מחקר לא מהימן שנערך על ידי מצא שצפייה מוגזמת בשידורי החדשות מזיקה לבריאות. בין תופעות הלוואי שלה אפשר למנות - חרדה, עצבים, נשירה מוגברת של שיער (למי שעוד נשאר כזה) וכסיסת ציפורניים. בהתאם לממצאים אלה, בשנה האחרונה אני עושה ככל יכולתי כדי לצרוך פחות חדשות מהרגיל, מה שעדיין מסתכם בלפחות שעה של חדשות לווריד ביום. לעומתי, אבא שלי, איש שאני מעריך מאוד, רק צופה יותר בחדשות ואפילו מפציר בי לעשות כמוהו. הצפייה בהן מרגיעה אותו, הוא אומר. ההבדל? אבא שלי, כמו לא מעט ישראלים, רואה חדשות בעיקר דרך ערוץ 14. אז אתמול בערב החלטתי לצפות במהדורה המרכזית של הערוץ בהגשת מגי טביבי. מה כבר יכול להיות?
כן, אני יודע שתוכנית הדגל של הערוץ, זאת שאפילו מנצחת לא פעם את קשת 12, נקראת "הפטריוטים", אבל יסלח לי העורך שלי - לא משלמים לי מספיק בשביל להתמודד עם מופע הצרחות של ינון מגל אליו אני נחשף מספיק בטוויטר וכל עוד זה לא נכפה עליי בחוק (תסריט לא בלתי אפשרי), החלטתי לחסוך מעצמי את התענוג. חשוב לציין שזאת לא באמת הפעם הראשונה בה אני נחשף לחדשות 14. בשכונה בה אני גר אין בית עסק שמכבד את עצמו שלא משדר את הערוץ על המסך שלו ובכל זאת צפייה במהדורה שלמה הייתה חוויה יוצאת דופן. אבא שלי המליץ לי לצפות במהדורה של הערוץ כדי לקבל את מה שהוא קורא לו "חדשות האמת", אבל במקום זאת קיבלתי הצצה לרצף ידיעות מעוררות חרדה שמשלבות את החשש מאיראן, החשש מהפיכה צבאית והחשש מיואב גלנט. המשותף לכולן? תיאום מושלם עם ההודעות שיוצאות מלשכת ראש הממשלה. אני בטוח שזה מקרי.
תמיד חשבתי שההשוואה של ערוץ 14 לשידורי החדשות של צפון קוריאה היא מוגזמת ומעליבה את מאות אלפי האנשים שצופים בו מבחירה, ועוד כשיש להם ארבע מהדורות חדשות אחרות לבחור ביניהן - בוודאות לא משהו שקיים בצפון קוריאה - אבל אחרי אתמול אני חייב להודות שההבדל מסתכם בכך שאין תמונה של המנהיג העליון על המסך. ידיעה שולית אחת שקיבלה זמן מסך רב יחסית במהדורה תפסה את תשומת ליבי ונגעה לאג'יק - מכון הנגב. מדובר בארגון משותף ליהודים וערבים שבין מטרותיו שיפור החיים המשותפים בין המגזרים בישראל, בדגש על זירת הנגב המדממת במיוחד. אם חשבתם שהחבר'ה ב-14 נהיו "שמאלנים" חס וחלילה, אל תחששו. הידיעה של כתב התחקירים של המהדורה, ישי פרידמן, לא הזכירה בפסיק את כמות הנרצחים בחברה הערבית ששוברת שיאים או את כך שגם תושבי הנגב היהודים סובלים מקרבות הכנופיות שם. היא עסקה אך ורק ביו"ר העמותה, מולי דור, שהתבטא נגד הממשלה ונגד ערוץ 14 בשיחת זום מוקלטת של פעילי מחאה.
מסתבר שערב קודם חשף פרידמן הקלטה בה נראה דור אומר לחבריו - שוב, לא כחלק מעבודתו בעמותה - שנגד ממשלת נתניהו צריכים לפעול כמו "נגד מאפיה" כי הממשלה עצמה מתנהגת כמו ממשלה של "גנגסטרים". בנוסף, הוא גם הציע לפגוע באמצעים כלכליים נגד ערוץ 14 שהוא לדעתו זרוע של השלטון. האם הדברים של דור מלמדים על הבנה יתרה בערכים דמוקרטיים של חופש דעות? לא ממש; האם יש בהם משהו פלילי? ממש לא; בכל אופן, דור עצמו עשה משהו שבערוץ 14 לא מכירים, לקח אחריות אחרי החשיפה והתפטר מתפקידו ואת זה חגגו במהדורה הכל כך "אקטיביסטית". כי הרי אין דרך טובה יותר לגוף חדשות להוכיח שהוא לא זרוע של השלטון מאשר להלך אימים על כל מי שמעז לבקר אותו.
כמו שאתם מבינים, בשלב הזה הבנתי שהאופטימיות והאמונה שאבא שלי מקבל מצפייה בחדשות 14, לא בדיוק חלחלו אליי אבל המשכתי לצפות במהדורה עד הסוף. מלבד האכזבה נטולת ההפתעה מכך שבערוץ לא מצאו מקום בליינאפ כדי להזכיר את יום השנה ה-29 לרצח יצחק רבין (אולי הם עושים את זה בתאריך העברי), גיליתי שישי פרידמן עליו לא שמעתי קודם הוא כתב תחקירים חרוץ במיוחד. אתמול הוא הצליח להביא עוד סיפור שומט לסתות שממש במקרה יצא נגד עוד מתנגד קולני של נתניהו - ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. לפי הפרסום של פרידמן בשנה האחרונה אולמרט עובד מול "גורמים זרים" על תוכנית מדינית שתוותר בין היתר על הריבונות הישראלית בכותל המערבי בירושלים. מפחיד? לגמרי; מהי מידת הרלוונטיות של אולמרט בן ה-79 לחיינו? על זה אף אחד כבר לא טרח לענות כי המסר עבר במלואו: מי שמתנגד לביבי - רע; מי שתומך בביבי - טוב.
קצת לפני השינה וכדי להירגע מהחוויה שלא הצליחה לשנות את הרגלי הצפייה שלי (סליחה, אבא), השלמתי את "אזור בחירה" ברשת 13 - ככל הנראה תוכנית האקטואליה הכי שמאלנית על המסך. בין שלל אייטמים שמבקרים את הממשלה (אחרי יותר משעה של צפייה בערוץ 14 כמעט שכחתי שזה מותר), הביאו לאולפן את אמנון לוי, מגיש הערוץ לשעבר ועיתונאי ותיק שכתב טור דעה שמתנגד לביטול הסבסוד של מעונות היום לחרדים כדי לעודד אותם להפסיק להשתמט משירות צבאי. לטענת לוי, איש שמבין דבר או שניים בחברה החרדית, ביטול הסבסוד רק יפגע כלכלית בנשים החרדיות ולא יוביל לגיוס צבאי של גברים חרדים. האם אני מסכים איתו? לא; האם באולפן התנהל דיון מכבד שנתן במה לדעה שלו והביא גיוון דעות גם במה שנחשבת בעיני רבים כדוגמה הכי מובהקת של רל"בסטיות? לגמרי.
זאת כנראה המסקנה הכי מדכאת שסיימתי איתה את הערב, העובדה שאבא שלי, כמו ישראלים רבים, הולך ומתרגל לעובדה שחדשות 'טובות' הן רק כאלה שתואמות לחלוטין לדעת הממשלה. כל דבר שרק מריח מביקורת נתפס אוטומטית כלעומתי וחותר תחת סלע קיומנו שנמצא למיטב זכרוני בציר פילדלפי.