עולם התרבות נפרד מיעקב כהן, מבכירי השחקנים והקומיקאים בישראל, שהלך היום (שבת) לעולמו בגיל 66 לאחר מאבק במחלת הפרקינסון. שר התרבות מיקי זוהר מסר כי כהן היה "שחקן עם לב ענק ויכולת משחק נדירה, שהעשיר את התרבות הישראלית בעשרות תפקידים בלתי נשכחים על הבמה ובמסך. תודה על המתנות שהענקת לנו".
תיאטרון הבימה ספד לו: "יעקב, שחקן מוביל בלהקת התיאטרון במשך כ-25 שנה, נשא על כתפיו אינספור הצגות מצליחות של הבימה וגילם שורה ארוכה של דמויות בלתי נשכחות. יעקב היה אחד מעמודי התווך של התיאטרון הלאומי הבימה והוא יחסר לנו מאד".
צדי צרפתי, שביים את כהן ב"בוסתן ספרדי", ספד לו בשיחה עם וואלה תרבות: "יעקנל'ה אגמון הציע לביים את 'בוסתן ספרדי' בהבימה ולא ידענו מי ומה ואז במקרה צפיתי בטלוויזיה וראיתי את יעקב כהן עושה סטנדאפ. בקטע הראשון הוא מספר על הילדות שלו במגדל העמק וזה התאים בדיוק למונולוג הראשון ב'בוסתן ספרדי'. אז החלטנו ללכת על זה. יעקב לא שיחק קודם בהבימה ואז הוא הפך למלך של הבימה. הוא שיחק מינימום 2,000 פעם את 'בוסתן'. העולם בירך אותו, מעבר לכשרון, גם בסוג של כריזמה שאתה פשוט מתאהב בו, בשפת הגוף שלו יש בו משהו ייחודי מאוד, ויכולת לשחק דמויות. הוא קומיקאי בנשמה שריגש אותי כשחקן דרמטי באותה מידה. הוא היה נהדר. וזה נורא להגיד היה, בלשון עבר. זה עושה לי לא נוח".
השחקן שלמה בראבא ספד לו בשיחה עם וואלה תרבות: "יעקב כהן הצעיר הגיע ממגדל העמק לתל אביב ועשה את הסטנדאפ הכי מצחיק, אינטליגנטי ומקורי שראיתי. מוני ואני היינו גרופים שלו ובאנו לכל ההופעות שלו כדי לצחוק ולהתפעל מהתופעה הרעננה. איש צנוע, אהוב, כישרון ענק, בנה את עצמו לבד מאפס והגיע להישגים מדהימים גם בתפקידים קומיים וגם בתפקידים דרמטיים. היה לי הכבוד לארח אותו בתכנית 'י. שוורץ ומלחמתו בחיים'. השנים האחרונות היו קשות ובודדות. לפני כמה שבועות, המפיק שלו אביב גלעדי, שליווה אותו במסירות בשנים האחרונות, הביא אותו לערב יחיד שלי במוזיאון ארץ ישראל. שאלתי אותו לשלומו ואם הוא צריך משהו והוא באצילות מחויכת הביא אותנו לדמעות כשאמר 'הכל בסדר, מה שצריך לקרות יקרה והכל לטובה'".
ניר ברגמן, שביים את כהן בסדרה "שישה אפסים" של כאן 11 שעלתה בשנה שעברה, ספד לו: "אחד הזכרונות הכי חזקים שלי מיעקב היה ב-1998, כששיחק בסרט הגמר הנפלא של שרון עמרני ז"ל, 'ל"ג בעומר'. יעקב גילם שם בחכמה ובהומור דמות בלתי נשכחת של אדם עם מוגבלות שכלית שלא הוזמן לחתונת אחיו. הופעה בלתי נשכחת נוגעת ללב עד דמעות ומצחיקה בעת ובעונה אחת. לקח לי שנים רבות עד שיצא לי לעבוד איתו. זה היה ב-2022 כשהוא שיחק ב'שישה אפסים' את תפקיד האבא של רותי, שאותה גילמה שני קליין. לא עשיתי לו אודישן. ידעתי שזה הוא. פגשתי אותו בבית קפה. אני חושב שהוא כבר מיעט לשחק. היה לו חשוב להבין שלתפקיד יש ערך אנושי. הוא כבר היה חולה אבל לא דיבר על זה. התפקיד היה תפור עליו. אבא שרוצה שבתו תגשים חלומות שהוא לא הגשים. בצילומים כל כך התרגשנו ממנו. לא רק מההופעה שלו, חמה, נוגעת, אנושית, חשופה - אלא כאדם על הסט. נטול פוזה, צנוע, אהוב על כולם. עצוב לי מאוד שלא אוכל לעבוד איתו שוב".
מתן יאיר, שביים את כהן בסרט "פיגומים", ספד לו בשיחה עם וואלה תרבות: "הכרתי את יעקב כהן, ששיחק את מילו ב'פיגומים', בפגישות לפני הסרט. חשבתי שהוא יוכל לעשות את התפקיד הזה מצוין והכרתי אדם עם חושים בלתי רגילים, אינטליגנט, מקסים, מצחיק ועדין נפש ויחד עם זאת עם נוכחות, כריזמה ונתינה. הוא פשוט היה נכס בסרט הזה. הלוואי ויכולתי לעבוד איתו שוב. הוא היה השראה בשבילי. היינו בתקציב מאוד נמוך, והוא היה מסור בדרכו והפגין המון נדיבות עם כל הצוות שמסביב ועם השחקנים האחרים. זה עצוב וזאת אבדה לקולנוע".
הזמרת דפנה ארמוני, ששיחקה לצד כהן בהצגה "בוסתן ספרדי", ספדה לו בשיחה עם וואלה תרבות: "הפעם אחרונה שפגשתי אותו הייתה לפני שנה, בפארק הירקון, כשצילמו אותי לכתבה בחדשות. הוא במקרה הלך שם. ידעתי שהוא חולה בפרקינסון והבנתי שהוא מנסה לחזק את עצמו. דיברתי איתו על הפיטורים שלנו מההצגה 'בוסתן ספרדי' אחרי 23 שנות עבודה: הוא אמר 'לי הם חייבים לי יותר מ-300 אלף שקל!'. הוא אמר לי שהוא מתאמן עכשיו. הבנתי שהוא נכנס לתוך קונכייה כי הוא עסוק בלהבריא את עצמו.
"יעקב היה איש מתוק מאוד. מצחיק מאוד. תמיד הוא הצחיק את כולנו. בסוף הקורונה הוא אמר לי שהוא רוצה לשתף אותי במשהו: 'אני מרגיש שלא מספיק תמכתי בך ולא מספיק הייתי לצדך במהלך כל השנים של בוסתן ספרדי. זו הייתה סגירת מעגל מרגשת בשבילי על משהו שקרה בתוך התיאטרון, כשהוא בא והתנצל בפניי שהוא לא היה מספיק רגיש ולא מספיק תמך בי באיזה עניין. זה אומר שהוא בנאדם עם לב ורגישות. אז היתה לי הרגשה טובה ממנו".
ארז תדמור, שביים את הסרט האחרון שבו שיחק כהן, "ילדים של אף אחד" שיצא ב-2022, ספד לו בשיחה עם וואלה תרבות: "אני בהלם ממותו. יעקב הוא מהגדולים שהיו במדינת ישראל. אחד השחקנים הכי מרגשים והכי מצחיקים. הוא היה גם בדרן וקומיקאי אדיר - וגם שחקן דרמטי עם מלא גוונים עשירים. כשהוא הגיע לשחק בסרט האחרון שהוא שיחק בו, 'ילדים של אף אחד', הוא היה תחילה דמות משנית ששירתה את הסרט, אבל בסוף הוא הפך ממשרת - למלך. הוא עשה שם תפקיד שהוביל את העלילה. למדתי ממנו המון. הוא מהאמנים שלימדו אותי הכי הרבה בקריירה שלי כבמאי ותסריטאי. בזמן הצילומים הוא נתן את כל כולו לסרט והמחלה שלו לא הורגשה. אחרי זה מצבו התדרדר, ולא היה לו קל לראות ולצאת מהבית והוא כבר פחות נענה להצעות של משחק. היה לו מופע שבו דיבר על המחלה. אני שמח ששמרתי איתו על קשר. הוא תמיד ייזכר כמי שהצחיק ורגיש אותנו ונתן לנו רק דברים טובים ומאושרים. שינוח על משכבו בשלום".
ניצה בן צבי, מנכ"לית תיאטרון חיפה, ספדה לכהן. "מדינת ישראל איבדה היום אחד מענקי התרבות שלה, יעקב כהן. יעקב היווה מופת של כישרון רב בתיאטרון בטלויזיה ובקולנוע. קולו הייחודי של יעקב הוא חלק מסיפורה של מדינת ישראל והופעותיו על הבמה הפכו אותו לנכס צאן ברזל. תיאטרון חיפה מרכין היום את ראשו ושולח תנחומים לרעייתו טירנית ולילדיו. בשנתיים האחרונות יעקב הופיע על במת תיאטרון חיפה עם ההצגה 'המחיר' ועם ההצגה 'הסטאנדפיסט' וזאת למרות מחלתו. הבמה הייתה עבור יעקב החיים".
השחקנית חן אמסלם כתבה: "יעקב כהן, אחד ויחיד, זכות גדולה. הלב שלי שבור". השחקן והמוזיקאי מיכאל מושונוב, בנו של מוני מושונוב, ספד לו: "איזה שחקן ענק ובדרן ענק".
כהן, יליד מקנס במרוקו, עלה לישראל כילד עם בני משפחתו. בתחילת שנות ה-80 למד בבית הספר למשחק בית צבי ומשם המשיך לקריירה ארוכה בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. בין היתר, כהן שיחק בסדרות כמו "שנות ה-80", "הבורר" ו"הנערים", בסרטים כמו "אבא גנוב", "כבלים", "שחור" ו"הבלתי רשמיים" ובהצגות כמו "בוסתן ספרדי" ו"יאקיש ופופצ'ה" ו"חפץ" של חנוך לוין, והיה גם כקול מאחורי "תקע" בפרסומות של חברת החשמל.
לפני כשנה וחצי חשף בריאיון לאולפן שישי כי אובחן עם פרקינסון. "הרופאה אמרה לי 'שב על המיטה', נתנה לי עם הפטיש השחור הקטן הזה מכה ברגל והרגל קפצה. היא אמרה לי 'יש לך פרקינסון'. התחלתי לעשות בדיקות, סדרת בדיקות, ברגע שעשיתי את ה-MRI שצריך להוכיח אם כן או לא, הוכיחו לי שכן. לא חלמתי כלום. חשבתי שאחלה בסרטן, שיתוק, אירוע מוחי - מה שאתה רוצה, הכול חשבתי - פרקינסון הפתיע אותי לגמרי".
"לא רציתי שירחמו עליי אז נמנעתי מלפגוש אנשים", סיפר לידיעות אחרונות לפני כשנה. "התחמקתי גם מהרבה חברים טובים, בכל מיני קומבינות. יצאתי מהבית רק עם המשפחה או כדי לעשות הליכות וספורט. אם הייתי מגיע בכל זאת לכל מיני מפגשים, הייתי משתדל להיות במיטבי ולהסתיר".
הוא הותיר אחריו אישה, האמנית טירנית ברזילי, ושני ילדים.