לפני המלחמה התחיל הקומיקאי ומנחה "בוקר חדש" ברדיו 99fm תם אהרון לעבוד על מופע סטנדאפ חדש, רק שאז פרצה המלחמה והכול השתנה. "העולם השתנה וכולם השתנינו. גם אם הנושא לא קשור בכלל, אתה בנאדם אחר שניגש אליו, אז מחקנו הכול והתחלנו מהתחלה הכול", הוא אומר ל"ועדת תרבות". את המופע החדש הוא מריץ בימים אלו במה שנקרא "ערבי בדיקת חומרים", שבהם הוא מנסה את החומרים החדשים, מאלתר, בודק את הדופק. "זה לא הזמן להשיק מופע חדש באירוע חגיגי כי המצב גנוב. יש משהו במקצוע שלי שהוא מאוד מבלבל. מצד אחד, התפקיד שלי והמקצוע שלי הוא להצחיק אנשים - ואני יודע שגם אנשים רוצים וצריכים את זה, ואני רואה כמה זה עושה גם לי טוב - ומצד שני, יש חטופים בעזה. אי אפשר להתנהג כאילו זה לא קורה.
"העבודה של סטנדאפיסט היא להרגיש את החדר כל הזמן. בניגוד לכמעט כל צורה אחרת של אומנות, זו אומנות מאוד אלסטית. יכול להיות יום מסוים שאתה לא יודע מה יקרה בו. יכול להיות שיקרה בו משהו רע ויכול להיות שיקרה בו משהו משמח כמו שחרור חטופים. הכול נורא מוטרף".
המלחמה נוכחת במופע שלך?
"בטח, יש אפילו בדיחות על האג ועל יחיא סינוואר. זה תמיד חלק מהאתגר איך אתה לוקח את הדברים הכי מורכבים והכי כואבים ולהבין איפה המציאות מתעקמת במובן שאתה יכול לצחוק על זה".
אפשר לצפות למעלה בריאיון המלא עם תם אהרון
אפשר גם להאזין לו בספוטיפיי
והנה הריאיון למי שרוצה להאזין לו:
הנה עיקרי הדברים מתוך הריאיון עם תם אהרון:
על הכאב אחרי 7 באוקטובר:
"בשלב הראשון של המלחמה, בחודשים הראשונים אחרי אוקטובר, לא הופעתי. לא הצלחתי להביא את עצמי לזה. הייתי כל כך שבור מבפנים. אנחנו בכינו רוב החודש. ממש בכיתי ברמה היומיומית, הייתי נכנס לשירותים ובוכה. גם בעבודה הייתי בוכה. כל הזמן. אני עדיין בוכה. כולנו היינו אבודים בימים הראשונים, זו הייתה תחושה של יתמות. אבל ברגע שצה"ל התחיל לפעול בעזה, משהו בתחושת המסוגלות של האזרחים חזרה לעצמה ומשם הגענו למקום של 'חרבו דרבו'. זה לא היה יכול לצאת כשיר ב-10 באוקטובר. אז ברגע שזה קרה, הבנתי שהתפקיד שלי הוא לנסות לצחוק ולהצחיק".
על התוכנית "הלילה עם תם ויעל" שהגיש לצד יעל פוליאקוב:
"זו הייתה תכנית שעלתה בשלב מאד מסוים במלחמה. זה גם די שונה מכל מה שאני עושה בדרך כלל. אז אני לא יודע אם במתכונת הזו היא תחזור - רשת 13 קצת מנסים להבין עכשיו מי הם ומגבשים לוח שידורים חדש - אבל היא בהחלט הייתה כיפית. אני מאוד אוהב לעשות טלוויזיה למרות ששוק הטלוויזיה בישראל מאוד מבולגן. תמיד כיף לעשות טלוויזיה אבל גם בלעדיה יש לי במה, יש לי את 'בוקר חדש' ברדיו 99fm, יש לי את המקומות שלי להתבטא".
אחד המקומות הראשונים בדרכך הטלוויזיונית היה אצל ליאור שליין. מה למדת ממנו?
"למדתי המון משליין וגם ממולי שגב (אהרון כתב גם ל"ארץ נהדרת" - נ"י). הם עושים טלוויזיה ברמה מאוד גבוהה. זה היה בית ספר לכתיבת בדיחות ואני מאוד שמח שהיה לי את הניסיון הזה, גם ככותב וגם כפרפורמר".
על דעותיו הפוליטיות בעקבות המלחמה:
"מיכה גודמן אמר שהוא פסימי בטווח הקצר ואופטימי בטווח הארוך ואני מאוד מזדהה עם זה כי אני חושב שיש נתק כמעט מוחלט בין הממשלה לאזרחים, בטח אלה שלא בחרו בה אבל גם כאלה שכן בחרו בה. אנחנו נמצאים בסיטואציה בלתי הגיונית שבה זה מרגיש כאילו זו ממשלה שיש לה מדינה ולא ההפך. כולם מבינים את זה ולכן אני פסימי בטווח הקצר. אבל בטווח הארוך לא לעולם חוסן. תהיינה בחירות מתישהו, אני מקווה שכמה שיותר מוקדם, והעם יוכל להגיד מה הוא רוצה. יש לנו פוטנציאל לייצר מציאות פוליטית שתייצר קואליציה ציונית רחבה ותחזיר את המדינה למסלול. יש אפשרות שתקום ממשלה שתורכב מהאינטרס המשותף של 80 אחוז מאזרחי המדינה ולא של המיעוט.
"הרפורמה המשפטית לא הייתה בלבם של רוב אזרחי ישראל, אני בספק אם היא הייתה בלבם של רוב מצביעי אותה קואליציה שקידמה אותה. זה לא מצב הגיוני ותקין. זה מצב שנוצר בגלל שהקונסטלציה הפוליטית היחידה הייתה זו שביבי מקים ממשלה משתקת ובלתי אפשרית והוא נסחט על ידי גורמים שלא מייצגים את רצון רוב העם. הרכבת הזו כבר חלפה. בין אם ביבי יעזוב ובין אם הוא יפסיד בבחירות, אני לא חושב שהקונסטלציה הפוליטית הזו תחזור".
נתניהו היה צריך להתפטר?
"הוא היה צריך ללכת לבחירות. אני תמכתי בכניסה של גנץ לממשלה אבל אחרי שממשלת האחדות סיימה את תפקידה - הוא חייב ללכת לבחירות. הוא מוכרח".
על הריאיון לוואלה שבו הצהיר כי הוא לא מגדיר עצמו כאיש שמאל:
"הריאיון הזה גרר הרבה הדים. אמרתי לעצמי 'אלו התגובות למישהו שלא הצביע לביבי, תאר לך מה זה להיות איש תקשורת שכן הצביע לביבי'. כשאתה מבין שזה מעורר כל כך הרבה תמיהה אצל אנשים בתקשורת, אתה חייב לשאול את עצמך אם אנחנו לא בתיבת תהודה וזה רק מחזק אצלי את ההחלטה להגדיר את עצמי בצורה עצמאית. אני לא רוצה להיות מחויב למחנה, אני יכול להיות מחויב לרעיונות מסוימים. אני לא רוצה להיות מחויב להגדרה פוליטית צרה כדי שייקחו אותי כמובן מאליו".
אז מה בכל זאת השתנה בדעות שלך?
"התהליך שלי התחיל הרבה לפני 7 באוקטובר. לפני שניים-שלושה מבצעים בעזה הרגשתי את הניצנים של מה שאנחנו רואים היום, בעיקר עם הנטישה של השמאל האמריקני. ג'ון אוליבר נשא מונולוג ואני הרגשתי שאני חייב לענות לו. התגובות אז היו מאוד קשות. האשימו אותי בהתקרנפות ובתמיכה במלחמה. דברים שגיליתי אז גדלו למימדים מפלצתיים היום. רבים בשמאל האמריקני חיים בבועה שמאפשרת להם לא להבחין בין טוב לרע. זה שם את העולם במקום מסוכן".
על אמנים ודעה פוליטית:
"אני לא חושב שאמן מוכרח לומר את דעתו רק לשם זה שהוא יגיד את דעתו. אני חושב שאם למישהו יש דעה מגובשת שבוערת בו, הייתי שמח לדעת שאנחנו חיים במציאות שבה הוא מרגיש בנוח להגיד אותה מאשר לא להגיד אותה. אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים לעבור אמן-אמן ולדרוש מהם לבטא את דעתם על המצב. לרוב אנחנו מצפים לשמוע דעה מאוד מסוימת. כשחנן בן ארי אמר דעות שלא נוח לנו לשמוע כמו 'ליישב את עזה', הוא חטף אש. מצד שני אנחנו דורשים שכל האמנים יביעו את דעתם. אז נראה לי שאנחנו רוצים שהאמנים יביעו את דעתנו. זה דבר אחר לגמרי.
"לגבי עומר אדם ספציפית - אני חושב שהוא מאוד ייחודי כי הוא עממי במובן מאוד רחב. הוא יכול לעשות קאבר למאיר אריאל ואז להוציא אלבום עם עיבודים טורקיים. הוא מבין את רוח התקופה ומגלם אותה. אותי אישית מאד מעניין לדעת למי עומר אדם מצביע. אם ניקח את אייל גולן כגיבור עממי של הדור לפניו, רוב האנשים היו מנחשים שאייל גולן מצביע ליכוד. לגבי עומר אדם - אני לא משוכנע שזה נכון. מעניין לשים לב שמי שמייצג את רוח התקופה לא בטוח מצביע לליכוד".
עומר אדם לא אומר את דעתו כי הוא לא רוצה לאבד קהל?
"אולי הוא לא חושב שדעתו כל כך חשובה. אני לא חושב שלכולם בוער להביע את דעתם כמו נרקיסיסטים כמוני. אם לאמנים יש דעה מנומקת להגיד - תגידו אותה. זה מאוד חשוב. אבל לחשוב שהדעה של אמנים יותר חשובה רק כי הם אמנים - זה לא בהכרח נכון. אם מישהו לא מדבר, זה לא בהכרח אומר שהוא מפחד".
על תופעת ההערצה לאייל גולן בצל הפרשה סביבו:
"הייתי שמח אילו הוא היה שר פחות יפה. זה היה מקל עליי מאוד. בדיוק כמו שהייתי שמח אילו לואי סי-קיי היה פחות מצחיק. חברים שלי לא מתנהגים כמו אייל גולן, אני לא מתנהג ככה, קשה לי שהוא גיבור, באמת קשה לי, אבל זה נורא מתסכל שזה תמיד האנשים המוכשרים ביותר. נורמות משתנות בדורות. אייל גולן היה גיבור עממי הרבה לפני שהפרשות סביבו התפוצצו ואני חושב שבמקרים כאלה, גם אם היינו רוצים לצפות שאנשים ינטשו אותו בגלל הדברים שגילו עליו, זה אידיאלי אבל זה לא באמת מה שקורה.
"מה שכן, אני חושב שהציפיות שיש - לצורך העניין מעומר אדם - הן שונות מהציפיות שיש מאייל גולן. אם היו סיפורים סביב עומר אדם כמו שהיו סביב אייל גולן, זה לא היה מתקבל והוא לא היה הופך לגיבור העממי. יותר קשה לנו לשנות את דעתנו על מי שיש לנו כבר דעה לגביו. זה נכון גם לגבי ביבי, אגב. יש מעט אנשים שעזבו את ביבי בגלל הפרשות הפליליות שלו. המנהיג הבא של הליכוד - יהיו ממנו ציפיות אחרות".
ללכת להופעה של אייל גולן זה לא קצת לסלוח לו?
"ברור שהמורשת שלו נפגעה. אגב, זו גם עדות לשתי מדינות. יש פה תקשורת אחת שברור ששואלים בה אם זה סבבה שהולכים להופעה של אייל גולן, ותקשורת שנייה שאין שום עניין. זה קשה מאוד שאנחנו חיים בשתי מציאויות נפרדות".
על שחר חסון:
"הסטנדאפיסט הכי טוב בארץ בלי צל של ספק. אני לומד ממנו כל דקה של סטנדאפ שאני רואה, ולראות את התהליך שהוא עבר - והמעבר של המיינסטרים אליו - זה מרגש ויפה ומשמח. אני מאושר שהוא מקבל את ההערכה שלו. פעם הוא נחשב וולגרי ונמוך אבל הוא מקבל היום את ההכרה שלו. הוא מגלם בעיניי את ההבטחה האמיתית של סטנדאפיסט שזה להיות הכי עצמו שאפשר. התודעה שלו פרושה בפני הקהל שלו באופן שאתה מזדהה איתו לגמרי".
אדיר מילר מצחיק אותך?
"בטח. אני ראיתי את אדיר מילר מוציא מקהל צלילים שלא ראיתי כמותם. אני לומד ממנו הרבה מאוד".
יש נושא שלא תצחק עליו?
"אני לא חושב שיש כזה, אבל יש את הכללים המוכרים: לצחוק על החזקים ולא על החלשים, ולהיות כן עם עצמי לפני שאני כן עם אחרים. כלומר, אם אני מבקר מישהו על משהו, אני חייב גם לבקר את עצמי על הדבר הזה, אחרת זה נהיה דידקטי. ברור שאין שום בדיחות על חטופים אבל ודאי שאני צוחק על המלחמה".
על תוכנית הרדיו 'בוקר חדש' ברדיו 99fm שאותה הוא מגיש לצד טל ברמן ואביה פרחי:
"התוכנית של ברמן ואביעד קיסוס הייתה מעולה. כולנו גדלנו עליה. ברור לי שנכנסנו למשבצת מאוד מחייבת אבל מראש הרגשנו שיש לנו פה משהו אחר. קודם כל הגשה בשלושה זה משהו אחר והדינמיקה שלנו הייתה מעניינת מהרגע הראשון. לי היה מעניין וכיף ומצחיק וחכם מהרגע הראשון. זה יותר מאתגר להגיש בשלושה, ודווקא בגלל שזה מאתגר - זה יותר מעניין".