"אני לא רוצה להיות נביא זעם, אבל האמת שיש חשש כבד לעתיד של הקולנוע הישראלי ואולי גם של התרבות בכלל", אמר הבמאי והתסריטאי תום שובל ("הנוער", "הד קולך") על המהפכה השנויה במחלוקת שמתכנן שר התרבות בתקצוב הקולנוע, שעוררה זעם ומחאה מצד רבים בענף הקולנוע.
במסגרת המהפכה של השר זוהר, טיוטת מבחני התמיכה למוסדות ציבור בתחום שפרסם משרדו לפני מספר שבועות מעניקה לקרנות תמריצים על הפקה של סרטים מסחריים, כלומר נותנת העדפה בתמיכה התקציבית לסרטים שימכרו הרבה כרטיסים בקופות. מנגד, בכוונתו לבטל את התמריצים הקיימים כיום על השתתפות סרטים ישראליים בפסטיבלים בינלאומיים, וברצונו מעכשיו לתמוך רק בסרט שיזכה בפסטיבל - הגם שעצם ההשתתפות פעמים רבות היא הישגית, חשובה ומוסיפה כבוד רב לישראל.
"בעצם ההחלטה של מיקי זוהר אומרת שבישראל אין מקום לתרבות ואמנות במובן החופשי שלה", אמר שובל בריאיון לאיריס קול ב-103FM. "מיקי זוהר אומר שהוא חושב שצריך לתמוך בסרטים מסחריים ולא אמנותיים כי זה הכסף שהקהל משלם על המיסים שלו. אני חלק מהציבור וזה גם הכסף שלי. בכל העולם, במדינות אירופה בוודאות, ההשקעה בתרבות היא ערך סגולי של המדינה. זה המסורת שלה, התרבות שלה וההיסטוריה שלה. הדבר הזה נתמך על ידי המדינה בגלל שיהיה לו קשה להתקיים בדרך אחרת. אם מדינת ישראל רואה את עצמה כמדינה, היא צריכה לשים בקו החזיתי שלה את הכישרונות הגדולים שיש לה. האנשים האלה צריכים שיטפחו אותם. זו ההגדרה הזהותית הכי עמוקה שיש, והיא מצרך חשוב כמו מים, לא פחות. להגיד שרוצים לתמוך במשהו מסחרי כי זה מה שהקהל רוצה לראות זו אמירה פופוליסטית, שלא מסתכלת על המרחב הגדול והעשיר שאנחנו נמצאים בו".
"אחת המשימות של מדינה דמוקרטית זה לאפשר גם לקהל שהוא לא הרוב לצרוך את הדברים שהוא רוצה לראות. זה מעבר למי הולך למה, ואיזה אולם מלא או לא. זאת המורשת התרבותית שלנו. אם לא יהיו את יצירות האמנות האלה, אז מה יישאר אחר כך לדורות הבאים? מאיזה שוקת הם ישתו? מאיפה הם יקבלו את היכולת להתחבר לשרשרת של אמירות ושל יצירות עמוקות על החיים שלנו כבני אדם? זאת הסתכלות מאוד צרה, פופוליסטית ומייאשת. אני תסריטאי ואני תמיד קורא סאב טקסטים, וקשה שלא לראות את הסאבטקסט שאומר: אני רוצה רק דברים שלא מטריחים את הצופה.
"חנוך לוין אמר פעם שהוא רוצה ללכת אגרופים עם הקהל, כשהוא מעלה הצגה הוא רוצה שהיא תזעזע, תכעיס ותוציא מהשלווה שכרוכה במחשבה שאתה בא להתיישב על כיסא. אמנות היא לאו דווקא בידור. אמנות היא הרבה דברים: היא גם חינוך, מעוררת השראה ומעוררת מחשבה וכוח מרפא. אי אפשר לצמצם את כל האמנות לפריזמה כל כך קטנה. אי אפשר להסתכל על זה מתוך פילטר אחד מסוים. אלו אמירות של שלטון שרוצה להישאר מצומצם, שרוצה אזרחים לא חושבים ולא מגיבים. מהלך כזה לא יכול לקרות בלי ניסיון להתנגד אליו".
בשבוע שעבר נפגש השר זוהר עם עיתונאים בקריית הממשלה בתל אביב, בין השאר כדי להתייחס לתיקונים המוצעים לחוק הקולנוע שעוררו סערה בתעשיית הקולנוע. "הגענו לתובנה שמסתבר שהרבה מכספי משלמי המיסים הישראלים עברו לסרטים שאיש לא צפה בהם", אמר. "השאלה שנשאלת האם כספי משלמי המיסים נועדו לסדר סרטים לאנשים שמכירים טוב יותר את הקרנות או שמחוברים - או לסרטים שהישראלים אוהבים? אמרתי שהמדד הבולט צריך להיות כמה אנשים צפו בזה". עוד אמר כי לא צריך לתמוך בסרט רק בגלל שהשתתף בפסטיבל בחו"ל, אלא לתמוך בו רק אם יזכה בפסטיבל ולא על עצם ההשתתפות בפסטיבל. הוא הוסיף ותהה: "אם הסרט הגיע לפסטיבל בחו"ל ובישראל אף אחד לא ראה אותו - למה שמשלמי המסים ישלמו עליו?".
בתשובה לשאלת וואלה תרבות אם ראה את הסרט "שבע ברכות", הזוכה הגדול של פרסי אופיר העוסק במשפחה מרוקאית, השיב בשלילה. "לא", אמר, "אני לא רואה הרבה סרטים לצערי הרב. מאז שבעה באוקטובר לא ראיתי אף סרט ולא הלכתי לקולנוע". לשאלתנו אם בכך הוא לא חוטא בתפקידו, הוסיף: "מאז השבעה באוקטובר לא הלכתי לאירועי ספורט ולא הלכתי לאירועי תרבות. המדינה בחצי אבל. אין יכולת נפשית להתרגש ולשמוח". כך התגלה כי שר התרבות והספורט לא היה באירוע תרבות וספורט כבר יותר משבעה חודשים.