אם דונלד טראמפ יעלה לשלטון השבוע, יש רשימה ארוכה של אנשים שאולי הוא יסגור איתם חשבון - גם ביבי, אגב, אולי נמצא בה. אחד הקורבנות האפשריים האחרים הוא הקולנוען עלי עבאסי, החתום על "המתמחה", הסרט הביוגרפי על אודותיו שעלה לאחרונה לאקרנים. הדרמה הזו עוקבת אחר טראמפ בשנות השבעים והשמונים, מתארת את צעירותו ואת חניכותו, ומנסה להבין מה עיצב את אישיותו.
הנשיא לשעבר ואולי לעתיד לא הסתיר את דעתו על הסרט. עורכי דינו ניסו למנוע את הקרנתו, והוא עצמו הצהיר כי מדובר ב"פיסת אשפה זולה ודיבתית שיצרו חלאות אדם".
אפשר להבין על מה יצא קצפו של טראמפ. הסרט מתאר כיצד הוא הפלה שחורים בצורה גזענית להחריד, ניצל את הדמנציה של אביו כדי להוליך אותו שולל, שבר כל חוק בספר החוקים, שדד את ניו יורק ואנס את זוגתו איוונה. קשה להאמין שמישהו יצפה ב"המתמחה" ויחשוב לאחר מכן - אני חייב להצביע לאיש הזה, אבל סביר להניח שעבאסי מלכתחילה מטיף למקהלה. והמקהלה, כרגיל, לא ממש רוצה לשמוע. הדרמה הזו התרסקה בקופות ארצות הברית וכבר זמינה שם ב-VOD, אבל אצלנו היא עדיין מציגה באולמות.
הסרט מבוסס על תסריט מתוחקר היטב של העיתונאי אמריקאי-יהודי גבריאל שרמן, שאף במאי בארצות הברית לא רצה לגעת בו. הצדיק בסדום התגלה כעבאסי, איראני שגלה לסקדינביה לפני שני עשורים ופרץ לפני כמה שנים עם הסרט העלילתי הארוך השני שלו, "גבול" המוזר והנהדר. "המתמחה" לא יהפוך אותו למיליונר וגם לא יזכה אותו באוסקר, ובכל זאת הבמאי שמח שלקח על עצמו את הפרויקט. כך הוא אומר בריאיון לוואלה תרבות, שמתקיים בזום עם עוד שני עיתונאים אירופאים.
"כשהגעתי להוליווד, קיבלתי עצה שלא אשכח - כשאתה צריך לבחור בין פרויקטים, תשאל את עצמך שאלה אחת, 'איזה פרויקט יגרום לי לקנא במישהו אחר אם הוא יעשה אותו במקומי? איזה פרויקט יגרום לי להתחרט שלא עשיתי אותו בעצמי?", הוא מספר. "'המתמחה' הוא סרט כזה. במהלך העבודה עליו, היו הרבה משברים שכמעט וגרמו לי להרים ידיים, אבל כל פעם אמרתי לעצמי - אם מישהו אחר ייקח את זה במקומי, אקנא בו כל החיים".
מה כל כך משך אותך בהפקה הזו?
"זה לא סרט על טראמפ,. אני לא מציג כאן ביוגרפיה מקיפה שלו, ובטח שלא מתאר כיצד הוא נבחר לנשיאות ואת ימיו כנשיא. זה סרט על משהו אחר לגמרי, והמשהו הזה מרתק אותי: זה סיפור על בחור צעיר שעובר שינוי, ועל מבני הכוח באמריקה. בתוך כל זה, יש גם סיפור על לידתם של הניאו-ליברליזם והניאו-קון, וכל זה על רקע המתח הפוליטי בניו יורק של שנות השבעים והשמונים והמוזיקה של התקופה. הקדירה הזו היתה טובה מכדי שאוותר עליה".
מה לגבי סצינת האונס השנויה במחלוקת? איוונה הרי העידה שדונלד תקף אותה מינית, ואז חזרה בה. האם חשבת להוריד אותה מהסרט?
"היועצים המשפטיים דחקו בי לחתוך אותה מהסרט. היו כאלה ששאלו למה בחור נחמד כמוני חייב להרוס לעצמו את הסרט עם הסצינה הזו, אבל נאלצתי לאכזב אותם".
יש רגע שלא אשכח מאחד העימותים של קלינטון וטראמפ ב-2016. אחרי שהם סיימו את הלכלוכים ההדדיים, המנחים ביקשו מהם להגיד משהו נחמד אחד זה על זו. אם אשאל אותך שאלה דומה, מה הדבר הטוב שיש לך להגיד על טראמפ?
"הוא מצחיק מאוד. הוא סטנדאפיסט. זה משהו שאופייני לגבי ימנים ופשיסטיים - יש להם נטייה להיות מצחיקים, עד שזה כבר לא מצחיק. לפעמים אני שוכח עד כמה טראמפ מצחיק, ואז הוא מזכיר לי. בצד כל זה, הוא גם אימפולסיבי, מה שיוצר אותנטיות שאין להרבה פוליטיקאים. אם הייתי עושה סרט על קמלה, היא בחיים לא היתה מגיבה ברשת החברתית כפי שטראמפ עשה. היועצים שלה היו אומרים לה לא להגיב, והיא היתה נמנעת מכך".
"טראמפ בלתי נלאה. תמיד היה לו המון מרץ ואמביציה. הוא כמובן היה יכול לנתב אותם בכיוון אחר לגמרי, מה שהופך את הסיפור שלו לטרגדיה".
בהגדרתו את הסיפור של טראמפ כטרגדיה, יש שיאמרו כי עבאסי עושה לו הנחות, ויש שיאמרו שזה נכון גם לגבי הסרט, עד כדי כך שלא ברור למה המנהיג הרפובליקאי כל כך כועס. הרי לפי "המתמחה", הנבל האמיתי בסיפור שלו הוא עורך הדין היהודי והנכלולי רוי כהן, כאן בגילומו המצוין של ג'רמי סטרונג, שתימרן את חניכו הצעיר, לימד אותו את כל מה שהוא יודע והפך אותו למפלצת שבסופו של דבר קמה על יוצרה.
טראמפ עצמו, בגילומו המופתי גם כן של סבסטיאן סטאן, מוצג כאן כילד כאפות מסכן שאביו הביולוגי זלזל בו והקטין אותו, עד שהוא חיפש תחליף אב ומצא את האב הלא נכון - ממש כמו באגדת ילדים. כיוון שהאב החלופי והמפלצתי כאן הוא כהן היהודי, אפשר אפילו לתהות אם הסרט לא קצת אנטישמי.
"היה לנו חשוב מאוד שהדמות של כהן לא תהיה קריקטוריה סטריאוטיפית של יהודי", אומר עבאסי. "תראה, אני איראני. אני לא יודע הרבה על תרבות יהודית, ולא מתיימר. התסריטאי גבריאל שרמן יהודי, וסמכתי עליו. כהן זורק לפעמים מילים בידייש וכמה חברים ישראלים אמרו לי שזה סטריאוטיפי מדי, אבל מה לעשות שככה הוא דיבר. עם זאת, אני חושב שיהדות רחוקה מאוד מלהיות המאפיין המרכזי של הדמות שלו. ככה זה גם אצלי - אני איראני, אבל זה לא שאני כל הזמן מדבר על ההבדל בין איסלם לדתות אחרות. אני אוהב לרכב על אופניים - זה לא דבר איראני במיוחד".
"רוי כהן היה דמות צבעונית. החדר שלו היה מלא בצעצועים של צפרדעים. כן, מה ששמעת. ובכל זאת, ג'רמי ניסה לרכך את המניירות שלו. גם את המניירות שלו כיהודי וגם את המניירות שלו כהומוסקסואל. בסופו של דבר, גם כהן וגם טראמפ הם דמויות גדולות מהחיים, ורצינו ללכוד את האנושיות שלהן. זה היה הדבר הכי חשוב".