כראוי, צריך לצלם בשלוש יבשות שונות, לחזור עשרות שנים אחורה כדי לאתר את החומרים הרלוונטיים ולמצוא את המחט בשחת במדינה עצומה ורחוקה כמו ברזיל. ואכן, הילה מדליה וארז לאופר עבדו במשך שנים על סרטם התיעודי בנושא, "מבוקש: רוני קלדרון", שבחודש מאי ערך את הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל דוקאביב, והחל מיום השבוע זמין גם ביס דוקו.
צלו של הסרט הזה ריחף מעל עולם הדוקו הישראלי כמו שהצל של קלדרון מרחף מעל הכדורגל הישראלי. הדיווחים על עשייתו התפרסמו כבר לפני כמה שנים, וטריילר ראשון שלו עלה לפני שלוש שנים ביוטיוב של יס והבטיח שיעלה בקרוב.
נדיר שקדימון עולה והתוצר עצמו לא בא אחריו, אז היו שאיבדו סבלנות. בטוויטר ובקבוצת פייסבוק של אוהדי הפועל תל אביב, למשל, היו כבר מי ששאלו מה קורה עם המסמך התיעודי הזה והאם אי פעם נזכה לראותו - אז הנה, המשיח עוד לא הגיע וגם את קלדרון עוד לא מצאנו, אבל לפחות הסרט פה.
עכשיו, השאלה היא אם היה שווה לחכות. התשובה היא בהחלט כן. "מבוקש: רוני קלדרון" הוא סרט תיעודי מושקע, סוחף, מהנה ומרתק, שנהנה מכמה איכויות. קודם כל, כמובן, העסיסיות של חומרי הגלם, וגם המיומנות של היוצרים - מדליה היא אחת מיוצרות הדוקו הפוריות והאיכותיות בישראל.
"חיים ומוות בלוד", שלה, על הניסיון לבנות מחדש את הדו-קיום אחרי המהומות בערים המעורבות במבצע שומר חומות, הוא מסרטי הדוקו החשובים, האקטואלים והמרגשים של השנה האחרונה. הדוקו החדש שלה מרגש פחות - קשה לחוש אמפטיה כלפי קלדרון שפגע בכל כך הרבה אנשים, וקשה גם לחוש הזדהות עם קורבנותיו כי אנחנו לא לומדים להכיר אותם מספיק, ובכל מקרה לא כולם טלית שכולה תכלת (ובכוונה נמנעתי מהפיתוי להשתמש במושג "טרגדיה" בהקשר לקלדרון, כי לתחושתי האשמה והאחריות היא שלו, וממש אין סיבה לבכות בשבילו).
למרות שאינו בהכרח מרגש, "מבוקש: רוני קלדרון" משובח כרגיל אצל מדליה, ועשוי במקצוענות ובמיומנות שנראית חסרת מאמץ. היא מצליחה להרכיב את הפאזל בצורה רהוטה וקולחת ולהכין לימונדה מן הלימונים שהיו ברשותה. מעניין לציין כי כעת, שלושה מסרטי הכדורגל התיעודיים הכי טובים שעשו כאן הם של במאיות. שני האחרים הם "ברוכים הבאים לגיהנום" של זיו נווה ו"טהורה לעד" של מאיה זינשטיין.
מדליה ביימה את הסרט בצד ארז לאופר, גם הוא יוצר דוקו ותיק ומוערך ("יורים ושרים", "רבין: במילותיו שלו"). יחדיו, הם עשו עבודת תחקיר פנומנלית והצליחו להגיע עד לדוגמנית הברזילאית שניהלה עם קלדרון רומן לפני ארבעים שנה, וכנראה היתה מן האחרונות שראו אותו בחיים. הפאזל כולל עוד עשרות דמויות, בהם אנשי כדורגל ישראלים כמו מוט'לה שפיגלר ואריה בז'רנו, עיתונאי כדורגל הולנדי וגם האחים של קלדרון, שברור כי עדיין לא הצליחו להשלים רגשית עם הפספוס והאובדן. כל אלה מאירים את הסיפור משלל פרספקטיבות, ומציגים אותו באור חדש גם למי שהיו בקיאים בו.
קלדרון הוא דמות איקונית בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. בתור אוהד הפועל תל אביב גדלתי על המיתולוגיה שלו: הסיפורים, קטעי הארכיון הנדירים שמתעדים את מעלליו, וההסכמה המקובלת שלו מימש את כישוריו היה הופך לכדורגלן הכי טוב שהיה פה - יותר טוב מברקוביץ', בניון וזהבי ביחד. אך בסופו של דבר, המורשת שלו קשורה בהברחת סמים ובריחות מהכלא, ובניגוד להרבה סרטים וסדרות, הדוקו הזה לא מפאר את פשעיו ולא חוטא ברומנטיזציה של העולם התחתון.
בניגוד לטרנד, "מבוקש: רוני קלדרון" גם לא בונה את עצמו כדוקו פשע אמיתי, כזה שיש בו שאלות וגם תשובות. מי שיצפה בסרט בתקווה לגלות לאן נעלם גיבורו ואיפה הוא היום, עלול להתאכזב. הדוקו הזה לא מספק את התשובה, וכנראה שלעולם לא נדע אותה. רק קלדרון עצמו יודע, ואיפה שהוא לא נמצא, אולי הוא צופה כעת בסרט בעצמו, ומהרהר על כל השערים שהיה יכול לכבוש, ועל כל מה שהיה יכול להיות.
"מבוקש: רוני קלדרון" זמין ביס ויאודי ויס דוקו החל מ-28 באוגוסט.
גרסה מוקדמת של הביקורת פורסמה ב-29 במאי 2024.