וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הצצה אינטימית לחדרים הסגורים של הפרקליטות מגלה על מה לא יוותרו שם לעולם

עודכן לאחרונה: 15.7.2024 / 7:57

הסדרה התיעודית "בלב התביעה" (יס דוקו) היא תעודת היושר הטובה ביותר שהפרקליטות הייתה יכולה לקבל. בין חשיפת אחורי הקלעים של התיק נגד הרוצח של מיכל סלה או הפסיכולוג התוקף יובל כרמי, מתגלים פרקליטים אנושיים, נאמנים ומודעים היטב לביקורת שהם סופגים מבוקר עד ערב

קשה לחשוב על גוף שסופג יותר ביקורת בשנים האחרונות מאשר הפרקליטות בישראל. קראו לה "דיפ סטייט", האשימו אותה בתפירת תיקים, ויש אפילו מי שמחה מחוץ לבתיהם של פרקליטים בהווה ובעבר. כמו רוב הסוגיות הבוערות בימים אלה, גם השיח סביב הפרקליטות ואנשיה הפך פוליטי, ויותר מסביר להניח שהדעה שלכם על הגוף תואמת את הדעה שלכם לגבי ועדת חקירה ממלכתית בנוגע לאירועי 7 באוקטובר. ככה זה במדינת ישראל.

אל תוך המציאות הזאת עלתה "בלב התביעה", סדרה תיעודית בת חמישה פרקים שיצר ראובן ברודסקי (ב-yes דוקו ובשירותי ה-VOD של יס וסטינג טיוי), ומספקת הצצה מקרוב לעבודה שנעשית בפרקליטות מחוז ירושלים. זאת אותה פרקליטות שאנשיה אחראים לכמה מהתיקים המדוברים ביותר בשנים האחרונות, ביניהם גם איזה תיק שאולי שמעתם עליו: משפט נתניהו.

אמנם, מי שיצפה בסדרה כדי לנסות לדלות פרטים חדשים על המשפט, במישרין או בעקיפין, לא ימצאו ב"בלב התביעה" דבר. למרות שהסדרה צולמה בין השנים 2019 ל-2023, תקופה שברובה משפט נתניהו כבר התנהל, ברודסקי וצוותו הקפידו שלא לעסוק בנושא כלל, וסיבותיהם עימם. אולם, אחרי צפייה בסדרה אפשר לומר שזה לא גורע ממנה דבר, כשבמרכזה תיקים אחרים המסוקרים במיוחד - כמו משפט הרצח של מיכל סלה, התקיפות המיניות שביצע הפסיכולוג יובל כרמי בשתיים מהמטופלות שלו, ובעוד תיקים שאולי תזכרו ממהדורות החדשות. כל פרק בסדרה מדלג בין כמה תיקים, חלקם נפתחים ונסגרים באותו הפרק בעוד אחרים, כמו הסיפור של מיכל סלה, נמשכים לאורך העונה כולה.

"בלב התביעה" של ראובן ברודסקי. ראובן ברודסקי, באדיבות יס דוקו,
ההחלטה להיפתח בפני המצלמות מתגלה כחכמה מאוד. "בלב התביעה"/ראובן ברודסקי, באדיבות יס דוקו

כמו חקירה פלילית שעמוסה בחומרי חקירה שהפרקליטים והסנגורים צריכים לקרוא, גם כאן יש לא מעט כיתובים על המסך שמבהירים נקודות לא פתורות, למשל הבחירה של "בלב התביעה" להביא למסך רק תיקים שהטיפול בהם הסתיים, כולל מתן גזר הדין, כדי לא להשפיע על המשפט. אם נחזור אחורה לשיח שמלווה את הפרקליטות, יש בבחירה הזאת משהו שמרגיש כל כך זר למציאות שלנו בה נראה שהמשפטים מתנהלים דרך דיונים באולפני הטלוויזיה והרשתות החברתיות.

זה לא אומר ש"בלב התביעה" נשארת סטרילית או נטולת אג'נדה, ההיפך הוא הנכון. ברודסקי הצליח לבנות מערכות יחסים קרובים עם כל הגיבורים שלו, כולם פרקליטים בכירים במחוז שהרשו לו ולצוותו להצטרף אליהם לדיונים שרבים מאיתנו היו שמחים להיות בהם "זבוב על הקיר". חלק מהדיונים האלה לא מוציאים את הפרקליטות הכי טוב שאפשר. ניתן לראות שבמקרה של יובל כרמי, גם לפרקליטות המלוות קשה הבחירה להגיש נגדו כתב אישום מקל יחסית, אבל זאת המציאות.

אלא שגם כך, ההחלטה להיפתח בפני המצלמות מתגלה כחכמה מאוד - כי "בלב התביעה" היא תעודת היושר הטובה ביותר שהיא הייתה יכולה לקבל. שמות כמו שגיא אופיר, ענת ארוסי-כהן ושני לנדסמן-טביב לא אמורים להגיד דבר לצופה הישראלי אלא אם איתרע מזלו והוא נאלץ להיות באחד הצדדים של משפט פלילי. היות והמשפט בישראל לא עובד בשיטת המושבעים והפרקליטים והסנגורים שלנו לא צריכים להנגיש מידע לאנשים מהיישוב שלא בקיאים בחוק, סגנון עריכת הדין המשוחק והמוגזם שאנחנו מכירים מסדרות משפט אמריקניות לא קיים כאן. מה שאומר שהיינו מצפים לראות דמויות אפרפרות במסדרונות בתי המשפט, אבל האמת היא איפשהו באמצע.

עוד בוואלה

הסדרה הזו הפכה לדרמה הנצפית ביותר של אפל טי-וי פלוס אי פעם. בצדק, היא צפיית חובה

לכתבה המלאה

"בלב התביעה" של ראובן ברודסקי. ראובן ברודסקי, באדיבות יס דוקו,
תעודת היושר הטובה ביותר שהפרקליטות יכולה לקבל. "בלב התביעה"/ראובן ברודסקי, באדיבות יס דוקו

שלושת הפרקליטים שמובילים את הסדרה נחשפים כאן במקומות הכי אנושיים ופגיעים שלהם, הם מושפעים לא רק מהמשפחות של הקורבנות שעבורם הם תובעים אלא גם מהשיח שמתנהל נגדם ברחוב ואפילו מהמשפחות שלהם, כמו שמספר שגיא אופיר, ששלושת ילדיו משחקים כדורסל, והוא תובע מאמן כדורסל שתקף בעבר צעיר שהתאמן אצלו ועכשיו חזר וביצע את אותו הפשע בדיוק. גביורה אחרת של הסדרה, שני לנדסמן-טביב שהייתה התובעת במשפטו של יובל כרמי, נאלצת להתעמת לא רק איתו (זה החלק הקל) אלא גם עם קים ארד, הצעירה שתקף והייתה אמיצה מספיק כדי להתלונן. בין השורות, ולא רק ביניהן, ניתן להבין שהדעה של לנדסמן-טביב לא שונה מדעתן של המפגינות למען זכויות נשים שצועקות מתחת לחלונה אבל היא נושכת את לשונה ומקפידה להישאר נאמנה לדבר היחיד שמנחה אותה, והוא ספר החוקים. זה כנראה הדבר שהפרקליטות הכי רצתה שיצא מהסדרה ומה שגרם לה לפתוח את הדלתות שלה: ההיצמדות של כל אנשיה לחוק והעובדה שהם מוכנים לקבל החלטות לא פופולריות או פופוליסטיות בידיעה שהן יפגעו במעמד הציבורי הגרוע ממילא שלהם.

האשמה אחרת שחוזרת על עצמו מצד מבקרי הפרקליטות הוא שמדובר בקבוצה של שמאלנים (שלא לומר סמולנים), אולטרה ליברלים וכמובן חילונים, ולכן מעניין לראות את כמות חובשי הכיפות שמסתובבים במסדרונות וממלאים בה תפקידים בכירים. למעשה, הפסיפס האנושי שמוצג כאן כולל יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים, השיחות על הדעות הפוליטיות של כל אחד מהם לא מופיעות בסדרה אבל ייתכן שהן גם לא מתקיימות בתוך החדרים עצמם.

רבים מהמשפטים הפליליים בישראל מתנהלים רחוק מעיני הציבור, בטח ביחס לחברינו מארצות הברית, למשל, שיכולים לראות כמה מהמשפטים המדוברים ביותר בשידור חי. אלא שהסקרנות של הציבור הישראלי לגבי ההליך הפלילי גבוהה במיוחד. עם חמישה פרקים קצרים, "בלב התביעה" אמנם מספקת הצצה אינטימית ומרתקת אך כזאת שמשאירה חשק לדעת יותר על מה שקורה בחדרים שמשפיעים כל כך על המציאות שלנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully