קווין רובין לא ישכח לעולם את הרגע שבו יצא מהבית אחרי שהעלה סרטונים ליוטיוב, וכשילד ואמו ניגשו אליו. "הם שאלו אותי 'אפשר תמונה?', אמרתי להם 'בטח'. לקחתי את הטלפון של האמא וצילמתי אותם. אז האמא צחקה ואמרה 'לא, הילד שלי רוצה תמונה איתך'. שיחקתי אותה קול, הצטלמתי איתו, ואחרי שהם הלכו התקשרתי לאמא שלי בצרחות ואמרתי לה 'את לא מבינה. כרגע ביקשו ממני תמונה!'".
זה הרגע שבו הבנת שעשית את זה בגדול?
"לא. במקביל לסרטונים שהעליתי ליוטיוב הלכתי לעשרות אודישנים שלכולם לא התקבלתי. רציתי להוכיח שאני ראוי להיות שחקן למרות שהיו לי המון עוקבים והרווחתי מזה כסף. הייתי זקוק לאישור חיצוני. בקיצור, הגעתי לאודישן לסרט 'פול גז' של הבמאי קובי מחט. זה לא היה האודישן הכי טוב שלי, אבל בסוף האודישן החלטתי להיות חצוף ולפנות לקובי מחט. אמרתי לו שאני צריך כמה דקות ממנו. אמרתי לו 'אני צריך בן אדם אחד שיאמין בי ויפתח לי את הדלת, כי אני מסוגל'. אמרתי לו 'אני חייב שזה יהיה אתה, קובי'. הוא אמר לי 'קווין, זה לא עובד ככה. יש המון שיקולים. נחזור אליך'.
"עברו איזה שבועיים ואיזה לילה אחד מצלצל אליי קובי מחט. הוא אמר לי 'אתה זוכר שרצית בן אדם אחד שיאמין בך ויפתח לך את הדלת'? אתה שחקן טוב אבל אני רוצה שתהיה שחקן מצוין. קח את התפקיד הזה בשתי ידיים וזה יפתח לך את כל הדלתות שתרצה. תן מאה אחוז ממך כי אתה מסוגל לזה. התפקיד שלך'. מסכן, צרחתי לו בטלפון כמו ילד קטן. לא הצלחתי להתאפק. כל כך שמחתי. היה לי חשוב לקבל את האישור הזה מבחוץ כי עבדתי כל כך קשה, עברתי עשרות אודישנים ופתאום הגיע אדם שהאמין ביכולת המשחק שלי. זה הדהים אותי".
צפו למעלה בריאיון המלא עם קווין רובין
אפשר גם להאזין בספוטיפיי
כוכב הרשת, השחקן והמנחה קווין רובין נולד לפני 31 שנה. עד לפני כמה שנים הוא עוד עבד בחנות חיות קטנה. "כל הזמן הזה היה לי ג'וק שאני רוצה להיות שחקן. התחלתי ללכת לאודישנים ולא התקבלתי לשום דבר, גם לא לתפקיד ניצב. פעם אחת ספרתי את כמות האודישנים שהלכתי אליהם, ומדובר ב-43. כולם אמרו לי 'לא'. באיזשהו שלב אמא שלי אמרה לי 'קווין, אולי תחפש משהו אחר? אולי משחק זה לא התחום שלך?'. חשבתי על זה ואמרתי לה 'תשמעי, יש דבר חדש שקוראים לו אינסטגרם ויוטיוב', לנטע אלחמיסטר היו 16 אלף עוקבים. ביקשתי מאמא שלי אישור לעזוב את העבודה לשנה, לקחת הלוואה של 100 אלף שקל מהבנק ולהשקיע הכול כדי להגשים את חלום היוטיוב. כלומר, אם במאים כל הזמן אומרים לי לא, אני אצור לעצמי את ה'כן'.
"היא לא הבינה בהתחלה למה אני צריך לעזוב את העבודה בשביל זה. הסברתי לה שזה בשביל לחקור את העולם הזה, ללמוד לערוך וכו'. עזבתי את העבודה, לקחתי הלוואה של 100 אלף שקל והתחלתי ללמוד לערוך. התחלתי להעלות סרטונים מצחיקים באינסטגרם. ראיתי שכוכבי הרשת דאז מעלים סרטון פעם בשבוע, אז החלטתי להעלות שלוש פעמים בשבוע. ואז היה טרנד בארצות הברית של כוכבי רשת שחיים בווילות. באתי לאמא שלי ואמרתי לה 'אני עובר לקיסריה'. אני ועוד שותף בנינו את זה, קראנו לזה 'חיים בחרטא' והתחלנו לעשות אודישנים לבנות שיבואו לפרויקט הזה. שם הכרתי את דניאלה אשתי. מהר מאוד התחלנו לעלות סרטונים ליוטיוב על בסיס יומי. עשיתי שישה ולוגים בשבוע וזה התפוצץ. תוך שלושה שבועות היו לנו 80 אלף עוקבים".
אתה כוכב ענק ברשת, מרוויח ממנה יפה, למה אתה כל הזמן זקוק לאישורים החיצוניים האלה? למה אתה צריך לעבור אודישנים ולשחק?
"כי זו תסמונת המתחזה. הייתה לי הצלחה כל כך גדולה ופחדתי שזה פייק. פחדתי שזה רגעי, שזה לא מספיק טוב. לקח לי זמן להבין שזה לא זמני. היום אני עובד על עצמי על כך שאני כבר לא צריך את הסטמפה הממסדית הזו. אני אוהב לשים לעצמי מטרות ולהגשים אותן. אחרי שעשיתי פסטיגלים, שיחקתי בכמה סדרות וסרטים, יש לי 1.8 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, יש לי כבר בראש את המטרה הבאה שלי".
מהי?
"להיות מנחה פריים טיים. זה תמיד היה החלום שלי ביחד עם משחק. אני חושב שאני טוב בזה, אני יכול להשתפר בזה ונראה לי שאני בדרך הנכונה כמי שמנחה כיום את 'אח לילה' ו'מהדורת השבט'. אני נותן בזה את כל כולי, אני מתרגש כל פעם מחדש לעלות לשידור. איך אתה יודע מה אתה רוצה בחיים? כשאתה לחוץ לפשל בו. אני מאמין שבשביל להגשים חלום אתה צריך להיות מאוד ספציפי וללכת על זה פול פאוור. אני חושב שזו לא בושה לומר מה החלום שלך, כמה מוזר או מופרך שלא יהיה. אם למישהו יש חלום, הוא צריך להגיד אותו. אתה אף פעם לא יכול לדעת מי ישמע אותך".
אם אני אגיד לך שאתה חייב לבחור בין הנחיה, משחק ויוטיוב?
"אמא שלי פסיכולוגית. היא אמרה לי 'קווין, אי אפשר לעשות כל כך הרבה דברים. אתה חייב להתמקצע במשהו'. אמרתי לה 'אמא, כשאת הולכת לקיוסק, את יכולה לקנות גם במבה, גם סוכריות וגם שתייה. אני הקיוסק. את יכולה לקבל ממני את קווין כוכבת הרשת, את קווין המנחה ואת קווין השחקן. אפשר לעשות הכול מהכול, בייחוד שכל פלטפורמה מיועדת לגיל אחר".
ואם אני דוחק בך לקיר ומכריח אותך לבחור מבין שלושתם?
"יוטיוב והנחיה".
וואלה? לא המשחק?
"המשחק זה הפאשן שלי אבל הבעיה במשחק היא שזה לא יומיומי. כשאתה מנחה, אז יש כמה חודשים שאתה מנחה. כשאתה ברשת - אתה כל הזמן שם. כשאתה משחק - יש פרויקט שאחרי כמה ימי צילום אתה מסיים אותו".
ועכשיו באמת אתה משחק בעונה החדשה של "בני מצווה" בכאן חינוכית.
"נכון. שיחקתי שם טייפקאסט שונה ממה שאני מקבל בדרך כלל. קיבלתי אדם דתי ומרושע. אגב, כשהגעתי לאודישן באתי אחרי לילה שבו הבן שלי היה חולה. לא הבנתי כמה חרדה זה יכניס בי. ממש לא תפקדתי. הגעתי חיוור לגמרי, היה לי בלקאאוט. אמרתי להם 'תקשיבו, הבן שלי לא מרגיש טוב. אני בבלקאאוט. אני חייב רגע ללכת לשתות כוס מים. תנו לי שתי דקות בבקשה ואני אחזור לפה כמו חדש. כל כך הערכתי את זה שאפשרו לי את זה.
"יצאתי מהאודישן, הלך לי אחלה ואמרתי לסוכן שלי 'לא נראה לי שאקבל את התפקיד. היה לי בלקאאוט'. אחרי שבוע צלצלו ואמרו לי שקיבלתי את התפקיד. לימים שאלתי את הבמאית מה היא ראתה באודישן שגרם לה לתת לי את התפקיד. היא אמרה לי שראו את הרצון. כדי להצליח בישראל לא חייבים הרי להיות הכי כישרוניים ולא להיות הכי טובים, אלא צריך להתמיד ולהיות עם הרגליים על הקרקע. ותמיד אני מקפיד להישאר עם הרגליים על הקרקע. כשמסיימים סצנה אני תמיד שואל את אנשי הגריפ אם הם צריכים עזרה להרים דברים. הם בהלם ואני אומר להם 'חברים, זה שאני שחקן זה לא אומר שאין לי ידיים ורגליים'. אין אצלי את האגו הזה. ככה אני רואה את החיים".
איך מתמודדים עם תופעת ההערצה של ילדים ובני נוער?
"לא יוצאים לקניון. אני מסתייע בצוות שלי שהולך לסדר לי או לקנות לי דברים שאני צריך מהקניון. שמע, אם אני צריך להגיע לקניון אז ברור שאני אגיע לקניון, אבל לרוב אם אני מגיע לשם אז אני ממהר ושם הבעיה. אני לא רוצה להיות במצב שבו אני אומר לילדים שאין לי זמן להצטלם איתם".
כמה זמן מהשבוע שלך אתה מקדיש לצילום סרטוני ברכות?
"לא יודע בדיוק, אבל אהיה איתך כן: הברכות שאני הכי אוהב לצלם זה לילדים חולים. אני גם פותח את הבית שלי עבורם. אם יש עמותות שמצלצלות ואומרות שיש ילד שהחלום שלו זה לפגוש אותי, אני אומר להם לבוא אליי הביתה עם המשפחה שלו. כשבאים אליי לצלם ברכות ברחוב, אני מצלם לכולם, אבל אני לא יכול לענות לכל ההודעות באינסטגרם. לכן אני מעדיף לתעל את זה עבור ילדים חולים שזקוקים לזה הכי הרבה. הילדים הם מי שהפכו אותי למי שאני. כלום לא היה קורה בלעדיהם".
אתה זוכר איזה מפגש יוצא דופן עם מעריצים?
"המפגש הכי קיצוני שהיה לי עם מעריץ היה יום או יומיים אחרי 7 באוקטובר. נסעתי למלון בים המלח לפגוש משפחות מפונים. פגשתי שם ילד שההורים שלו נרצחו והוא עדיין לא ידע את זה. אמרו לי שהם מחכים שהפסיכולוג יגיע ויבשר לו על כך. לא ידעתי מה לעשות אבל בסוף החלטתי לשכוח מהכול והגעתי לעשות לו כיף בשעות שלפני שהוא התבשר בבשורה הנוראית. זה היה המפגש הכי קשה שהיה לי כי ראיתי מולי ילד מחייך וידעתי בלב שלי מה מצפה לו בימים הקרובים. זה היה קשה מנשוא".
איך צילמת את הסרטונים שלך, שמזוהים עם קלילות והומור, בזמן המלחמה?
"חודש וחצי לא העליתי כלום. לקח לי זמן, אבל בסוף הוצאתי שיר שכתבתי".
יש דברים שאתה מתעקש לא לצלם?
"ברור. קח את הלידה של הבן שלי לדוגמה. רואים שם את הלפני ואת האחרי. היו שם רגעים אישיים. בסופו של דבר יש גם חיים פרטיים, שאמנם 95 אחוז מהם נחשפים למצלמה, אבל יש חמישה אחוז שאני שומר לעצמי".
יש על הכתפיים שלך המון אחריות כמי שעוקבים אחריו המון נערים וילדים.
"כשהתחלתי הייתי בן 24 ואחותי הייתה בת 16 והחלטתי שכל התכנים שאני יוצר אלו תכנים שאחותי תוכל לצפות בהם. זה היה המדד שלי. ועד היום אני חושב על אחותי בת ה-15-16 ושואל אם היה לה נוח לפתוח את היוטיוב מול כל המשפחה ולראות מול כולם בלי שאף אחד לא יתכווץ ממבוכה".
כוכבי רשת יכולים להתעשר מאוד?
"אני אשקר אם אגיד שלא. אפשר להרוויח הרבה יותר כשיש כמה מקורות הכנסה, אצלי למשל זה הרשת, הפסטיגל, טיקטוק, אינסטגרם, הרצאות, הופעות וטלוויזיה. אבל כן, אם אתה כוכב רשת מצליח מאוד בישראל, אתה יכול לעשות המון כסף".
מה זה המון? מיליונים?
"כן, כן, אפשר לגלגל כמה מיליונים בודדים אבל שמע, יש גם עובדים שצריך לשלם להם. כן, אפשר להרוויח יפה. אני כבר קניתי בית מכסף שעשיתי אך ורק מהרשת החברתית".
מלבד "בני מצווה" בכאן חינוכית והיוטיוב, אתה משתתף בימים אלו גם בפסטיגל. ממה אתה הכי נהנה שם?
"לפגוש את הקהל. זה משהו שונה מהיומיום שלי. ברשת אני רואה רק מספרים, צפיות ולייקים, ופתאום אני רואה עיניים של בני אדם. היה טרנד בפסטיגל להביא שלטים שכתוב עליהם 'קווין, אוהבים אותך'. יש לי אלפי שלטים כאלה בבית עכשיו. המפגש הפיזי מרגש אותי מאוד עם הקהל".
אתה מופיע שם עם מיטב הכוכבים של ישראל. אין התנגשויות של אגו?
"מפיקי הפסטיגל לא עובדים ממקום של אגו. אין איפה ואיפה. מה שמגיע לי, מגיע גם למישהו אחר. אז נכון שבמפגש הראשוני יש איזו חשדנות ו'לי יש ככה וככה עוקבים', אבל מהר מאוד זה נהיה כיף. יש חגיגה מאחורי הקלעים. יש לנו שם פינג פונג, מסאז', שף, אוכל טוב, צחוקים. אני מותח את החבר'ה שם - הבאתי נחש לנועה קירל!".
עם מי אתה הכי מסתדר שם?
"קודם כל נועה קירל שהיא חברה טובה שלי ועשינו יחד כמה פסטיגלים. היא בן אדם מדהים. לא הכרתי אישית את יהודה לוי אבל התחברתי אליו מאוד. אשתי אומרת שיהודה זה אני עוד 20 שנה. יש לנו את אותם צוחקים, אותו סתלבט. אנחנו עוץ לי וגוץ לי של הפסטיגל. אבל הלב הכי גדול שהכרתי בפסטיגל זה אושר כהן. אין בן אדם צנוע כזה, אין בן אדם שעובד כל כך קשה כמוהו. ביום חופש היחיד שלו שאלתי אותו אם הוא ישן ונח, אז הוא ענה לי 'הייתי באולפן, חזרתי ליצור'. שמע, הרבה אנשים רודפים אחרי כסף ואני חושב שרק כשרודפים אחרי הצלחה אישית, מגיע הכסף. כשאושר כהן עושה את השיר הכי טוב שלו, הוא לא עושה חישובים מה יהיה להיט ומה יצליח במיינסטרים".
יהודה נתן לך איזה טיפ?
"בהתחלה הוא לא ידע איך לאכול אותי כל כך. הוא ראה איך כל הקהל מכיר אישית את אשתי, את אמא שלי, את הילד שלי. אמרתי ליהודה שהחלום שלי הוא לפתוח לו טיקטוק. זה יקרה עד סוף הפסטיגל. יהודה איש מצחיק בטירוף, וביחד עם מה שהוא עושה בטלוויזיה זה יהיה הכי חזק שיש. היום צריך לעשות הכול מהכול".
הייתה לך פעם מתיחה שהשתבשה?
"היו מלא. אמא שלי שונאת קעקועים, והבאתי אמנית קעקועים ששמה עליי קעקועים זמניים, כולל על כל הגוף ואפילו על הפנים. חשבתי שאמא שלי תבין שזו מתיחה, אבל היא התחילה לבכות שם, לגז'דר. היא ממש לקחה את זה קשה. אגב, הייתה לי עכשיו תקופה של חצי שנה בערך שלא מתחתי אף אחד, כי לכל מקום שהגעתי אנשים חשבו שאני מותח אותם".
איך אתה מצליח לשלב בין פסטיגל לאבהות?
"יש כמה ימים שהבן שלי לא רואה אותי בכלל. אני יוצא בשש בבוקר וחוזר באחת בלילה. אבל אני מרגיש שאני מגשים את החלום שלי, והחלום שלי זה גם להיות האבא הכי טוב בעולם. אז לפעמים אני יכול לשלב בין העולמות האלה ואני מביא את הבן שלי מאחורי הקלעים. עזוב שהוא לא מבין מי נגד מי כי הוא בן שנתיים, זו החוויה הכי כיפית בעולם עבורי. הוא יוכל לראות את הכל כשהוא יגדל. ולא רק את הפסטיגל, הוא יוכל לראות את כל החיים שלי מהתחלה ועד הסוף. הוא יוכל לראות איך אני ואמא שלו הכרנו כי יש סרטון ביוטיוב של זה, יש סרטון של החתונה, יש הכול. אני רק תוהה אם זה יהיה לו מוזר או גם מגניב.
"הקהל רוצה היום מכוכבי רשת לדעת שקשה להם גם, שלא הכול ורוד. אם אראה להם שהכול ורוד, זה לא יעבוד, זה לא יהיה אמיתי. אחרי שאשתי ילדה, היא בחרה להעלות לאינסטגרם חומרים שמראים שלא קל לה. היא הראתה איך לא ישנים בלילה, איך היא לא יודעת מה עושים, והקהל מתחבר אלינו כי אנחנו מראים גם את הטוב וגם את הרע באותה מידה".
במה האבהות שינתה אותך?
"קודם כל גיליתי שאני חרדתי מאוד. דבר נוסף, זה עשה אותי יותר רעב להצלחה וזה הפך אותי גם לבעל טוב יותר".