לפני יומיים הביא אלמוג בוקר, עד לפני רגע כתב הדרום של חדשות 13 ועכשיו פרשן הדרום של חדשות 12, סרטון מרתיח לכל הדעות בו נראית שופטת השלום בדימוס, שרה חביב, תולשת שלטים שעליהם תמונות של חטופים וחללי צה"ל שנהרגו ב-7 באוקטובר ולאחריו. בוקר, עיתונאי פופולרי ומוערך, ביקש את תגובתה של חביב שלא חזרה בה מהמעשה והעדיפה להתייחס למי שתלו את השלטים: "'פורום תקווה' מעדיפים מתים תמורת נדל"ן עתידי ואני בוחרת בחיים". עד כה הדיווח על הסיפור בחדשות 12.
הורדת שלטי חטופים היא מעשה שמרתיח לכולנו את הדם, במיוחד בשנה האחרונה. האסוציאציה המיידית מחזירה את כולנו לסטודנטים כחולי השיער ועטויי הכאפיות בקולג'ים בארה"ב שתלשו בהפגנתיות את שלטי החטופים מיד אחרי הטבח הנורא של אוקטובר וגרמו גם למי שמחשיבים עצמם כסופר ליברלים לשאול את עצמם איפה הם עומדים. כצפוי, שרה חביב הפכה ברגע לאויבת העם, עם כמות נאצות ברשתות החברתיות, שלא לדבר על כך שמי שגם ככה מתודלקים נגד מערכת המשפט (צופי ערוץ 14, נניח) קיבלו מבחינתם הוכחה ניצחת לכך שהאנשים בגלימות השחורות הם אנטי ציוניים ואנטי ישראלים. מה לעשות שהמציאות, ערמומית שכמותה, התבררה כמורכבת יותר מאשר פוש בן חמש מילים.
אמש, ב"אזור מלחמה" של רביב דרוקר ראיינו את חביב והצליחו להסיר במעט את מסכת השטן שהולבשה עליה. תסכימו עם המעשה שלה או שלא - באופן אישי אני חושב שמדובר במעשה מיותר לחלוטין. שרה חביב מצטיירת כמי שפעלה מתוך אהבה גדולה למדינת ישראל ובעיקר לישראלים. כמי שמאמינה בחשיבותם של ניואנסים היה חשוב לחביב להבהיר שעל השלטים שתלשה לא היו תמונות של חללי צה"ל (לדבריה היא העבירה תמונות של השלטים למערכות התוכנית) אלא רק תמונות של חטופים. לדבריה מה שהוביל אותה לבצע את המעשה זאת העובדה שהיו על השלטים תמונות חטופים שמשפחותיהם מתנגדות לאג'נדה של "פורום תקווה" - כזכור, פורום של בני משפחות שקורא לסרב בכל מחיר לקיום עסקת חטופים וזוכה לתמיכה וגיבוי מחברי הממשלה והעומד בראשה. בדיון שהתפתח בפאנל של "אזור מלחמה", העזו הפרשנים עפר שלח ושרון כידון להגיד את מה שברוב ערוצי המיינסטרים נמנעים מלציין - יש בין חמש לשש משפחות חטופים שחברות ב"פורום התקווה", לעומת עשרות רבות שחברות במטה המשפחות החטופים. המסגור הזה שמנסה לטעון כאילו מדובר בשני צדדים כמעט זהים משרת את הנרטיב לפיו החברה הישראלית חצויה לגבי הצורך בקיום עסקת חטופים בעוד שכל סקר שנערך בנושא - מעבר למציאות המדומה של ערוץ 14 - מוכיח שיש קונצנזוס רחב מאוד לעסקה.
העובדה שהפאנל של "אזור מלחמה" אומר דברים שלא תשמעו בתוכניות אקטואליה אחרות לא אמורה להפתיע. מראשיתה נקטה התוכנית בקו ביקורתי ותקיף נגד הממשלה ועשתה זאת בצורה לא מתנצלת ולא בלי ניסיון מאולץ להציג כל הזמן את הצד השני - בשביל זה יש את ערוץ 14 ואת אילה חסון. זאת כנראה אחת הסיבות שאם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון היא גם תסיים את דרכה בעוד קצת יותר חודש ותפנה מקום לתוכנית קצת יותר קלה לעיכול. זה הפסד לא רק לחדשות 13, גוף כושל ש"אזור מלחמה" היא בין התוכניות הבודדות שלו שמצליחות לתת פייט ואף לנצח את כאן 11 וערוץ 14 (לתוכנית היה ממוצע של 4.8% רייטינג בשנה האחרונה), אלא לצופים שהולכים ומתרגלים לתקשורת שמתיישרת עם המסרים של הממשלה ובמקום להתווכח עם העובדות רק מתפלפלות בדיונים ארוכים ומתישים על האם המילים ציר פילדלפי הוזכרו בעבר על ידי ראש הממשלה או שצצו רק עכשיו במטרה לסכל כל סיכוי לעסקת חטופים.
מה שמוביל אותי לעמית סגל, הפרשן המדיני הבכיר של חדשות 12 שהוא היום בעיקר נער הפוסטר של הוואטאבאוטיזם, מי שלא מוכן לפספס הזדמנות להזכיר את ההתנתקות ורבין והכל בליווי מבט מיתמם ועיניים שחוזרות מיד לנייד שלא עוזב את ידיו לרגע. בדיון העקרוני על מקומו של ציר פילדלפי כסלע קיומנו החדש אליבא דביבי, התעלמו מרבית פרשני חדשות 12 לא פעם מהיותו ספין שכל תפקידו להסיט את הדיון מכך שיש עדיין 101 חטופים וחטופות שנמקים במנהרות בעזה ונכנסו לדיונים אסטרטגיים משל היו כולם אלופי פיקוד דרום וראשי אמ"ן. גם מי שנכנעו לספין התורן של נתניהו התקשו להתעלם מהעובדה שאותו ציר לא היה קיים בדף המסרים עד לפני שבועות ספורים ופתאום זוכה למקום של כבוד בכל הודעה של נתניהו לתקשורת וברבע שעה רצופה במסיבת העיתונאים ההזויה שקיים לפני יומיים. מסתבר שעמית סגל עודכן בפרטים שאנחנו שוכחים, כי אמש במהדורה המוקדמת, בעודו מקריא כרגיל מהנייד הוא ספר את כמות הפעמים בהם נתניהו הזכיר את פילדלפי בתשעת החודשים האחרונים: שש פעמים. רוצה סגל לומר, אתם טועים כשאתם טוענים שנתניהו נאחז לפתע בפילדלפי והנה ההוכחות. עיתונאים ופרשנים רבים מקנאים ודאי בקו הישיר שיש לסגל ללשכת ראש הממשלה, השאלה היא מה הוא עושה עם הכוח שיש בידיו ולמה הוא בוחר שוב ושוב להיות כלי שרת בידי ראש הממשלה.
בין הלעומתיות של רביב דרוקר ו"אזור מלחמה" והשופרות של עמית סגל, הייתה גם מסיבת עיתונאים נוספת אתמול של ראשי המחנה הממלכתי בני גנץ וגדי אייזנקוט. השניים ניסו להוכיח לציבור שנתניהו משקר באמצעות חשיפה חלקית של מידע שנחשפו אליו כחברי קבינט המלחמה. ההצהרה שלהם והסיקור שלה בערוצים המובילים הוכיחו שוב כמה דברים כמו אמת ויושרה איבדו רלוונטיות במציאות שלנו. גנץ ואייזנקוט, שני רמטכ"לים לשעבר ומי שלא צריכים את ינון מגל כדי להתהדר בתואר פטריוטים, פשוט לא רלוונטיים בזירה התקשורתית הנוכחית ובהתאם גם סיקור מסיבת העיתונאים שלהם הרגיש אגבי ואדיש.