לפני כמה חודשים חגג עולם הקולנוע שלושים שנה לצאת "רשימת שינדלר" של סטיבן ספילברג. הסרט שינה הרבה דברים, כולל את החיים של מארק איווניר. הוא הזניק את הקריירה הבינלאומית של השחקן הישראלי, שמאז נהנית מיציבות מרשימה. בשנים שעברו מאז, הכוכב השתתף בעשרות פרויקטים בינלאומים. הוא שב לשתף פעולה עם ספילברג ב"טרמינל" ו"טינטין", הופיע אצל רוברט דה נירו ב"שומר המדינה", והשתתף בעשרות סדרות - מ"24", דרך "הומלנד" ועד "בארי". בתווך כיכב גם בהקפות ישראליות, למשל "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", "תא גורדין" ו"להיות איתה", ולאחרונה ראינו אותו בנטפליקס בצד גל גדות ב"לב של אבן". רזומה לא רע לכל אחד, בטח למי שהתחיל את דרכו בסרטים כמו "ברלין ירושלים" של עמוס גיתאי.
עכשיו, איווניר כובש פסגה נוספת. הוא משתתף ב"אמיליה פרז", סרטו של הבמאי הצרפתי ז'אק אודיאר, בו מככבות שמות בסדר הגודל של זואי סלדנה וסלינה גומז. הסרט זכה בפרסי השחקנית והתסריט בפסטיבל קאן האחרון, ונחשב פייבוריט לקבלת מועמדויות ופסלונים גם בטקס האוסקר הקרוב. בשבוע הבא הוא יעלה לאקרנים בישראל, ולפני זה יערוך את הבכורה המקומית החגיגית שלו בפסטיבל הקולנוע הגאה העשיר והנפלא, שיייפתח בסוף השבוע בסינמטק תל אביב.
אודיאר מציג כאן את סיפורו של ברון סמים מאמריקה הלטינית, השוכר עורכת דין צעירה כדי שתעזור לו להשלים את תהליך ההתאמה המגדרי שהוא עובר, ולחיות כפי שתמיד הרגיש שהוא נולד - אישה בשם אמיליה פרז. את כל זה הסרט מתאר באמצעות שירים וריקודים אבל גם ביריות ופיצוצים, מה שהופך אותו לשילוב יוצא דופן בין מיוזיקל, דרמת פשע מחוספסת ודרמה קווירית על זהות ורגשות.
במהלך הסרט, אמיליה יוצאת למסע חבק עולם, שעובר דרך בנגקוק וגם תל אביב, שם היא פוגשת רופא מנתח אותו מגלם מרק איווניר. לקהל הישראלי מחכה עוד הפתעה, כי בזמן שהותה בתל אביב, אנו חוזים בגיבורה צופה במערכון אייקוני של שאולי ואירנה מ"ארץ נהדרת". כן כן, מה ששמעתם.
אודיאר הוא אחד הבמאים הצרפתים הנפלאים והמצליחים בדורנו. הוא זכה בדקל הזהב על "דיפאן" ובפרס הבימוי בפסטיבל ונציה על "האחים סיסטרז" בו ביים את חואקין פיניקס, והוא חתום על עוד פנינים רבות, למשל "גיבור בזכות עצמו" ו"לבי החסיר פעימה". הוא ביקר בישראל כמה פעמים, אך ככל הידוע וזכור לי, איווניר ניצב כשחקן המקומי היחיד שזכה לעבוד איתו.
"כשהתסריט הגיע אליי וראיתי את השם 'אודיאר', ישר אמרתי 'וואו, לא משנה במה מדובר, אני אלך על זה'", מספר איווניר בריאיון לוואלה תרבות. "ז'אק הוא בחמישייה הפותחת של הבמאים בימינו. הוא בטופ של המקצוע, כך שלעבוד איתו זה לשחק בליגת העל. זה מעורר בי אותה גאווה שיש לי על כך שעבדתי עם ספילברג ודה-נירו. מעבר לכך, כשראיתי שזה מיוזיקל על ראש קרטל שעובר תהליך התאמה מגדרית, הבנתי שהסרט הולך להיות משהו אחר ומיוחד, אז התלהבתי עוד יותר".
הלחיץ אותך שמדובר במיוזיקל? עם כל הכבוד, אתה הרבה דברים אבל אתה לא עדן גולן.
"בדיוק, אני לא מחזיק מעצמי זמר. חשבתי שפה אני הולך ליפול, אבל אז הבנתי שז'אק מחפש את יכולות המשחק, ולא את יכולות השירה. הוא אמר לי 'אני לא מצפה ממך להיות פרנק סינטרה'. ביצעתי את הסצינות שלי כמו שחקן שמזמר, לא כמו זמר שמשחק, וזה בדיוק מה שהוא רצה. בדיעבד הוא אמר לי שאחד הדברים שהוא הכי אוהב בקטעים שלי זה את ההומור שיש בהם".
מה היה מעניין בעבודה איתו?
"הוא טיפוס מעניין. הוא נותן לשחקנים יד חופשית, ובשלבים מסוימים אמר לנו פשוט לאלתר".
וברמה האישית איך היה לשתף איתו פעולה?
"היתה אווירה משפחתית. ישבנו, קשקשנו, עישנו ודיברנו על מסעדות. לא היתה תחושה שאנחנו בצילומים של סרט".
הצילומים של "אמיליה פרז" התרחשו לפני השבעה באוקטובר. הבחירה להציג את המנתח כישראלי קשורה כנראה בשני פקטורים: העובדה שלאודיאר ולגורמים בהפקה יש זיקה לישראל, וגם שלדמות של המנתח יש רקע בטיפול בנפגעי לחימה, ומי יותר מתאים לביוגרפיה כזו מאשר רופא ישראלי.
בדיעבד, בתקופה של חרם תרבותי שהולך ומתעצם באופן חסר תקדים, זה לא מובן מאליו לראות אזכור של ישראל בסרט בפרופיל כה גבוה.
איווניר מכיר את הנושא על בשרו. הוא כיכב לאחרונה גם בסדרה הגרמנית "משפחת צוויפלר". היא עלתה אצלנו לאחרונה ב-HOT, אבל אף שזכתה בפסטיבל קאן סירייס, אף פלטפורמה אמריקאית עוד לא רכשה אותה, כנראה בגלל העיסוק שלה במשפחה יהודית ובנושאים יהודיים. "הם לא יודעים איך לאכול את זה, והם לא רוצים לקחת צ'אנסים, ובינתיים הם לא מוכנים לקחת את זה. זה ייקח זמן", הוא אומר.
את רוב הקריירה האמריקאית שלו העביר איווניר בהוליווד, אבל באחרונה עבר עם משפחתו לניו יורק בעקבות לימודיה של בתו סאשה באוניברסיטת NYU היוקרתית. אך כידוע, ככל שאוניברסיטה אמריקאית יוקרתית יותר בימינו - כך גם גדל הסיכוי שתהיה בה אנטישמיות מטורפת.
"התקופה האחרונה לא היתה פשוטה, אם כי למזלנו, סשה לא נתקלה באנטישמיות שהפנו אליה באופן אישי", אומר איווניר. "עם זאת, כמובן שלא היה נעים לראות את כל המצעדים עם הכאפיות. חיזקנו אותה כמה שיכולנו, ואמרנו לה שיש הרבה חוסר מודעות והרבה אנשים שסתם זורקים ססמאות. הצענו לה לא להיכנס לוויכוחים, כי הם לא יובילו לשום מקום. הגל הזה היה אופנתי וטרנדי אבל הוא ייגמר מתישהו".
סאשה ב-NYU והבת הבכורה שלך, דניאלה, סיימה תואר באוניברסיטת ברקלי היוקרתית גם כן. אתה וזוגתך בטח גאים.
"בטח, מאוד".
אתה עצמך חווית אנטישמיות במהלך הקריירה שלך?
"היתה לי סיטואציה לא נעימה במהלך צילומים בבודפשט. אז עוד הסתובבתי עם מגן דוד. באחד הבקרים ישבתי בבית קפה ומישהי עצרה לידי ואמרה לי שתקפו את האחיין שלה בגלל שזיהו אותו כיהודי. חשבתי לעצמי שאולי כדאי לי להוריד את המגן דוד והחלטתי שלא. בהמשך, הלכתי ברחוב בלילה. הכביש ריק, ואין נפש חיה. פתאום, בחור גדול נעמד מולי ושואל 'אתה יהודי'. אמרתי לו 'אני רוסי'. הוא הוריד את התרמיל והתייצב מולי כאילו זה דו-קרב במערבונים. תראה, גדלתי בפרדס כץ, ואני מכיר סיטואציות כאלה, אבל זה היה מאוד לא נעים. הסתכלנו אחד על השני עשרים שניות כמו קאובויז, ואף אחד לא עשה את הצעד הראשון. אמרתי לו 'טוב אני צריך ללכת' ובאמת התחלתי ללכת. אחרי כמה שניות שמעתי אותו צועק 'עברת באדום'. אם הוא לא היה לבד, אולי זה היה יכול להיגמר ברע".
ענית לו שאתה רוסי כדי להגן על עצמך - אבל מה האמת, איך אתה מגדיר את עצמך?
"אני חושב שאצלי, יותר מכל דבר אחר, אני ישראלי. נולדתי בצ'רנוביץ' (אז ברית המועצות, היום אוקראינה), אבל גדלתי בישראל מגיל שבע עד 34, ועדיין יש לי משפחה וחברים ישראלים וזו הזהות שלי. במקום השני יבוא היהודי, ואז יש עוד כל מיני זהויות אחרות".
מה הדבר הכי ישראלי אצלך? על איזו תכונה שמרת למרות כל השנים באמריקה?
"אני חושב שזו התעוזה, חוסר הפחד לעשות דברים שהם לא מקובלים, וחלק גדול מההצלחה שלי בא מן המקום הזה של לא לעשות חשבון. כשאני עושה אודישנים, אני תמיד משנה דברים. אני עושה משהו שיגרום לצופה לזכור אותי. אמרו לי שמצפים ממני לעשות מה שכתוב, אבל לא הקשבתי לעצה הזו ועשיתי אחרת ממה שכתוב, וזה בא מהישראליות".
אתה מודאג ממה שיקרה לישראל וליהודים באמריקה אם טראמפ ינצח?
"אני מודאג ממנו באופן כללי. אם הוא ינצח, עם כל החברים הפוטיניסטים שלו - זה לא יהיה טוב. אני לא מאוד אופטימי. אני חושש מאוד".
איך אתה מסתכל לאחור על ההצלחה של "רשימת שינדלר"?
"אני זוכר את הצילומים של הסצינה האחרונה. עמדתי שם עם החבורה הישראלית שהשתתפה. שאלנו אחד את השני איך הסרט ייצא ואיך יקבלו אותו. אני זוכר שמישהו, לא אציין את שמו, אמר שאין סיכוי שהסרט יצליח, כי הוא מלודרמטי מדי- והנה, תראה מה קרה".
קיצ'לס ושביט על "המתמחה", "ונום" ו"החיים שלנו"
אני חייב להגיד - אתה משחק גם ב"טרמינל". זה נחשב לאחד הסרטים הכי פחות טובים שלו, אבל בעיני זה אחד הסרטים הכי לא מוערכים שלו.
"אני מסכים איתך. זה סרט מקסים. אני מופיע בסוף שלו. הראיתי אותו פעם לבנות שלי, ולא אמרתי להן שאני נמצא בו. הן צפו בסרט מתחילתו ועד סופו ואז קיבלו שוק כשראו אותי בסוף".
מה הפרויקט שלך שהן הכי אוהבות?
"תראה, זה לא שאנחנו יושבים בסלון ועושים מרתון של סרטים שאני מופיע בהם. לפעמים, מדי פעם מתפלקים דברים. הייתי ב'בארי' שהצליחה מאוד וכל החברים שלהן ראו, אז אני חושב שהיה להן נחמד מאוד להגיד שאבא שלהן ב'בארי'".
לפרטים נוספים על הקרנת "אמיליה פרז" בפסטיבל הקולנוע הגאה ועל שאר הסרטים הנהדרים בפסטיבל המצוין, ולהזמנת כרטיסים - ראו האתר הרשמי.