אבל כבד נחת על עולם התרבות עם היוודע על מותו של הזמר אדם. מי שהיה כוכב פופ ואליל נוער בשנות ה-80 וכוכב הפקות לילדים בשנות ה-90 הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא היה בן 64 במותו.
הפזמונאי ואיש התקשורת יואב גינאי, חברו ושותפו היצירתי, ספד לו בשיחה עם וואלה תרבות: "אני מכיר את אדם רוב החיים שלי, מאז שהיינו בני 17 בתל אביב. ליוויתי אותו בכל הקריירה שלו, מההתחלה, כשהוא נכנס לעבוד עם שלמה צח, והיה זמר ליווי ורקדן וניסה כל מיני דברים, דרך הניסיון שלו לפרוץ בחו"ל כ'כריס לייף' ועד לרגע המכונן, שבו שלמה השמיע לי את 'No More Light'. שאלתי אותו למה הוא לא עושה קריירה בעברית, כי זה שיר מצוין. הוא אמר לי, מי יכתוב? ואז אמרתי לו: אני אכתוב. וכך נולד 'אין מוצא', שבאמת התפוצץ והפך אותו למה שהוא - לזמר אדם עם כל האיקוניות שלו בשנות השמונים, אליל נערות וכל זה.
"לאורך כל השנים כתבתי לו שירים, ממש עד הרגע האחרון, כולל השיר האחרון שהוא התעקש לשיר. כתבתי באחד הספרים שלי את השיר 'אחרי שאמות', שיר סאטירי לגמרי, שמדבר על מה שיקרה אחרי שאמות. יונתן פרלמן הלחין את השיר הזה לפני שנתיים והוציא את זה כסינגל. דווקא את השיר הזה הוא התעקש לשיר בהופעה האחרונה שלו במוזיאון תל אביב, לפני כמה שבועות והתבדח על הבמה. הוא שמר על הומור עד הרגע האחרון. כתבתי גם את השיר האחרון שהוא הקליט, 'ללמוד שוב לעוף', אותו שר עם אילנית. הוא מאוד הזדהה איתו. כתבתי להם את השיר בהשראתו. בספטמבר האחרון הוא הגיע עם מכשיר הנשמה לאולפן. לא האמנתי שהוא יצליח לשיר. הוא כבר היה במצב קשה מאוד, עם בלון חמצן. היה לו חשוב לבוא ולהקליט. הוא הגיע, זה לא היה קל אבל הצליח להקליט. זה התחבר עם אוקטובר והתקופה.
"אדם הצליח לצאת מזה בשלב הראשון והבריא, ואז הגיע השלב השני, תוך שהוא מאבד את אמא שלו ואחותו, שהייתה הכי קרובה אליו", הוסיף גינאי. "אתמול נפרדתי ממנו אתמול באיכילוב. באתי אליו, הוא כבר היה מורדם אבל עם רגעים של ערות, מדי פעם פקח את העיניים והראה שהוא שומע מה אומרים. מבחינתי זה מעבר לעניין היצירתי. זה אובדן של אדם יקר, זך מאוד, עם לב ענק. טוב לב ברמות לא נתפסות. תמיד עזר, תמיד נתן את עצמו לכל דבר, אף פעם לא חיפף, אף פעם לא היה ציני לגבי המקצוע. איש טהור ומאוד מפוכח. הוא נלחם במחלה באופן מאוד עוצמתי בשנים האחרונות. היה לו חשוב לצאת מזה. זו אבידה גדולה מבחינתי, כחבר ואיש ואדם וגם כדמות מאוד משמעותית בתרבות הפופולרית שלנו".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר, מסר: "אני וימית רעייתי, שהעריצה את אדם עוד בהיותה נערה, הצטערנו מאוד לשמוע שהזמר המוערך והמוערץ, עם קולו הייחודי שליווה דורות שלמים, הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן הארורה. תרומתו להתפתחות המוזיקה הישראלית תישאר איתנו לעד וקולו המיוחד יחסר לנו מאוד. יהי זכרו ברוך".
הגיטריסט רוברט גילמור, חבר טוב של אדם ונגן שלו, ספד לו בשיחה עם וואלה תרבות: "עצוב מאוד. נפרדתי ממנו אתמול בלילה. הוא בעיקרון לא רצה לראות אף אחד, אבל ביקשתי מהמפיקה שלו והיא אמרה לי שאני יכול לבוא. הוא לא היה במצב של תקשורת אבל כשהחזקתי לו את היד הוא חייך חיוך קטן וזז ואמרו לי שהוא הרגיש. אני מקווה. בשלב הזה היה חד משמעי שזה הסוף. זה היה קשה לצפייה. לפני זה הוא נורא היה אופטימי. אפילו קבע עם הקהל פגישה, היינו אמורים לחזור להופיע. בהופעה האחרונה הוא הסביר לקהל את המצב שלו, אמר שהוא לא מוותר ו'אנחנו קובעים פגישה'. הוא לגמרי קיווה שיחזור באופן קבוע לבמה. האמין שיהיה בסדר. אדם היה הגאווה המוזיקלית שלי. הכי אהבתי לנגן איתו. החיבור שלנו היה חזק מאוד. היה לנו משהו משותף ברגשות, באיך שאנחנו מסתכלים על החיים. הוא תמיד עזר לי כשעשיתי הופעות. תמיד כתב לי מילים של אהבה ושל אופטימיות".
מטעם אמ"י (איגוד אמני ישראל) נמסר: "איגוד אמני ישראל כואב את פטירתו של הזמר והשחקן אדם, אמן ואדם פורץ דרך, מאבני היסוד של הפופ הישראלי. על אף האתגרים הבריאותיים של השנים האחרונות לא ויתר על המוסיקה ועל האמנות, המשיך להקליט ולהופיע כמעט עד לרגע האחרון. נזכור אותו תמיד".
בית החולים איכילוב הודיע הבוקר על מותו ומסר את מילותיו האחרונות של הזמר האהוב: "אם אתם קוראים את המילים האלה סימן שאני בעולם שכולו טוב, ככה אומרים, עוד לא יכול להמליץ. רוצה להודות על המסע המופלא והבלתי יאמן בחיים האלה, עשיתי המון, הייתי טוטאלי, הלכתי עד הקצה בכל דבר, באהבה, בחברות, ביצירה, נשארו לי כמה חלומות לא סגורים אבל לא המון. תודה על אהבה, תודה על כל אדם שפגשתי, או השפעתי בצורה זו או אחרת, תודה על החיים. אם לא הצלחתי לסייע מלמטה בעניין השבת החטופים, אנסה לפעול מלמעלה. תהיו טובים, אוהב".
בריאיון באולפן וואלה באוגוסט 2018 אמר אדם: "אתה יודע מה, אני עוצר מלא פעמים ביום לשאול את עצמי מה שלומי. אחד הדברים שלימדו אותי בבית החולים, במשך חמישה חודשים, ולקחתי את זה גם לחיים, זה להקשיב לגוף. מסתבר שאחת הדרכים הכי טובות והכי נכונות לשמור על הבריאות, זה להקשיב לו. עכשיו מה אתה עושה עם מה שאתה שומע, זה כבר עניין אחר. אני משתדל לעשות הרבה".