ליברמן מצילה מהקו
נפתח בשאלה: עד כמה אתם חרדים מהמתקפה הצפויה על ישראל? ואולי מוטב שננסח אחרת: אמרו לי עד כמה אתם חרדים - ואומר לכם אם אתם צופים בערוץ 12 או 13. נמשיך בהחרגה: ההשתתפות אסורה על צופי ערוץ 14, שממילא חיים בלה לה לנד שבה אנחנו נמצאים כבר כמה חודשים כפסע מניצחון מוחלט אחרי הנס הגלוי של 7 באוקטובר.
עכשיו נשוב אל האנשים שלא צורכים חדשות כסוג של קומיקס משיחי ונאמר שגם הם מבולבלים כהוגן. בערוץ 12 למשל, נשמעת צפירת הרגעה מתמשכת שהחלה כבר בשעות אחר הצהרים המאוחרות. מובילי הקו הם אהוד יערי, עמוס ידלין ניר דבורי ועוד.
אם לתמצת את הטיעון הזה, שהתחיל מ"שש עם עודד בן עמי" ונמשך, דרך המהדורה המוקדמת, עד לתום המהדורה המרכזית - וממנה אל תכנית הבוקר של ניב רסקין, הרי שלא אלמן ישראל.
כן, תהיה תגובה, כן במזרח התיכון "במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר" (המשפט שהפך משלים הכרחי לכל הערכה) תמיד אפשר שעוצמת הרוח היא שתקבע את גובה הלהבות, אבל מה שמסתמן הוא תגובה מדודה ושקולה, כזאת שלא אמורה להביא להתלקחות, שהרי לא איראן ולא חיזבאללה מעוניינות בהסלמה.
אני מודה שאין לי מידע אחר, אבל הקונפורמיזם הזה שלפיו כל ישראלי שרכש קופסת שימורי טונה בסופרמרקט הוא תבוסתן וכל מי שהחליט לצאת קצת מהלחץ לחו"ל (בהנחה האופטימית שמצא טיסה) הוא בבחינת נפולת של נמושות, קצת מרתיח אותי - ותודה לאל על חן ליברמן, בתכנית הבוקר של ניב רסקין שאומרת שזה בסדר גמור לא להאמין לדובר צה"ל ולפיקוד העורף, שכן גם לפני ה-7 באוקטובר לא היה שינוי בהנחיות לציבור... דרופ דה מייק!
בין כפר סבא לכפר עזה
בעוד בחדשות 12 ותכניות האקטואליה של הערוץ קיבלו החלטה להוריד את מפלס החרדה, נדמה שבערוץ 13 התקבלה החלטה הפוכה: עמוק אל תוך הלילה, בעוד דופלנטיס השוודי מנפץ את שיא העולם בקפיצה במוט ורץ לחבק את בת זוגו היפה ביציע, העלו גיא לרר ואלון בן דוד את רף החרדה באולפן "הצינור". על פי אלון בן דוד, ישראל צפויה לתגובה ש"כמוה טרם חווינו".
מבלי להתיימר לדעת יותר, נדמה שבן דוד נוגע בנקודה נכונה, שהרי מה היא אותה תגובה מידתית ש"מקדם" ערוץ 12? האם היא שווה הפצצה על נתב"ג? פגיעה בבתי הזיקוק במפרץ חיפה שעלולה לגרום לאסון אקולוגי - ומה אם לא תהיה אפוקליפסה מוחלטת אבל ימותו למשל 50 אזרחים? האם ישראל תוכל להרשות לעצמה תגובה "מידתית".
אז כן, אני ההדיוט לא אתיימר להבין בזירה האזורית יותר מאהוד יערי ולא בזירה הביטחונית יותר מניר דבורי, אבל לפחות בדבר אחד אני לגמרי "טים בן דוד": שום דבר במצב שנקלענו אליו כבר מזמן אינו מידתי - ואין סיבה שגם המהלך הבא יהיה כזה.
אלא שאם חשב מישהו שכאן נגמר ההבדל בין הערוצים, הוא טועה. בעוד בתכנית הבוקר של רסקין גמרו עם האיראנים ועברו למה שהוא סוג של אייטם "שלהם" - כוונת גדעון סער להציל את ממשלת נתניהו, בערוץ 13 העלו את רף החרדה (תכנית הבוקר של עומר ירדני - וגם של רותם ישראל שנשלחה לפריז, בכל זאת שורשיה בערוץ הספורט): "האם כפר סבא תהיה כפר עזה?" שאלה הכותרת ואל האולפן הוזמן סער אחר (הרבה יותר מוצלח לטעמי) - רפי סער.
לסער אין עניין להעלות את מפלס החרדה של תושבי עירו, אבל הוא נוגע בכמה נקודות נכונות כשהוא רומז שבערי השרון - כפר סבא, רעננה, נתניה והוד השרון, לא צריך אלפי מחבלים שיסתערו מעבר לגדר ההפרדה, כפי שאירע בדרום. די בחולייה חמושה, כמו זו שסוכלה רק בשבוע שעבר באזור טול כרם, שתגיע ליישוב עירוני ותפעל בו - לא 12 שעות אלא אפילו 12 דקות, כדי להמיט עלינו אסון גדול.
"יום שחור"?
וזה לא שבערוץ 12 ישבו בחיבוק ידיים, אבל הדרמות שלהם - הלוואי על צופי ערוץ 13... "היום השחור של סימון ביילס" זעקה הכותרת נוכח ביצועיה של מלכת ההתעמלות בפריז.
מה אומר לכם? צפיתי בתחרויות אמש והלוואי יום שחור שכזה על כולנו. ביילס אמנם נכשלה בתרגיל הקורה (בחברה טובה - 4 מתעמלות נפלו במהלך התחרות) וזכתה "רק" במדליית הכסף בתרגיל הקרקע, אבל נדמה שאפילו לה הוקל כשהודתה שמתחרתה מברזיל פשוט הפכה להיות טובה מדי.
במקום לפרגן לספורטאית מזן נדיר, שיודעת לרדת בחן מהבמה (או מהמזרן, במקרה שלה) ושידעה כבר ימים שחורים בקריירה שלה, מתקיפה מינית על ידי מאמנה ועד (להבדיל כמובן) קריסה מנטלית בטוקיו, הפכו תחרות שהסתיימה עם ארבע מדליות ל"יום שחור". נו מילא.
סטנד אפ אלקין
הייתי יכול להמשיך ולהפליג ברכבת ההרים הרגשית שמחכה למי שבסך הכל פתח את הטלוויזיה בבוקר כדי לבדוק שמא תקפו האיראנים בלילה וכולנו כבר מתים, אבל ברשותכם אתעכב רק על אתנחתא קומית בדמות ריאיון עם זאב אלקין, לייב מגוש עציון, בתכנית הבוקר של ניב רסקין (12).
אלקין עומד ומשקר למצלמה כשאומר שיאיר לפיד כבר הודיע שהוא מוכן להצטרף לממשלה. רסקין מנגח אותו: "הוא לא אמר" ומבהיר שלפיד התכוון לרשת ביטחון במקרה של עסקת חטופים, במקום האצבעות שיחסרו לזו מכיוונם של סמוטריץ' ובן גביר.
"בוודאי שהוא אמר", מנסה אלקין.
"איפה?" שואל רסקין - ואלקין ממהר לשנות כיוון, כמו בטאקי: "גם גנץ אמר".
אחר כל הוא מביע מורת רוח מהתנהלותו של שר הביטחון: "יש תרבות רעה של הדלפות", הוא אומר ומתכוון לגלנט.
"אתה מתכוון לגלנט?" מקשה רסקין ונענה: "אני לא אמרתי גלנט".
הבעיה בריאיון הזה אינה בתוכן (על גבול הקומי-טרגי) אלא בעצם קיומו: "הימין הממלכתי" נקלע לעמדה שאי אפשר להגן עליה. הוא מחוק בסקרים והמוצא האחרון שלו הוא זחילה מבישה לממשלת נתניהו, אם ברצונו למקסם את התמורה בעד אצבעות בכנסת, אז למה בכלל לתת להם לנסות ולהסביר.
אבל אם סברתי לתומי שאני כנראה היחיד שצופה בזה, הגיעה מיד תגובה מיו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. אם לתמצת את זו לשתי מילים, הרי שאלה יהיו: "אלקין משקר". מאחר שאני בטוח שאלקין משקר (עובדה: שפתיו נעו!) אני מודה שאני מודאג יותר מהעובדה שזה מה שיאיר לפיד צורך על הבוקר.
מצד שני, אולי באמת זהו סימן שאפשר להירגע, כלומר - לפחות עד שיתברר שהמתחרים בערוץ 13 הולכים וגוועים רק מפני שהם עדיין מתעקשים לא להראות לנו את מה שהיינו רוצים לראות, אלא לספר לנו את האמת.