סרטי המשך תמיד מעוררים דאגה מסוימות בקרב מעריצים של סרטים מצליחים. המשכון מביא איתו ציפיות וחששות גדולים, שהולכים יד ביד לפני הצפייה בו ובמהלכה. הדבר הזה רלוונטי גם ל"מואנה 2", הסיקוול לסרט האנימציה המצליח מבית דיסני, שעולה לאקרנים שמונה שנים לאחר צאת קודמו.
סיפורה של מואנה, הנערה הפולינזית שיוצאת אל האוקיינוס כדי לנווט אחר מקומות חדשים עבור אנשי השבט שלה, אמנם לא זכה להצלחה היסטורית או הפך לתופעת תרבות מטורפת כפי שקרה לסרטים כמו "לשבור את הקרח" או "זוטרופוליס", שיצא רק כמה חודשים לפניו - ובכל זאת צבר אוהדים רבים (וסביר להניח שגם הרווחים מהמרצ'נדייז עשו את שלהם). בסופו של דבר, ובמקביל לעיבוד לייב-אקשן לסרט הראשון שעתיד לצאת לאקרנים, הוחלט ליצור גם פרק מונפש חדש בעלילותיהם של מואנה ומאווי.
"כמעריצי הסרט הראשון, רצינו להתחיל את הסרט החדש בכך שנגלה מה קרה עם מואנה מאז סיום הסרט הקודם", מספר ג'ייסון הנד, אחד משלושת במאי הסרט, בריאיון שהעניק לוואלה לרגל עליית הסרט לאקרנים. "היא הפכה למנהיגה בקהילה שלה, כולם מסתכלים עליה כפני העתיד של השבט ואפילו יש לה אחות קטנה ומקסימה, אבל היא בוחרת לצאת פעם נוספת למסע, במטרה לחפש אחר עתיד טוב יותר לאנשיה".
"כולנו אהבנו את הסרט הקודם, ובעצם רצינו ליצור את החדש כדי שנרגיש כמו צופים מן המניין", הוא הוסיף, "הם מצפים מהעולם של מואנה למשהו מסוים שניסינו להתרחק ממנו, אבל לא יותר מדי, ניסינו למתוח את גבולות המסע הרגשי שכל הדמויות בו עוברות. זהו בעצם מכתב אהבה לסרט הראשון".
דיינה לדו מילר, שביימה את הסרט לצדו של הנד ודיויד דריק ג'וניור, אמרה דברים ברוח דומה. "הכוח של מואנה הוא האכפתיות שלה מאנשי הקהילה שלה. בלב הזה יש רעיון שאומר שלמרות שאנשים שונים מאיתנו, יש לנו כל כך הרבה במשותף ושאנחנו יכולים להיות טובים יותר כשאנחנו עובדים ביחד. זה היה אתגר שריגש אותי מאוד, ואני מקווה שאנשים ילמדו שזה חשוב לדאוג גם לאלו ששונים מאיתנו".
נעליים גדולות
בכל קלאסיקה של דיסני, המוזיקה משחקת תפקיד משמעותי. גם במקרה של "מואנה", הפסקול הנהדר והשירים הנפלאים הם חלק מסוד הקסם שלו.
בפעם הקודמת היה זה לין-מנואל מירנדה ("המילטון" ו"שכונה על הגובה") שאמון על יצירת השירים, והסרט אף זכה למועמדות לאוסקר על השיר "How Far I'll Go". הפעם הוא פינה את הבמה ליוצרות אמילי בר ואביגיל בארלו, שתי מוזיקאיות צעירות שאינן מוכרות לקהל הרחב, אך כבר הספיקו להפוך לשם חזק מאוד בתעשייה מאז שזכו בגראמי על הפסקול הלא-רשמי שיצרו לעונה הראשונה של "ברידג'רטון" (תופעה שהחלה את דרכה בכלל בטיקטוק, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי).
"זה היה אתגר, אבל מאוד רצינו להיכנס אליו", סיפרה בר, "היה לנו צוות שעזר לנו להצליח כבר מההתחלה, ונתנו לנו בעצם את כל מה שהיינו צריכות. רצינו לעשות את העבודה הטובה ביותר, וממש לא לקחנו את האחריות הזו בקלות, כי ידענו שילדים מרחבי העולם יצפו בסרט הזה. אני מקווה שכשהאחיינים שלי יצפו בו, הם יושפעו מהשירים וייהנו ממנו".
עד כמה הרגשתן שהרף שלין-מנואל מירנדה השאיר אחריו היה גבוה?
בר: "ידענו שאנחנו רוצות להתחיל מיד בעולם של מואנה שכולנו מכירים ואוהבים, וכשהגענו לחלק שבו היינו צריכות לעבוד על שירים לדמויות חדשות, הפסקול התרחק מזה קצת, מכיוון שרצינו ליצור להן משהו שונה. זה היה תהליך קפדני וארוך מאוד".
בארלו: "רצינו שיהיה בשירים משהו מוכר, משהו שגדל ככל שהסרט מתקדם, אבל לא שירגיש מועתק. השירים צריכים להתפתח ולהשתנות, אבל דאגנו שלפחות מהבחינה הזו, הדמויות יישארו נאמנות לעצמן".
תשוקה לריקוד
"מואנה 2" החל בכלל את דרכו כסדרה שיועדה לטלוויזיה, אך במהלך העבודה עליה, הצוות שעמד מאחוריה הבין כי היא מתאימה יותר למסך הגדול. הוא מציג פעם נוספת לקהל את המורשת הפולינזית העתיקה, שעל פי הערכות מקובלות החלה את דרכה לפני לא פחות מכ-4,000 שנים. הוא עושה זאת באמצעות אנימציה מרהיבה, שירים קליטים ומדבקים, הומור והמון כבוד לשורשים של הקבוצה הילידית. כך, רבים מאלו שעבדו על הסרט מגיעים ממוצא פולינזי, ובראשם המדבבים הראשיים שלו, אאולי'אי קרוואלהו ודוויין ג'ונסון, שחוזרים להעניק את קולם למואנה ולחצי האל מאווי עמוס הקעקועים. יחד, יוצרי הסרט ביקשו לחקור לעומק את התרבות הפולינזית, זאת כדי להביא לצופים תיאור מדויק ככל האפשר שלה.
לדברי לדו מילר, בעצמה ממוצא פולינזי, הצוות יצר קשר עם פולינזים רבים במהלך התחקיר לסרט, בנוסף לעבודה צמודה עם מכון מחקר שלרשותו מומחים מרחבי האוקיינוס השקט, במטרה להציג את הסיפור של מואנה וחבריה בצורה הכי נאמנה שניתן.
"קיבלנו השראה מלדבר עם האנשים האלה, לשמוע על התשוקה שלהם לריקוד", אומר הנד. "זה היה תענוג גדול ללמוד על התרבות המדהימה הזו. הנווטים האלה השיגו המון בזמנם, ובזכות הצאצאים שלהם הם עדיין עושים זאת, כך ששיחות כאלו איתם היו מעוררי השראה עבורנו. זו זכות לספר סיפור שחוגג את זה".
"אנחנו מכירות את איי האוקיינוס, אבל כמובן שאנחנו לא ידענו עליו הכל", אמרה גם בארלו. "רצינו ללמוד הרבה על האזור הזה ולהאזין לעולם המוזיקלי של האזור. הקשבנו המון, וכשמקשיבים המון אפשר להבין את המלודיות וההתפתחויות מהמוזיקליות, ואז להכניס את זה למוזיקה שלך. דיברנו גם עם מוזיקאים מקומיים, יש דברים שהם אמרו שמאוד השפיעו עלינו".
"רמה חדשה לגמרי"
כמו לא מעט נסיכות דיסני אחרות, גם מואנה נתפסת כדמות עצמאית וחזקה, כזו שאין לה כל בעיה להראות לכל מי שצריך עד כמה היא קשוחה. היא אישה צעירה בעלת עוצמה וביטחון עצמי, שמובילה משלחת קטנה שיוצאת למסע בחיפוש אחר איים נוספים שייתכן שהתגוררו בהם אנשים אחרים ושבני השבט שלה יוכלו לגור בהם, כשלצידה לא רק פואה החזרזיר והייהיי התרנגול שלמדנו לאהוב בסרט הראשון, אלא גם כמה דמויות חדשות לגמרי, שמסייעות לה בחיפושים ובהתמודדות עם הנבל התורן. גם הפעם, הסיפור שלה נוגע בלב הצופים.
כריסטינה צ'ן, אחת ממפיקות הסרט, מבינה עד כמה היה חשוב לשמור על מואנה נאמנה לעצמה מצד אחד, ולפתח אותה כדמות מצד שני. "לכולנו יש אהבה גדולה לסרט ולעולם הזה, ובאמת חלק מהאתגר היה להבין איך אנחנו עושים את זה נכון", הסבירה, "אומרים לנו שהסרט הזה אמיץ, זה לא באמת קל לספר סיפור חדש של סרט שכולם אוהבים. דחפנו את העולם הזה קדימה אפילו יותר, הרחבנו אותו, ולדעתי זו עדות גדולה למה שרצינו לנו - זה מה שהיה בו אמיץ באמת".
בר מסכימה איתה. "אנחנו יודעות מה זה להרגיש כמו בחורות צעירות מאוד בעולם גדול ומפחיד מאוד, ועד כמה זה יכול להיות מבהיל לעיתים", סיכמה, "במחזות זמר אתה צריך לשים את עצמך בנעליים של מי שאתה כותב עבורו, ובמקרה הזה זה היה קל מאוד, כי אנחנו בעצמנו מבינות את הקשיים שהיא חווה. כל אחד יכול לראות את עצמו במואנה, מכיוון שבסופו של דבר זהו סיפור אוניברסלי כי גם היא, כמו כולם, בסך הכל מנסה למצוא את החוזק שלה ברגעים הכי חלשים שלה. זה דבר נדיר מאוד שנותנים לנשים צעירות לכתוב עבור דמויות של נשים צעירות, וזו הייתה ברכה שבזכותה הרמנו את הרף לרמה חדשה לגמרי".