התחזית עם סמוטריץ' של "ארץ נהדרת" לא מצחיקה. היא מבעיתה

אחד החיקויים הזכורים לטוב ב"ארץ נהדרת" בשנים האחרונות לא היה של פוליטיקאי או בדרן זה או אחר שנקלע לעין הסערה, אלא דווקא של חזאי חברת החדשות של קשת, מתן יעקב (שאמנם נקלע גם הוא לעין הסערה, אבל במובן הרבה יותר מילולי של הביטוי). רועי בר נתן, בעל הכישרון האדיר לזהות ניואנסים בקול ובשפת הגוף של מושאי החיקוי שלו, השתמש בנימה המלטפת של יעקב כדי לתאר את אירועי מזג האוויר הקיצוניים, ויצר ניגוד מופרע באיפוקו בין מה שבדרך כלל נראה כמו הפינה הכי מנחמת ומנומנמת במהדורה, לבין הכאוס האקלימי של המאה ה-21.

הפרודיה המצוינת ההיא עלתה בזיכרון במערכון הפתיחה של "ארץ נהדרת" אמש, שכלל גם הוא תחזית של מזג האוויר, וגם הפעם היה שם מתק שפתיים בתיאור של אירועים קיצוניים. אבל מי שהגיש אותה לא היה יעקב הסימפטי, אלא "בצלאל סמוטריץ", בגילומה של גיה באר גורביץ', והסאבטקסט - מורבידי הרבה יותר.

"אנחנו עם התחזית לחודשים הקרובים", מכריזה גורביץ'-סמוטריץ', והחיוך לא מש מפניה תוך שהיא מתארת את אסונות ההווה בתור "גשמי ברכה", ואת העתיד הדיסוטופי שאליו אנחנו צועדים: "סחף של תושבים מאזור הגליל העליון" לעבר התנחלויות ברצועת עזה; "צווי שמונה יתפשטו בהדרגה חוץ מבני ברק, שם ימשיך להיות נוח", ובעקבותיהם "צפויות הצפות רגשיות ושיבושים בנישואים, בעבודה ובמצב הנפשי". ואין לזה סוף ואין אור בקצה המנהרה. "התחזית לשנה הבאה - דומה".

הזוועה האולטימטיבית נשמרה לסוף. "המערכת החורפית הקשה צפויה להביא לירידה ניכרת בטמפרטורות, ובמספר החטופים, כפי שניתן לראות בתשקיף", אומר "סמוטריץ", ומושך בכתפיו, כאילו מדובר בעניין פעוט ושולי שלא הייתה לדובר שום יכולת להשפיע עליו, כאילו לא היה חבר בכיר בממשלה שהחמיצה שוב ושוב את האפשרויות שלה לחתום על עסקה, לסיים את המלחמה ולהציל את האנשים האלה. "עד כאן התחזית לחורף הקרוב, אבל אל דאגה, אחרי החורף יבוא קיץ, וגם אז, המלחמה תימשך", מסיימת דמותו של שר האוצר בחיוך, "בעזרת השם".

הסירוב של הממשלה הזאת לחשוב על היום שאחרי, לחתור לעסקת חטופים ולסיום המלחמה למרות המחירים הבלתי נתפסים שישראל משלמת מדי יום מאז אוקטובר שעבר, מוביל אותה למלחמה שאין לה תוחלת מלבד התכתשות אינסופית ומעגל נוראי של מוות והרס ושכול. ישראל מכחישה רשמית שפניה להתנחלות בעזה, בעוד רבים מבין חברי הקואליציה לא מסתירים את תמיכתם המוצהרת ברעיון. סמוטריץ' הצהיר בקולו רק השבוע כי לא יתמוך בעסקת חטופים אם משמעותה סיום המלחמה כרגע, ובכירים מתדיינים על ממשל צבאי דה-פקטו ברצועת עזה.

זה עתיד מבעית, אבל בשביל אחרים, זו "תקופה של נס", כמו שאמרה מי שאמרה. "ארץ נהדרת" מצאה (שוב) דרך להציג את הפער הזה באופן רדיקלי, ולאו דווקא מצחיק. בתחזית של סמוטריץ', התמשכות הקטסטרופה נמסרת בחיוך אלים. ניגוד מופרע באיפוקו בין מה שבדרך כלל נראה כמו הפינה הכי מנחמת ומנומנמת במהדורה, לבין הכאוס של מדינת ישראל ב-2024.

המשך הפרק היה פחות מרשים, בטח ביחס לרף הגבוה שהציגו הפרקים הקודמים בעונה. בין רגעים משעשעים (ישראל כץ כגלדיאטור זו הברקה) לתמוהים (אברי גלעד מארח שעשועון התרעות עם נועה קירל ורוברטו, עינב בובליל וחנוך דאום), הופיעה לה גרסת בכירי הקואליציה ל"אלי פלדשטיין", על פי "אליפלט" של להקת גייסות השריון. לעומת הטקסט הלא-מספיק-חד ששרו הקומיקאים, דימוי אחר נצרב בראש: "איתמר בן גביר" של שחר חסון מנגן שירי מולדת נוגים באקורדיאון. כמין עוד מראה מטורללת של הממשלה הנוכחית, התמונה הזו לבדה שווה הרבה יותר מאלף מילים.