כמה מחקרים שהתפרסמו מאז 7 באוקטובר מראים שאנחנו ישנים הרבה פחות וכשאנחנו כבר מנסים להירדם, השינה שלנו כל כך גרועה עד שרבים מאיתנו נעזרים בכדורי שינה למיניהם. הנתון הזה לא אמור להפתיע אף אחד והוא גם לא ייחודי לישראל. אחד הדברים הראשונים שנפגעים אחרי אירועים של טראומה קולקטיבית הוא השינה - פרק הזמן החשוב והאינטימי הזה שאצל רובנו מתרחש בשעות הלילה ומאפשר לנו להתנתק מהמציאות ופשוט לעצור. גם לואי מנסור, הגיבור של הדרמה החדשה של yes, "טיפול לילי", מפסיק לישון בעקבות טראומה - אשתו התאבדה אחרי מאבק ממושך בדיכאון והותירה אותו לטפל לבד בשני ילדיהם, נער מתבגר וילדה צעירה. אחרי שהוא מבין שהשינה שלו כבר לא תחזור להיות כשהייתה וכשהוא רואה שילדיו זקוקים להורה שנמצא שם עבורם במהלך היום, לואי מעביר את פעילות הקליניקה שלו לשעות הקטנות של הלילה מה שמפגיש אותו עם שורה של מטופלים שלכל אחד ואחת מהם יש את הסיבה שלו/ה להגיע לטיפול פסיכולוגי דווקא בשעה הזאת.
"טיפול לילי" היא יצירת הביכורים של רענן כספי המשמש כאן כיוצר ותסריטאי ראשי וביים אותה גבריאל ביבליוביץ, שהתמחה עד כה בעיקר בבימוי תוכניות ריאליטי (למשל "חתונה ממבט ראשון" ו"חשיפה עם חיים אתגר") ופרסומות, ובכל זאת היא מגיעה למסך עם באז חיובי למדי, בין היתר אחרי ששירה האס זכתה עבור תפקידה כאן בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסדרות של מונטה קרלו. ואכן, התקבץ כאן קאסט מסקרן, איכותי ואפילו קצת נוצץ.
יוסף סוויד שמגלם את הגיבור, לואי מנסור, מופיע כמעט בכל סצנה ומוביל את הסדרה על כתפיו. סוויד, שמתגורר בשנים האחרונות בברלין חזר כאן לתפקיד ראשי בדרמה ישראלית אחרי הרבה מאוד זמן ומוכיח שהמסך שלנו היה זקוק לו. האס מגלמת את אחת המטופלות, הייטקיסטית צעירה עם קשיים חברתיים שנשאבת לעולם הווירטואלי ומגיעה לטיפול בעקבות קושי לצאת מהבית (כן, עצם ההגעה לקליניקה היא סתירה פנימית שצריך לזרום איתה). לצידם גם רננה רז שמגלמת את אשתו המנוחה של לואי, שמופיעה בעיקר בפלאשבקים חסרי טקסט (לפחות בפרקים שנשלחו לביקורת); ירון ברובינסקי כרופא יהיר שמגיע לטיפול בעקבות תקרית חריגה בחדר המיון בו הוא עובד; יעקב זדה דניאל כגבר חרדי שמתמודד עם תחושת אובדנות; והמוזיקאי תומר יוסף כסוחר סמים עם בעיית גבולות (כן, כמה מפתיע). חוץ מהם תמצאו כאן גם את דאנה איבגי שמגלמת את נגה, אופה וגם יפה שאולי תהפוך למושא הרומנטי של לואי, את לוסי איוב שמגלמת את אחותו שנמצאת בהריון מתקדם ובורחת מבן זוגה שנמצא בחיפה כדי לבוא לעזור ללואי עם הילדים, את לנה פרייפלד שמגלמת מטפלת בתנועה ששוכרת את הקליניקה בשעות היום ואפילו את נורית גלרון שמפציעה כחמתו של מנסור.
הבחירה לקרוא לסדרה בשם הישיר "טיפול לילי", אמורה לזרוק את צופי הטלוויזיה ל"בטיפול", אחת הדרמות המוערכות והמצליחות ביותר ששודרו כאן. ההשוואה הזאת לגמרי במקומה אבל היא לא עושה חסד עם "טיפול לילי", בעיקר כי מדובר בנעליים גדולות מאוד להיכנס אליהן. ניכר שכספי שאב השראה מ"בטיפול", במיוחד בבניית קווי העלילה השונים של המטופלים ומערכות היחסים שלהם עם המטפל, אבל לזכותו יאמר שהוא הצליח ליצור כאן סדרה שעומדת לגמרי בפני עצמה.
כסדרה שרובה מתרחשת בלילה, "טיפול לילי" משחקת כל הזמן על הגבול שבין מציאות ודמיון, בין נגיעה בהתמודדות עם הפינות החשוכות ביותר של הנפש לבין בריחה לסצנות סוריאליסטיות. בין היתר אנחנו רואים שחזורים של אירועים מחיי המטופלים כשלפתע מופיע בהם לואי כשהוא מקשיב לסיפור שלהם ונמצא שם כמעין מלאך שומר. אולם, נדמה שאלה גם הרגעים היותר חלשים שלה כסדרה, שבהם היא מאבדת פוקוס.
סוויד מביא כל כך הרבה גוונים לדמותו של לואי, גבר שמנסה להרים את הראש מעל המים אחרי שהחיים שלו התרסקו ומעביר את לילותיו בהקשבה לכאבם של אחרים. מעבר לכריזמה הטבעית שתמיד הייתה בו, הוא מביא לדמות לא מעט הומור ואפילו חספוס של חתול רחוב (למרות החיים בדירה תל אביבית מצודדת). גם האס ללא ספק ראויה לכל פרס על משחקה - בידיים שלה הופכת דמות ההייטקיסטית עם הקשיים החברתיים שהייתה יכולה להפוך בקלות לקלישאה מעולמות המערכונים של "ארץ נהדרת", למישהי שכל אחד יוכל למצוא בה נקודת הזדהות. בכלל, "טיפול לילי" נהנית ממשחק מעולה, ואפשר היה לציין כאן את כולם וכולן: מדאנה איבגי שכהרגלה שוטפת את המסך ברגש, דרך זדה דניאל שסימנטוב שלו הוא דמות מסתורית ומרתקת, ועד תומר יוסף שהופך את אפי סוחר הסמים למישהו שתרצו לברוח ממנו אבל גם לשבת איתו לבירה באותו הזמן.
לצד המחמאות, ניכר לא פעם ש"טיפול לילי" היא הדרמה הראשונה שיצרו כספי וביבליוביץ. היא סובלת מתסמונת הסדרה-שנורא-רוצה-להרשים, כך שיותר מדי פעמים היא הולכת לאיבוד בין שלל העלילות שהיא מנסה לדחוף בפרקים שלרוב מסתכמים בארבעים דקות. גם הסצנות שמנסות להציג את תל אביב של הלילה כמעין עולם מכושף ומלא תשוקה, מרגישות לעיתים סטודנטיאליות. אבל בסופו של דבר היא עומדת במבחן החשוב ביותר והוא האם תרצו להישאר איתה לפרק הבא. וכאן התשובה היא חד משמעית כן, כשכמעט כל קווי העלילה שהוצגו בארבעת הפרקים הראשונים שנשלחו לביקורת מעניינים ואפילו מותחים במידה מסוימת.
מעבר להתמודדות עם טראומה, אובדן, חרדה חברתית, הזנחה הורית, גבריות רעילה ושלל נושאים אחרים מעולמות ה"צרות של עולם ראשון", יש סוגיה נוספת שעולה ב"טיפול לילי" וזה כמעט מבלי שהיא מדוברת בה באופן גלוי. היא מחזירה למסך שלנו דמויות של ערבים ישראלים ולא סתם, היא גם שמה אותם בתפקידים הראשיים בסדרה ישראלית מובילה. בשנה האחרונה יותר מאי פעם נראה שקולם של ערביי ישראל נעלם מהמסך, אפילו לתוכניות הריאליטי שמשודרות בימים אלה לא טרחו ללהק אותם וניתן רק להניח שמדובר ב"הסתגרות" של החברה היהודית בזמן מלחמה. סוויד, איוב וגם שון עיסא שמגלם את בנו של לואי (שחקן צעיר ומוכשר ובנו של נורמן עיסא), שלושתם באים מבתים של משפחות יהודיות-ערביות ורק בעצם הנוכחות שלהם על המסך, במיוחד בהקשר הזה, יש אמירה. יותר מכך, למרות שאיבדו את אמם, המשפחה ה'מעורבת' של לואי בסדרה מוצגת כיחידה אורגנית מלאת אהבה, רוך ותמיכה ומהווה מעין ישראליות חדשה ובריאה יותר. אם לא בגלל האיכויות האחרות שלה, שווה לראות את "טיפול לילי" רק בשביל החזון האופטימי שהיא מצליחה להביא אל המסך.