יוצרות הסרט התיעודי "1948 - לזכור ולשכוח", פנו היום (שלישי) ליועץ המשפטי של משרד התרבות, בו האשימו את המועצה לביקורת סרטים והצגות בחריגה מסמכות, פוליטיזציה ובהתנהלות לא תקינה. הגוף הזניח, שתפקידו בעשורים האחרונים מסתכם בקביעת סיווג גילאי הצפייה לסרטים העולים באופן מסחרי, עלה לכותרות בשבועות האחרונים לאחר שמשרד התרבות והמשרד לביטחון פנים תלו בקיומו החלטות האוסרות על הקרנת סרטים שבהם ביקורת על פעילות צה"ל כוחות הביטחון כלפי פלסטינים לאורך השנים. הפעם, כך מתברר, לקשיים שהערימה המועצה בפני יוצרי הסרט, התווספה החלטה חריגה במיוחד, לשמוע את דעתם של הורים שכולים לפני החלטה על מתן אישור להקרנת הסרט, החלטה שאמורה להיות עניינית בלבד, ובעשורים האחרונים התקבלה באופן כמעט אוטומטי.
"1948 - לזכור ולשכוח", שסיימה נטע שושני, הוא סרט תיעודי המגולל את מהלכי מלחמת העצמאות דרך עדויות של יהודים וערבים, ומתאר בין היתר פשעי מלחמה שבוצעו בידי שני הצדדים הלוחמים ואת המאמצים לחשוף אותם. הסרט, שהופק עבור תאגיד השידור הציבורי, זכה בפרס התסריט של פסטיבל דוקאביב. לאחרונה, לקראת הקרנות שתוכננו לסרט ובעקבות לחץ של פעילי ימין קיצוני, המועצה לביקורת סרטים והצגות פנתה למנהלי סינמטקים והזהירה אותם לא להקרין את הסרט מפני שהוא לא הועבר לאישורה, וטענה שלכן הקרנתו אסורה על פי חוק. אולם, עד היום פסטיבלי קולנוע בארץ לא נדרשו לקבל את אישור המועצה להקרנת סרטים ישראליים, ופעמים רבות לאחר מכן הוקרנו בסינמטקים. המועצה לביקורת סרטים והצגות, שפועלת מתוקף חוק בריטי מתקופת המנדט, עסקה בעבר בצנזורה ובחינה של כל סרט והצגה שהועלו בארץ ישראל ובמדינת ישראל, אך מזה עשורים שהיא עוסקת אך ורק בסיווג צפייה. מאז "ג'נין ג'נין" היא לא אסרה להקרנה אף סרט.
במכתב ששיגרו היום שושני, המפיקה מיקה תימור וחברת סילביו הפקות לעו"ד דני חורין, היועץ המשפטי למשרד התרבות, הן טוענות כי המועצה חרגה מסמכותה החוקית והעלו "חשש אמיתי שהמועצה משחקת לידיהם של גורמים פוליטיים, המבקשים לחסל את חופש הביטוי ואת חופש האמנות בישראל". ברקע הבחירה להקרין את הסרט למשפחות שכולות לפני ההחלטה על מתן אישור, בתעשיית הקולנוע יש מי שחושש שהפנייה תתבצע בעיקר למשפחות שכולות המזוהות עם הימין. כאמור, מדובר בהחלטה יוצאת דופן, שלא נעשתה ככל הידוע ביחס לאף סרט אחר.
יוצרות הסרט מסרו: "הפעולה שננקטה על ידי המועצה היא חריגה ביותר והתרחשה שלא במקרה בהקשר לסרט תיעודי שארגון הימין הקיצוני 'בצלמו' מעוניין לצנזר מעיני הציבור בישראל. הדרישה מאולמות הקולנוע לבטל הקרנות עד לקבלת היתר (כשהנוהג הוא הפוך), כמו גם מתן האפשרות התקדימית לארגונים כמו 'בצלמו' להשפיע על הליכים שאמורים להיות מקצועיים ועניינים כמו קביעת המלצת גיל צפיה, הופכת את התנהלות המועצה לכזו שמשרתת כוחות אנטי דמוקרטיים ועומדת בניגוד מוחלט לפסיקת בית המשפט בעניין".
המועצה עומדת להתכנס ב-25 בנובמבר כדי לדון פעם שנייה בסרט. "אנו חוששים שבמסגרת ישיבתה זו היא תפעל שוב באופן שחורג מסמכותה וייעודה, ובכך תפגע עוד יותר בחופש הביטוי בישראל", כתבו היוצרות ליועמ"ש משרד התרבות. "אנו מבקשים שתנחה את חבריה טרם התכנסותם באשר להיקף שיקול הדעת הנתון למוסד בו הם חברים על פי דין, ובאשר לתכלית הסמכות הנתונה לה לשמוע אדם שאינו חבר המועצה במסגרת דיוניה. לבסוף נבקשך להבהיר למועצה כי עליה לחדול באופן מיידי מגרירת רגליים וכי עליה לתת את החלטתה (הטכנית יש לומר) להתיר את הקרנתו הציבורית של הסרט באופן מיידי".
מאז הוקרן בבכורה בפסטיבל דוקאביב במאי 2023, "1948 - לזכור ולשכוח" הוקרן לאחר מכן בסינמטקים של הרצליה, חיפה, ירושלים ותל אביב בהקרנות פתוחות לקהל. הסרט יועד למספר בודד של הקרנות מסחריות בסינמטקים במספר תאריכים בחודש הנוכחי. "בהתאם לנוהג ובדומה לסרטים דוקומנטריים אחרים, לא התבקש אישור המועצה לשם כך", כותבות היוצרות הסרט במכתב ליועמ"ש משרד התרבות.
לפני כשבועיים המועצה פנתה מיוזמתה אל סינמטקים ברחבי הארץ, הזהירה אותם לא להקרין ציבורית את הסרט וטענה כי נדרש אישורה להקרנה ציבורית כלשהי. "אשר על כן, ולמרות שמדובר באירוע חריג ביותר, ולמרות שבהתאם לבדיקת היוצרות עשרות (אולי מאות) סרטים תיעודיים אחרים הוצגו ומוצגים ברחבי הארץ ללא היתר המועצה, כבר למחרת ביום 6 בנובמבר פנו היוצרות אל גב' סוניה אלמליח, רכזת המועצה, על מנת לתאם את הגשת הסרט לאישור המועצה", אומרות יוצרות הסרט. לטענתן, בעקבות מגבלת הזמנים הובטח להן על ידי אלמליח כי ייעשה מאמץ לקדם את הדיון בסרט. בזמן שחלף, בוטלו שתי הקרנות של הסרט ושתי הקרנות נוספות התקיימו ללא גביית תשלום מהצופים. "הדבר גרם כמובן ליוצרות נזק רב, הן כספי והן תדמיתי", כתבו היוצרות.
אתמול (שני) התקיים הדיון הראשון במועצה. "כאשר פנו היוצרות למועצה לקבלת החלטתה, הופנו אל יו"ר המועצה, מר משה חזות, אשר הסביר כי אמנם הדיון התקיים, אך ההחלטה לא תינתן בשלב זה מכיוון שישנן משפחות שכולות שיצרו קשר עם המועצה והודיעו כי הן מתנגדות להקרנת הסרט בנימוק של פגיעה ברגשות הציבור וכי הוחלט שיש לאפשר למתנגדים אלה להשמיע את קולם. היוצרות הבהירו את ההכרח בקבלת החלטה מהירה מפאת דוחק הזמן, אשר כבר הובאה לידיעתה של המועצה, וכי נותרו ארבע הקרנות בלבד. מר חזות הפנה אותן להמשך תיאום מול רכזת המועצה, תוך שהוא מסרב להתחייב לכך שיוכל להיענות לבקשתן".
היום שוחחו היוצרות עם רכזת המועצה, ונאמר להן כי בכוונתה של המועצה לערוך דיון נוסף, בו יוקרן הסרט בהרכב מלא של המועצה ובנוכחות המתנגדים והיוצרות, אולם דיון זה יתקיים רק ב-25 בנובמבר. "יצוין כי מבירור שערכו היוצרות עלה כי הכוח המניע להתנהלות המועצה הוא פעיל ימין קיצוני אשר עושה שימוש בהליכי המועצה, כדי למנוע הקרנות של סרטים שתכנם אינו מוצא חן בעיניו, ולא בפעם הראשונה. אותו פעיל גם מנהל קמפיין ארסי תקשורתי וברשתות החברתיות כנגד הסרט תוך תיאורו כ'אנטישמי' - טענה שהיא כמובן חסרת שחר ודיבתית. בפועל המועצה תפקדה כאן, שלא לטובתה, ככלי שרת בידי אג'נדה פוליטית המבקשת לצנזר יצירות בשל המסר הפוליטי המיוחס להן. וכך, בישראל של שנת 2024 נשלפה פקודה מנדטורית שמדינה מודרנית אמורה להתבייש שעדיין נמצאת על ספר החוקים שלה, ונעשה בה שימוש ממוקד וחריג המונע לעת עתה הקרנה פומבית ציבורית של יצירה תיעודית - והכל בשל התנגדות של גורמים פוליטיים שהניעו את ההליך. הסרט אולי עוסק בשנת 1948, אבל מניעת ההקרנות והערמת הקשיים על אישורו מזכירים דווקא את 1984 האורווליאנית".
היוצרות טוענות להתנהלות לקויה של המועצה. בין השאר בפנייתה לסינמטקים בדרישה להימנע מהקרנת הסרט, עליו הן אומרות כי זהו "מעשה חריג ביותר על רקע הנוהג שהשתרש בשנים מאז בג"צ צמצם באופן דרמטי את שיקול דעתה של המועצה לפסול סרטים על רקע תוכנם (בפרשת מוחמד בכרי), שסרטים תיעודיים מוצגים לציבור ללא אישור המועצה (...) התנהלות חריגה זו של המועצה ביחס לסרט וה'החייאה' המפתיעה של פקודת סרטי הראינוע המנדטורית, על העיתוי וההקשר של התפתחויות אלה, מעוררות תחושה קשה של פוליטיזציה מסוכנת של עבודת המועצה".
בנוסף, היוצרות אומרות כי "החלטת המועצה לאפשר לגורמים מקרב הציבור (במקרה שלפנינו הורים שכולים) להשמיע טענותיהם במהלך דיוני המועצה ובטרם קבלת החלטה על אישור להקרנתו הציבורית של סרט, היא מהלך בלתי תקין שמהווה חריגה מסמכות של המועצה. ההחלטה מבוססת על פרשנות שגויה של הדין ומנוגדת לתכלית החוק ולאינטרס הציבורי"; בנוסף, היוצרות טוענות כי התנהלות המועצה אינה תקינה "אף מההיבט הפרוצדורלי, משום שאינה פועלת במהירות הנדרשת".
לאור זאת, יוצרות הסרט מבקשות מהיועץ המשפטי של משרד התרבות, אשר משמש גם כיועץ המשפטי של המועצה לביקורת סרטים, שינחה את המועצה "באופן שיקטין את הנזק שכבר נגרם ליוצרות, לסרט ולאינטרס הציבורי"; בנוסף, הן מבקשות את חוות דעתו בעניין "לאור התקדים שהחלטה זו יוצרת, הפוליטיזציה שהיא מזמינה למה שאמור להיות הליך מקצועי והפתח לשימוש לרעה של אפשרות זו בידי גורמים שמבקשים לחנוק את חופש הביטוי ואת היצירה בישראל".
בנוסף, היוצרות כתבו כי "ברור מאליו, ששיקול דעתה של המועצה מצומצם ביותר בהתאם לפסיקת בג"ץ ובפרט, שהחשש מפגיעה ברגשות הציבור הוא שיקול חלש שחייב להתכופף מפני האינטרס החשוב והקריטי בדמוקרטיה להבטחת חופש הביטוי והיצירה וחירות זרימת המידע בדיון הציבורי".
ראוי לציין, כי זו אינה הפעם הראשונה בתקופה האחרונה בהן המדינה משתמשת בכלים שונים כדי למנוע הקרנה של סרטים ביקורתיים. כך היה גם כאשר המשטרה מנעה את הקרנת הסרטים "ג'אנין ג'נין" ו"LYD", בתירוצים תמוהים.
מאיגודי יוצרי הקולנוע והטלויזיה ומפורום מוסדות תרבות נמסר: "אנו מגבים את יוצרות הסרט וקוראים למועצה שלא לערב שיקולים פוליטיים בהחלטותיה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בהחלטה שרירותית מכוחה פקודה מנדטורית שלא נעשה בה שימוש יותר מ 30 שנים. מדובר בסרט שהופק על ידי גוף שידור ישראלי תחת ייעוץ משפטי. ואין סיבה עניינית חוקית למנוע את שידורו. לא יעלה על הדעת שאדם אחד בעל אג'נדה פוליטית, פעלתן ככל שיהיה, משליט טרור על מוסדות התרבות בישראל".
ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המכתב התקבל הערב בלשכה המשפטית של המשרד. לאחר בחינת הדברים על ידי הלשכה המשפטית הפניה תיענה כמקובל".
מטעם המועצה לביקורת סרטים נמסר: "טרם התקבלה החלטה באשר לאישורו של הסרט. בשבוע הבא המועצה תתכנס שוב ותדון באישורו".
פעיל הימין שי גליק, העומד בראש הארגון בצלמו הנאבק בסרט, טען כי הוא מהווה "עלילת דם", כלשונו. "אני מברך על החלטת המועצה הזמנית ואני בטוח שגם ההחלטה הסופית תאסור על הקרנת הסרט לצמיתות".