אז האם "משחק הדיונון" אכן מבוסס על התמונות ששותפו ברשת? הסיפור האמיתי נחשף

בימים האחרונים פורסמו ברשת תמונות של המקום והאנשים ששימשו לכאורה השראה לסדרת המתח הדרום קוריאנית המצליחה של נטפליקס, "משחק הדיונון". בתמונות ניתן לראות מבנה ישן ושחוק בצבעים ורוד, ירוק וטורקיז המזכיר מאוד את תפאורת המדרגות הבלתי נגמרות של "משחק הדיונון". בתמונות אחרות ניתן לראות אנשים לבושים בחליפות כחולות - ממש כמו השחקנים בסדרה. התמונות שותפו לצד תיאוריה שטוענת כי הן לקוחות מתחרות אמיתית שנערכה ב-1986 במתקן המכונה "בית האחים", שם שוכנו הומלסים ואנשים מהמעמד הנמוך שנאלצו להשתתף בתחרויות ועברו עינויים קשים. אז האם "משחק הדיונון" באמת מבוסס על "בית האחים" ועד כמה הסיפור האמיתי דומה לעלילת הסדרה? בדקנו והנה מה שמצאנו.

העונה השנייה של "משחק הדיונון" (Squid Game) קבעה שיאי צפייה חדשים לשירות הסטרימינג, כשהפעם סונג ג'י-הון חוזר לתחרות כדי לנסות לשים לה סוף מבפנים - אך מוצא את עצמו שוב משחק במשחקי ילדים ובמקביל גם על החיים שלו. מעריצי הסדרה מצאו קווי דמיון חזקים בין עלילת הסדרה למקרה מוכר משנת 1986, בו בני ערובה הוחזקו בבונקר בשטח הפקר והיו צריכים להתחרות זה בזה במשחקים כדי לשרוד. על אף שאין מעריץ שלא שיתף פוסט בנושא, אחד הויראלים שייך למשתמש טיקטוק בשם blink_loveee10 שהציג אחת מהתמונות שלכאורה היוו השראה לסדרה וכתב: "זה התרחש בבונקר מתחת לאדמה בשטח הפקר, שבו אנשים הוחזקו כבני ערובה ונאלצו להשלים מספר משחקים כדי לשרוד. מארגני המשחק, שמחשבותיהם לא אנושיות, מעולם לא נמצאו". הסרטון צבר יותר מ-3.5 מיליון צפיות.

הבונקר המכונה "בית האחים" היה ידוע גם בשם "אושוויץ של קוריאה". בשנת 1976 ממשלת קוריאה הדרומית פתחה מרכז בשם "בית האחים" בעיר החוף בוסאן. במקור המקום נוסד כדי להיות מרכז רווחה הנועד לתת מחסה לחסרי בית. אולם, לקראת משחקי אסיה ב-1986 ואולימפיאדת סיאול ב-1988, הממשלה החליטה "לנקות" את כל ההומלסים מהרחובות - והעניקה צו למשטרה לעשות זאת. "בית האחים" הפך לבית מעצר שבו עברו לגור מבוגרים וילדים חסרי בית שהוצאו מהרחובות בכוח והוחזקו בניגוד לרצונם, שם עברו התעללויות, עינויים וחלקם אפילו נרצחו. גם בעלילת "משחק הדיונון" המשתתפים במשחקים הם חלקם הומלסים, אנשים מהמעמד הנמוך או כאלה שנכנסו לחובות כספיים שאינם מסוגלים לעמוד בהם.

בנוסף דווח כי גם אנשים שנמצאו שיכורים ברחובות או ללא תעודת זהות נלקחו לשם בכוח בטנדרים, כולל ילדים שבמקרה הסתובבו ברחובות ללא הוריהם. בחקירה משנת 1987 נמצא כי פחות מעשרה אחוזים מהאנשים שנעצרו בניגוד לרצונם והועברו ל"בית האחים" הגיעו מהרחובות. בין קירות הבטון של בית האחים, ניתנו לאסירים מספרי זיהוי וחליפות אימון תואמות בצבע כחול כהה - ממש כמו לשחקנים ב"משחק הדיונון". לעתים קרובות הם גם נאלצו לשחק במשחקי עינויים.

המתקן, שפעל בין השנים 1976 ל-1987, תוכנן במקור לסייע לממשלה להוציא חסרי בית מהרחובות כדי להשוויץ לעולם, אך במקום לטפל בהם - "בית האחים" הוביל לכמה מהפרות זכויות האדם הקשות ביותר שידעה המדינה. ב-1986 החלו להסתובב שמועות על כך שאנשים נעלמים מרחובות בוסאן בין לילה ושמתעללים בהם במקום אליו הם נלקחים. השמועות הגיעו לאוזניו של התובע המקומי קים יונג-וון והוא החל לחקור את הנושא. זמן קצר לאחר מכן, ב-1987, פשטו על המתקן ועצרו את מנהל "בית האחים", פארק אין-קיון. הוא ריצה תקופת מאסר קצרה של שנתיים וחצי בגין מעילה ואישומים קלים אחרים, אך זוכה מאישומים הקשורים לכליאה בלתי חוקית. הוא מת מנסיבות טבעיות ב-2016. בסופו של דבר, אף אחד מעולם לא קיבל עונש על הפרות זכויות האדם שהתרחשו ב"בית האחים".


עוד בנושא:
דווקא ברגע השיא: פאדיחת הענק בעונה השנייה של "משחק הדיונון"

העונה השניה של משחק הדיונון היא תזכורת: גם הצבעה דמוקרטית עלולה להיגמר בדם

רבים משורדי "בית האחים" עדיין נושאים את הטראומה העצומה של העינויים, האלימות, ההתעללות המינית והאונס שעברו. מין-סונג, שתמך בהתנצלותה של הממשלה בפני הניצולים (ב-2018), אמר שהם היו "אנשים שפשוט מתנהלים רגיל בחיי היומיום שלהם. אנשים שאוהבים לשתות, כמו כל אדם רגיל, כולל ילדים". בשנת 2022, ועדת האמת והפיוס של קוריאה הדרומית פרסמה דו"ח ציון דרך שחשף את ההתעללויות הנוראיות שהתרחשו בבית האחים, כולל 657 מקרי מוות של אסירים - ואת האישור שמשטרת בוסאן לכדה אנשים מהרחובות, ללא קשר למעמדם. זו הייתה הפעם הראשונה שהממשלה הצבאית לשעבר של קוריאה הדרומית נמצאה כאחראית להפרות זכויות האדם הנוראיות שקרו ב"בית האחים".

תשעה ניצולים שיתפו איך היו החיים במחנה. לדבריהם, הם הורעבו, נוצלו ונאלצו לעבוד במפעלי הייצור הרבים של האתר ללא רווח. יון סנג-מו, שהיה כלוא שם 4 שנים מגיל 15, אמר שאם הם לא סיימו את המשימות היומיות שלהם, היכו אותם במחבטי בייסבול. בדומה למחנות ריכוז, המפקדים הקימו שרשרת פיקוד. סנג-מו הוסיף: "האסטרטגיה שלהם הייתה לגרום לאסירים להתעלל באסירים אחרים", שוב דמיון מפתיע לעלילת "משחק הדיונון" שם מטרת האנשים בסרבלים האדומים להביא לכאוס בין השחקנים כך שהם יהרגו האחד את השני.

האן ג'ונג-סון, שהיה רק ​​בן 9 כשהוא ואחותו הגדולה נלקחו בכוח ל"בית האחים", סיפר על האירועים המטרידים הרבים שהתרחשו במהלך שהותו שם, ואחד מהם ממשיך לרדוף אותו עד היום: לראות נער צעיר מוכה למוות. "הנער חזר להכרה, תפס את רגלו של המנהיג והתחנן לסליחתו. המנהיג כעס, הוא היכה אותו באכזריות, ואז 'באנג!', הכה בראשו עם מחבט", אמר ג'ונג-סון, "הילד התמוטט, עיניו התגלגלו לחלק האחורי של ראשו ודם התחיל לזלוג החוצה". פארק סון-אי הצליחה להימלט מהמתקן ב-1986 כשהייתה בת 17 ובהריון. כמה חודשים לאחר מכן היא ילדה. לדבריה, היא נכנסה להריון ב"בית האחים" לאחר שנאנסה על ידי מנהיג ואסיר לשעבר שעלה בסולם הדרגות. אמה גרמה לה למסור את הילד לאימוץ: "היינו צעירים עם עתיד מזהיר והם זרקו את זה לפח", אמרה, "הם רמסו את העתיד שלנו".

אחרי ההקדמה המאוד ארוכה הזאת, אנחנו מצטערים לבשר לכם שהקשר בין מה שאירע ב"בית האחים" לעלילת "משחק הדיונון" הינו מקרי בהחלט. אכן ישנם קווי דמיון מצמררים, בעיקר כשזה מגיע לניצול אכזרי של אנשים פגיעים, אך הכותב והמפיק של הסדרה וואנג דונג-היוק מעולם לא הזכיר את הבונקר ההוא כ"מקור השראה".

בשיחה עם Variety לאחר יציאת העונה הראשונה, דונג-היוק אמר שאת ההשראה הוא קיבל מקומיקס ואנימציות יפניות שהשתעשעו ברעיון של משחקי הישרדות, לצד המאבקים הפיננסיים שהוא עצמו התמודד איתם. "כשהתחלתי לכתוב את הסדרה, הייתי בעצמי במצוקה כלכלית וביליתי זמן רב בבתי קפה בקריאת קומיקס - כולל 'באטל רויאל' ו'משחק השקרן'. התחלתי לתהות איך ארגיש אם אשתתף במשחקים כאלה בעצמי, אבל מצאתי את המשחקים האלה מורכבים מדי, ועבור הפרויקט שלי התמקדתי במקום זאת במשחקי ילדים", אמר דונג-היוק, "רציתי לכתוב סיפור שהוא אלגוריה על החברה הקפיטליסטית המודרנית, משהו שמתאר תחרות קיצונית, קצת כמו התחרות הקיצונית של החיים. אולם רציתי להשתמש בסוג הדמויות שכולנו פגשנו בחיים האמיתיים".

"משחק הדיונון" אולי לא מבוסס על "בית האחים" אך יוצר התוכנית שיתף כי סיפורו של סונג ג'י-הון נוצר בהשראת שביתות של עובדי "סאנגיונג" ב-2009. בשנה זו השתלטו בנקים ומשקיעים פרטיים על יצרנית הרכב הרביעית בגודלה דאז בדרום קוריאה, סאנגוינג. זמן קצר לאחר מכן, החברה הודיעה על תוכניתה לפטר יותר מ-40% מעובדיה (כ-1000 עובדים) לאור בעיות פיננסיות שנובעות מהמשבר הכלכלי העולמי. העובדים נקמו, השתלטו על המפעל ופתחו בשביתה של 77 ימים. הממשלה השתמשה באמצעים כוחניים כדי לסיים את השביתה והביאה בדרך לפצועים רבים. "רציתי להראות שכל אדם רגיל ממעמד הביניים בעולם בו אנו חיים היום, יכול ליפול לתחתית הסולם הכלכלי בן לילה", אמר המפיק ל-France 24. לדברי מנהיג האיגוד, לי צ'אנג-קון, כשלון השביתה גרם ללחץ כלכלי ונפשי משמעותי על העובדים ובני משפחותיהם והדבר הוביל לכ-30 מקרי מוות כתוצאה מהתאבדות ובעיות נפשיות הקשורות ללחץ.

צר לנו לאכזב אתכם פעם נוספת, אך התמונות הצבעוניות שפורסמו כאילו הן מ"בית האחים" נוצרו על ידי בינה מלאכותית ואינן קשורות ל"בית האחים" או ל"משחק הדיונון". התמונות נוצרו על ידי האמן המקוון Efe Levent ופורסמו באינסטגרם בסוף 2024 עם הכיתוב "עולים?". זה לא מנע מכמה יוצרים מקוונים לאמץ את התמונות האלו בזרועות פתוחות ולהריץ את השמועות עליהן. תחת פוסט שעלה בנושא, האמן השיב לאחד המגיבים שהזכיר את שמו וכתב:

"שמתי לב שהתמונה הזו באמת הפכה ויראלית בכל העולם. אני פשוט מרוצה שאנשים זכו לראות את זה חחח".

בשורה תחתונה, על אף קווי הדמיון בין הזוועות שאירעו ב"בית האחים" לאלו המתרחשות בסדרה "משחק הדיונון" והדמויות בין התמונות שפורסמו לסט הצילומים, אין בין הדברים שום קשר ואין צורך להמשיך לשתף פעולה עם הפוסטים שטוענים שכן.