אומרים על חבר הכנסת חילי טרופר שהוא נחמד. זה כנראה נכון. רוב האנשים שקוראים להם חילי הם נחמדים. זה נכון גם לגבי השם המלא, יחיאל. אין לי מידע עובדתי להציג בעניין, ואני ספק אם נעשה פעם מחקר מקיף בסוגייה, אבל אני די בטוח שיש מעט מאוד אסירים בבתי כלא בשם חילי. הוא הוסלל לנחמדות מלידה. חילי זה שם נחמד של אדם נחמד.
מעבר לאופי הנוח, נהוג לטעון שחילי טרופר הוא נאיבי. זה לא מפתיע כביכול. תמימות היא תכונה שמזוהה עם אנשים נחמדים. אלא שבמקרה הזה, זה פשוט לא נכון. טרופר לא הגיע לאן שהוא הגיע בגלל שהוא נחמד אלא למרות שהוא נחמד, ובגלל שהוא לא תמים בכלל. כמו כל הפוליטיקאים המוצלחים של דורנו - וטרופר, שכיהן כשר בשלוש ממשלות שונות בחמש שנים שהוא בפוליטיקה - הוא לא פראייר בכלל. הוא יודע בדיוק לאן הרוח נושבת, הוא יודע לדקלם דפי מסרים ולעדכן את דעותיו לפי סקרי דעת קהל. פוליטיקאי, אתם יודעים.
אמש הגיע חבר הכנסת טרופר לריאיון לילי בתוכנית "דוח מצב" עם עינב גלילי וירון אברהם בקשת 12. הריאיון ארך 12 דקות ולא נאמרו בו יותר מדי דברים בעלי משמעות. זו המטרה: לא להגיד כלום ולהצטייר כתחליף ממלכתי לאנשים הבהמיים שבשלטון. למעשה, רוב האמירות של טרופר הן על דרך השלילה. הוא לא מתרגש מסקרים. הוא לא מאמין שמתן כהנא מלפרטט עם בנט לצורך ריצה משותפת. הוא לא נמצא בטוויטר, ואפילו אין לו טלוויזיה.
אפשר להעריך את הסגפנות המודרנית שגזר על עצמו האיש שטוען שהוא לא צריך טלוויזיה כי "יש לו טלפון חכם ומחשב", ומצד שני זה בעיקר דימוי מעולה לניתוק שלו ושל המפלגה שלו. שנה וחודשיים לתוך המלחמה, כשהציבור מיואש מהמצב הכלכלי והחברתי, וזה עוד לפני שדיברנו על המילואימניקים והחטופים - המפלגה של גנץ עסוקה בלתת גיבוי לנתניהו מול האג, לתקוף את דובר צה"ל דניאל הגרי בגלל שהוא אמר את האמת עליה מסכימים כל בכירי מערכת הביטחון, לצאת נגד האמירה החריפה של הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון ולטעון שהוא "משקר ופוגע במדינת ישראל". איך הם יודעים שהוא משקר? כי ככה אומרים הסקרים, כמובן.
ובכל זאת, עינב וירון התעקשו להוציא מטרופר כותרת. זה קרה כשהם שיחקו איתו ב"משחק ההעדפות". השיטה דומה למשחק של רוני קובן שהפיל בפח את ד"ר אבישי בן חיים. המרואיין מקבל בחירה בינארית בין שתי אפשרויות, והוא צריך לבחור ביניהן. זה התחיל עם שאלה שאמורה להיות מאוד קלה: את מי הוא מעדיף - בנימין נתניהו או גדעון סער. התשובה קלה לכאורה מכיוון שהמפלגה של גנץ (המחנה הממלכתי? כחול לבן? חוסן לישראל? מישהו זוכר? בואו פשוט נחזור לקרוא לה "המפלגנץ") אמורה להיות המשמעותית ביותר בגוש הרל"ב. זה אירוני כשזוכרים שגנץ ושות' כבר ביטלו פעמיים את החרם שלהם על נתניהו רק בשביל לחזק את הממשלה שלו.
ובכל זאת, השאלה אם הוא מעדיף את נתניהו או סער נועדה להזכיר שזה כבר לא רק נתניהו שהשתמש וזרק את גנץ ושות', אלא גם השותף הבכיר האחרון - גדעון סער. זו הייתה הברקה של אברהם וגלילי. חלק מהשאלות באותו "משחק" לא היו באותה רמה (למשל השאלה אם הוא מעדיף את נועה קירל או אנה זק) אך שאלה אחת הוציאה מחילי טרופר אמת מטרידה, שצריכה להיות מוכרת לכל מי ששוקל להצביע למפלגנץ.
השאלה הייתה פשוטה - את מי טרופר מעדיף, את איתמר בן גביר או את מנסור עבאס. ראוי להזכיר שטרופר ישב כשר בממשלה לצד שניהם. יש כמובן הבדל בין להצטרף לממשלת חירום או להקים ממשלת שינוי, אבל בשורה התחתונה טרופר הוא בעל ניסיון בישיבה בממשלה לצד המנהיגים של עוצמה יהודים ורע"מ.
התשובה שלו הייתה חד משמעית: "הממשלה שצריכה לקום צריכה לקום מהמרכז ולא מהקצוות". רוצה לומר: אין הבדל בין בן גביר לעבאס. שניהם קיצוניים. בן גביר קיצוני בגלל שהוא עבריין מורשע שדרש (וקיבל) את החופש להשתלט על מערכת אכיפת החוק בישראל; בן גביר קיצוני כי יש לו בסלון ביתו תמונה של מאיר כהנא, אדם שמזוהה בישראל עם גזענות וחוקי גזע; בן גביר קיצוני כי עד לפני שנים ספורות הייתה לו תמונה בסלון של ברוך גולדשטיין, מחבל יהודי ורוצח המונים; ולמה מנסור עבאס קיצוני? ובכן, הוא ערבי. אתם יודעים, כמו כל אזרח חמישי בישראל.
ירון אברהם עוד התעקש לקבל תשובה על פי הפורמט. עבאס או בן גביר? "מנסור עבאס עשה צעדים אמיצים", הודה טרופר, "ברמה האישית, אני מעריך את הבחירה שלו ללכת לשותפות אזרחית". אלא שאחרי המילים הטובות, טרופר חזר ושם את עבאס באותה סלסלה לצד בן גביר. הוא נימק: "הלקח שלי משתי הממשלות - גם זאת וגם הקודמת - היא שצריכה לקום ממשלה שלא תישען על קצוות". כנראה שטרופר שכח שמי שהפיל את הממשלה הקודמת היו דווקא הקצוות מימין - שיקלי וסילמן, ולא השותפות עם עבאס.
דודי אמסלם דיבר על דוכן הכנסת על ההבדל בין המניאק שיודע שהוא מניאק להבדיל מהמנאיק שלא יודע שהוא מניאק. אבישי בן חיים אוהב להתפייט על ההגמוניה שלא מודעת להגמוניותה. לפי הריאיון של טרופר, נראה שיש שתי אפשרויות: השר לשעבר הוא גזען שלא מודע לגזענותו, או חמור מכך הוא לא גזען אבל אין לו בעיה להיתפס כגזען בשביל לקושש קולות.
בשנת 2011 התקיימה בכנסת ישיבה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בנוגע לתיקון ב"חוק האזרחות". חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אז יו"ר בל"ד, פתח את הדיון בהסתייגות ברורה: "החוק הזה יצטרף לשורה של חוקים שמטרתם בסופו של דבר לפגוע באוכלוסייה הערבית ומעמדם של האזרחים הערבים. זו המטרה", נזף ביוזמי החוק וטען כי "הם מצאו על ידי סקרים שזה מביא להם קולות, זה המניע, זה הכל. מדובר בגזענים גמדים, פופוליסטים, אופורטוניסטים. אני מתגעגע לגזענות של פעם - פעם גזען היה גזען".
קל להאמין שחילי טרופר לא גזען, כי חילי טרופר נחמד. אנשים שקוראים להם חילי לעתים רחוקות מתגלים כגזענים. אלא שהאפשרות השניה גם גרועה: אם הוא לא גזען אז חילי טרופר הוא פופוליסט ואופורטוניסט. חבל, פעם נחמד היה נחמד.