הסדרה "המפקדת" הגיעה הערב (שלישי) אל סיומה. צמד הפרקים האחרונים, התשיעי והעשירי, בעונה השלישית שודר בכאן 11 לאחר שהיו אמורים לעלות בתחילת החודש, יום לפני ערב ראש השנה, ושידורם נדחה בשל פיגוע הירי בשדרות ירושלים ביפו והמתקפה האיראנית על ישראל, ולאחר מכן גם השיבוץ החדש, ב-13 באוקטובר, נדחה בהתראה קצרה בגלל אסון הכטב"ם שפגע בבסיס גולני.
בעקבות הפינאלה, כוכבת הסדרה, אלונה סער, כתבה פוסט ארוך, נרגש וחושפני בחשבון האינסטגרם שלה שבו גילתה בין השאר על פדיחות שעשתה בזמן האודישן לתפקיד, על זיהום שחטפה יומיים לפני תחילת הצילומים של העונה הראשונה, שהוביל לאשפוז של שבועיים, שכמעט גרם לה לאבד את התפקיד - וההחלמה בנס ברגע האחרון, על דיכאון שתקף אותה בעונה השניה ועל העבודה על העונה השלישית בסדרה על רקע המלחמה. "לא להאמין שאנחנו עדיין נמצאים בה ושהחטופים עוד נרקבים בעזה", כתבה.
"המפקדת נגמר ואני אישית עוד לא מעכלת", כתבה סער. "גם בשל מחסום רגשי אבל בעיקר כי זה פשוט מעציב אותי. אז בקצרה אני אגיד, שבלי להגזים, הסדרה הזו שינתה לי את החיים. עכשיו הגרסה הארוכה למי שמעניין אותו לקרוא: מהרגע שקראתי את הטקסט לאודישן, כבר התאהבתי בסדרה ונבהלתי מכמה שרציתי להיות חלק ממנה. אי שם ב-2019 נסעתי באוטובוס לאודישן והכנתי את עצמי שאני הולכת להיות גרועה. על הדף של האודישן היה כתוב 'טירונות 02- שם זמני' (זה היה השם של הסדרה בהתחלה). באוזניות שמעתי את השיר 'מיכאל' של אתי אנקרי, כניסיון נואש למצוא חיבור לדמות של נועה".
"ואז עלתה לי 'הברקה'. בגלל שכתוב על הדף של האודישן שהשם הוא זמני - חשבתי לעצמי, יא איזה קטע! אני אציע להם את השם מיכאל! ואז באמת הצעתי את זה באודישן. ועטרה בהתה בי ושאלה: למה שנשנה את השם אמרתי לה: חח כי כתוב שהשם זמני... אז היא אמרה: של הסדרה. לא של הדמות. ואז בטעות גם קראתי לסדרה 'אפס ביחסי אנוש', ובכך ידעתי שסופית הרסתי את הכל. אבל משום מה התקבלתי, ומשום מה אמרתי לעטרה שהיא עשתה טעות ושהיא תבין את זה תכף ותפטר אותי. וגלים של חוסר בטחון תקפו אותי חזק חזק בבטן. אבל היא הרגיעה אותי, הבטיחה שנעשה את זה יחד. ולאט לאט מצאנו את נועה שלנו".
"ואז יומיים לפני תחילת הצילומים - אפנדיציט. זה הסתבך, חטפתי זיהום ואז נדבקתי בחיידק והתאשפזתי למשך שבועיים וכמעט איבדתי את התפקיד (ואת שפיותי). בנס החלמתי ברגע האחרון והגעתי לסט עם תפרים בבטן והמון אנטיביוטיקה. וגם בעונות הבאות לא היו צילומים קלילים במיוחד. בעונה השניה תקף הדיכאון ובעונה השלישית המלחמה (שלא להאמין שאנחנו עדיין נמצאים בה ושהחטופים עוד נרקבים בעזה). למזלי, כל פעם מחדש, אנשי ההפקה והקאסט המדהים ידעו לחבק אותי והצילו אותי ואת שפיותי פעמים רבות בעזרת הומור, רגישות ואהבה גדולה גדולה".
"אני לא אכנס לכל התודות כי זה לא יגמר לעולם", הוסיפה סער. "אז רק אגיד לחברי הקאסט - אני מעריצה גדולה של כל אחת מכן (ואחד מכם). לעטרה וברגר - אני מוכנה כל יום לשתות מיץ תולעים כדי לדעת לכתוב כמוכם. ולצופים, ממש תודה על האהבה שלכם ושהכנסתם את פלוגת געש ללב".
"אני מרגיש עכשיו כמו מלך הכיתה, אבל כל הזמן רואה במראה את הילד הדחוי שהייתי"