מכל הפעולות המזיקות שניסתה במשך השנים משפחת אסד לבצע כנגד מדינת ישראל, נדמה שלא היה פשע כהסתלקותה הפתאומית. לפחות בכל הקשור לתקשורת בישראל, אין ספק שזה אכן כך: נפילתו המהירה של המשטר והתמוטטות הצבא הסורי, זה שנאמן, מאומן ומצויד במיטב הנשק הסובייטי, תפסה את האולפנים לא מוכנים.
קשה לי ללגלג על עמיתיי עיתונאי הטלוויזיה: אפשר שגם אני הייתי מאבד את זה לו הייתי צריך למלא אינספור שעות של פאנלים בנושאי אקטואליה, כשהידיעה המרכזית היא משהו שעד אתמול לא היה לי מושג קלוש לגביו - ואילו עתה אני צריך להישמע כמומחה.
קחו למשל את חדשות 12, שיש לה מומחים בתחומם, כמו אהוד יערי או אוהד חמו, עם ירון שניידר שעולה מהספסל בכל פעם שצריך חילוף (למשל בתכנית הבוקר של ניב רסקין שהוגשה היום על ידי גדעון אוקו), האזנתי בקפידה לדבריהם ואני נשבע שנותרתי אותו אידיוט שהייתי לפני שהתיישבתי נרגש מול הטלוויזיה כדי לצפות באוסף רכבי היוקרה של בשאר אסד (עם צי רכב שכזה הוא רצה לכבוש עיר עם בעיות תעבורה כמו תל אביב? נראה אותו צולח את החלוקה מחדש של אזורי החנייה!) ולהאזין למשק כנפי ההיסטוריה.
הכה את המומחה
אהוד יערי הוא ללא ספק הדמות הבכירה ביותר שיש לתקשורת בישראל להציע, בכל הקשור לענייני ערבים. הוא בעל הקילומטרז' הגבוה ביותר בתחום - ומאז נעלם צבי יחזקאלי אל גלות i24, הרי שהוא נותר ללא תחרות.
מצד שני, זה אותו יערי שמאז תחילת האביב הערבי לא מפסיק לטעות: פעם העריך שכוחות הביטחון של הנשיא מובארק יהדפו את ההמון המפגין ברחובות קהיר, אחר כך העריך שמשטר אסד ייפול במהרה (בסיבוב הקודם, לפני כ-13 שנים), אחר כך הפריז בסכנת ההצטרפות של גורמי טרור בשטח סוריה ללחימה נגד ישראל ועוד.
אין הכוונה להתגולל על יערי, ללא ספק מומחה גדול בתחומו, אבל הוא דוגמה לפרדוקס המומחה: העובדה שאתה יודע יותר מכל אחד אחר על נושא מסוים, לא הופכת את התחזית שלך לרלוונטית יותר מזו של אחרים.
למה הדבר דומה? קחו את מומחי הכדורגל הגדולים בעולם, נניח - לחובבי הז'אנר: את יורגן קלופ שפרש בסוף העונה שעברה מליברפול ואת פפ גווארדיולה שככל הנראה יפרוש בתום העונה מאימון מנצ'סטר סיטי' ותנו להם לנסות לחזות מראש תוצאות של משחק נתון שיתקיים בשבת הקרובה. האם הסיכוי שלהם לדייק בתחזית הוא טוב יותר משל כל אחד מאתנו? ובכן, לא ממש - ו"הדרבי הסורי" לצורך העניין, אינו שונה מהדרבי התל אביבי (כלומר זה שהיה פעם, כששתי הקבוצות שיחקו באותה הליגה).
מדובר במדרון חלקלק: מעמדו של המומחה, בכל אשר נפנה - הרופא, איש האקדמיה, היועץ המשפטי ועוד, מתערער בלאו הכי בימים שבהם כל תיאוריית רשת בשקל וחצי מאתגרת את התזה המדעית המנומקת ביותר. מצד שני - ובבקשה תהיו איתי רגע, כי ממש לא התכוונתי להגיע מהמורדים בסוריה לפילוסופיה בשקל ותשעים: אם תזה מדעית אינה אלא מסקנה הנובעת מאוסף של תצפיות, הרי שאוסף התצפיות שלי-שלנו מאז אוקטובר 2023 מוכיח רק זאת: אף אחד לא יודע כלום.
מאהוד יערי נמסר בתגובה לדברים: "הכל לא נכון: לא ניבאתי שהצבא המצרי יהדוף את המפגינים אלא הדגשתי שהצבא המצרי לא יפתח באש. בשום פנים לא צפיתי נפילה של אסד לפני עשור. להפך, סירבתי בהתמדה להצטרף לכל מי שאמרו כך. גם לא צפיתי שקבוצות טרור בסוריה יפנו נגד ישראל אלא קראתי לסייע להן לעלות על דמשק".
חיימוביץ' נגד סרי
אוהד חמו למשל, מבין זאת היטב - ואולי משום כך הוא הפרשן באהוב עלי לענייני ערבים. הוא מביא את הקולות והמראות, מבלי לנסות לגזור מהם מסקנה חותכת. בכפוף לגישה הזאת הוא ניסה אתמול לגרום לצופים להבחין בניואנסים של התנהלות המורדים, למשל העובדה שבניגוד להשתלטות דאע"ש על עיראק, הפעם הם מכוונים להעברת שלטון מסודרת.
התזה שהשמיע חמו אחר הצהרים, מרפי רשף וצפונה, הופכת לעובדה מוצקה כשהיא מושמעת מפיו של איש התקשורת ברק סרי בפאנל תכנית הבוקר של קשת. סרי נקלע לוויכוח עם צביקה חיימוביץ' (פאנליסט קבוע בתכנית, תא"ל בדימוס, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית).
סרי - שאני די בטוח שעד אתמול, כמו רובנו, לא נתן כלל את דעתו על המצב בסוריה, מנסה להישמע כמבין. הוא קובע שעל סמך היום הראשון להתנהלות המורדים בסוריה, ניתן לקבוע שפניהם להעברת שלטון מסודרת. חיימוביץ' לעומתו מציע שלא לשפוט את האנשים הללו, שעד אתמול שיספו בהנאה את צווארי יריביהם, על פי יום אחד שבו הפגינו מראית עין של אחריות.
סרי מגן על התזה שלו בנחישות - והדם הרע בין השניים מתגלגל הלאה (ממש כמו האיש שאותו שירת בנאמנות במשך שנים ארוכות, אריה דרעי, סרי לא אוהב שחולקים עליו). כשאוקו אומר שזהו יום היסטורי, חיימוביץ' מעיר שהביטוי הזה כבר נשמע יותר מדי פעמים לאורך השנה ומשהו האחרונות וסרי קופץ מהפינה כמו מתאגרף ששמע את הגונג: "זה כן יום היסטורי!".
אבל אלה זוטות של תכנית בוקר, שספק אם היינו צופים בה אלמלא התרגלנו לצרוך חדשות כמעט 24/7 מאז טבח 7 באוקטובר. גם בחדשות "האמיתיות", אלה של שמונה בערב, פישלו כהוגן - ושוב אנו נדרשים אל הערוץ שיש לו הכי הרבה צופים, 12.
הלוחש למדינאים
עם פתיחת המהדורה הסתיים טוטו-אסד (שהיה המשחק החביב על פרשנויות אחר הצהרים), עת נודע שמטוסו של אסד נחת בשלום ברוסיה. עם זאת, בכתבה המרכזית נאמר שמטוסו של אסד המריא מסוריה, אך לפי דיווח ברויטרס, הופל. כלומר הצופה שהצטרף למהדורה באיחור לא ידע אם הנשיא הסורי נחת בשלום או הלך בדרך כל בשאר (סליחה, לא הצלחתי להתאפק).
מדובר בחתיכת פער, אבל כזה שעוד אפשר להבין על רקע חוסר הזמן לערוך מחדש את הכתבה שדיווחה "אמת לשעתה". מה שלא כן בקשר לכתבה של גיא ורון ששודרה כמה דקות לאחר מכן. ורון אמר בה שעל פי פרסומים שונים ישראל פועלת מעבר לגבול.
גם זו הייתה אמת לשעתה, אלא שמאחר שמאז הופיע הרמטכ"ל בפומבי ואישר את דבר פעילות צה"ל בסוריה, ובמקביל הוסר האיפול מעל תפיסת מוצב החרמון הסורי (בניגוד לתעופה העצמית שלנו, לוחמי שלדג לא "כבשו" אותו, אלא פשוט נכנסו אל מוצב נטוש. מבלי לגרוע כהוא זה מפוטנציאל הלחימה ומאומץ הלב של השלדגיסטים, הרי שבתנאים הנוכחיים אפשר היה לכבוש את המוצב גם עם כיתה ד' 2 בבית הספר הממלכתי דתי בקריית שמונה). כלומר - היה די זמן לעדכן את הכתבה של ורון ששודרה כלשונה - וזו כבר פאשלה צורמת, טעות שלא יכולה להתקיים במערכת חדשות שהדיוק הוא נר לרגליה.
גם הכתבה המרכזית במהדורה אמש, זו של אוהד חמו שקיבל סרטונים שצילם המקור הדמשקאי שלו, הייתה מאכזבת: לא היה בה דבר שלא ראינו בצילומים האחרים, היא לא חשפה איזה פן נסתר או הביאה זווית שטרם נחשפנו אליה. אפשר היה להתייחס אליה בסלחנות אלמלא זכתה לקידום שכזה: לראות את פסלי אסד מופלים אל הקרקע ומנותצים, כבר היה מעניין יותר.
אלא שאם לא מצאתם עניין בכתבה של חמו, הישארו עמנו צופים יקרים, כי בהמשך יש לנו עוד המון פאנלים נהדרים שבהם ידברו מומחים גדולים בביטחון מלא על נושא שהיה זר להם עד לפני כמה ימים. אל תחמיצו את תחזיותיהם המרתקות של האנשים שאין להם מושג, ולמען הסר כל ספק: לא רק לאלה שיושבים באולפני הטלוויזיה אין מושג מה ילד יום, אלא גם לאלה הלוחשים על אוזניהם של מקבלי ההחלטות. (גם) זו אינה שעתם היפה של גורמי המודיעין.