עצב גדול נחת על עולם הבידור והתרבות הישראלי עם היוודע על מותו של השחקן והקומיקאי זאב רווח הלך בגיל 84, חמש שנים לאחר שעבר אירוע מוחי ומאז בריאותו הידרדרה.
השחקן והקומיקאי טוביה צפיר, ששיחק לצד זאב רווח בסרטים "חגיגה בסנוקר" ו"צ'רלי וחצי" בבימוי בועז דוידזון ו"יופי של צרות!" בבימוי אסי דיין, ספד לרווח בשיחה עם וואלה תרבות: "זאת אבדה גדולה לעולם התרבות הישראלי. זאביק הוא קומיקאי בחסד עליון. זה לא סתם עוד קומיקאי. הוא קומיקאי שהדבר זרם אצלו בדם, כמו ספי ריבלין. המטרה שלו בחיים הייתה לשמוע אנשים צוחקים מהסיפורים שלו. זאביק היה באמת איש של צחוק, גם בחיים וגם בסרטים ובתיאטרון. האמת היא שהסתכלתי עליו שנים רבות בהערצה גדולה, באהבה, בחברות וממש בהפתעה, איך בן אדם יכול לעשות ביצועים כל כך טובים. בזמנו השוויתי אותו לקומיקאי הצרפתי הגדול לואי דה פינס ואפשר גם להשוות אותו לגדולי הבדרנים שאנחנו מכירים כולל האמריקאים".
"עצוב לי מאוד. איבדתי קולגה וחבר. עשינו לפחות שלושה סרטים שאני זוכר בשנות השבעים, שנהפכו לממש קאלט", הוסיף צפיר. "קשה לי כשאני מסתכל על השחקנים והשחקניות ששיחקו איתי ב'חגיגה בסנוקר' וקולט שלאט לאט השורה מתדלדלת. איבדנו את יהודה ברקן, שהיה ממש חבר נפש שלי, יוסף שילוח, אריה אליאס, יעקב כהן, טליה שפירא הצעירה שהייתה המלצרית שם - ועכשיו זאביק. אני מסתכל מסביב ואומר וואלה, אתה די שריד אחרון, אין הרבה שנשארו. עצובה לי הפרידה הזאת".
"כשהוא עבד עליי ב'סנוקר', מצד אחד אתם רואים את התוצאה הסופית, אבל האמת היא שחלק מהזמן היינו צריכים עוד טייק ועוד טייק כי הוא פשוט היה מאלתר ומצחיק אותי, עם דברים שלא הייתי מוכן אליהם", נזכר צפיר. "חלק נשארו בסרט, כמו 'הרדיאטור שנפל לתוך הקרבורטור', וככה הוא מביא אותי לשחק עם יהודה ברקן סנוקר ולהפסיד כסף. הוא הפתיע אותנו בגדול, כשהוא, כלומר חנוכה, היה צריך להגיע לארוחה ופתאום הוא בא עם המשקפיים האלה עם זכוכיות של זכוכית מגדלת, וכל עין נראתה כמו כדורגל ולא כמו עין. לא יכולנו להתרגל לזה, התפוצצנו מצחוק בכל טייק. התברר שגם זה היה אלתור שלו והפתעה גם לדוידזון שלא ידע שהוא יביא את המשקפיים. היה כיף להיות על ידו גם כשהסצנה נגמרה, היינו בחברות כולנו. ב'חגיגה בסנוקר' הייתה אווירה חברית נדירה של צחוק ומתיחות. הוא אהב למתוח, בעיקר את יהודה בארקן. השתנתי ממנו מצחוק".
"אני חושב שהסרטים האלה נשארו קלאסיקה גם בגלל הנוכחות הנפלאה שלו, ומעבר לקומיות שלו הוא נשאר שחקן אדיר, הוא הוכיח את זה גם על הבמה ובסרטים אחרים ונהדרים ודמויות דרמטיות. זו אבדה גדולה".
החודש עלה לאקרנים לראשונה הסרט התיעודי "ימים טובים: סיפורו של זאב רווח", שביים אלון גור אריה, והוצג בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה בשבוע שעבר, השבוע בפסטיבל דוקאביב גליל ויעלה בהמשך בהוט8 ויס דוקו. במאי הסרט, גור אריה, ספד לרווח בשיחה עם וואלה תרבות: "אני באמת המום. הייתה לי הזכות בשנתיים האחרונות לנסות להבין את האיש, לחקור אודותיו, להכיר את האנשים שהקיפו אותו, את המשפחה ואת השחקנים. ליווינו אותו בביתו, דיברנו איתו וצילמנו אותו. זאב לא יכול היה להגיע להקרנות. קיווינו שיזכה לראות את הסרט בהקרנה מתוכננת בגלילות. הספקנו לשלוח לאשתו את הלינק לסרט, הם צפו בו והוא הגיב בחיוב".
"הסרט מנסה להקיף את הבן אדם. האיש הזה השתתף ביותר מ-45 פרויקטים, בעיקר סרטים, מתוכם ביים 16, הוא היה עושה סרט בשנה, רבע מתעשיית הקולנוע פה זה זאב רווח. הוא היה 14 שנה בקאמרי. כל פעם גילינו עוד משהו עליו, למשל על מערכות היחסים שלו עם אבא שלו ובעיקר עם הקהל. הייתי חלק מהקהל שלו. כילד הייתי לוקח כל פעם, שוב ושוב, את קלטת הוידאו של 'הגונב מגנב פטור', שהוא כתב, ביים ושיחק בו יותר מדי תפקידים במקביל. התברר לי שהוא איש מאוד אחראי. יש את הדמויות שאתה רואה על המסך, ואז אתה מגלה את הבן אדם, עולמות שלמים ורבדים שלמים בו. זה מאוד עצוב ומאוד קשה לשמוע. לא הייתי מוכן לזה. אני ממש משתתף בצער המשפחה על האבדה הזאת".
השחקנית ויו"ר אמ"י יונה אליאן, ששיחקה לצד רווח בסרטים "יופי של צרות!" (1976) שביים אסי דיין ו"בובה" (1987) ו"תלווה לי את אשתך" (1989) שביים רווח ובמספר הצגות, ספדה לו בשיחה עם וואלה תרבות: "הכרתי את זאביק ממש בתחילת הדרך שלי, אחרי הסרט 'נורית' הציעו לי לשחק לצדו במחזה לשניים שהיה שלאגר מאוד גדול, 'בוטיק השקרים', בו החלפתי את דליה פרידלנד. שיחקנו איזה 400-500 הצגות. אחר כך עשיתי איתו את 'מהומה רבה על לא דבר' בתיאטרון חיפה. זאביק היה השחקן הטוב ביותר שאני פגשתי על במה. הוא היה אלוף. הוא היה קוסם. הוא כבש את הבמה ואת הקהל בשנייה. הוא היה כל כך אהוב. כשהיינו בחיפה, בערב הפרמיירה, הלכתי איתו לאכול ובדרך לא היה בנאדם שעבר דרכנו ולא חיבק ונישק אותו ואמר לו תודה על כל מה שהוא מעניק. עד כדי כך שאמרתי, זאביק אני יותר לא הולכת איתך, כי אף אחד לא רואה אותי אלא רק אותך. הוא היה פשוט אמן אדיר. הוא עשה את הבחירה שלו. הוא בחר באהבת הקהל. לא עניינו אותו הפלצנים, הוא לא היה חייב להם כלום. לדעתי הוא עשה בחירה נהדרת ונבונה מאוד".
"הוא באמת היה קוסם", מוסיפה אליאן. "שיחקתי איתו ב'יופי של צרות!' שאסי דיין ביים ומאוחר יותר בסרט 'תלווה לי את אשתך' שבו זאביק היה גם הבמאי. הוא היה נפלא כבמאי. מצד אחד היה אוטוריטיה וידע היטב את מלאכת הקולנוע, ומצד שני הוא ידע להקשיב, להכיל ועשה הכל בהרבה אהבה וחיבוקים. אין לי מילה אחת לא טובה על זאביק. אני אוהבת אותו עדיין אהבה גדולה מאוד. את 'תלווה לי את אשתך' צילמנו חודשיים במדבר יהודה, ליד ים המלח. זאת הייתה תקופה נהדרת. הוא לא הפסיק להפתיע".
"לא פגשתי בו בשנים האחרונות, כשהוא כבר היה חולה, אולי כי בסתר לבי רציתי לזכור אותו כמו שזכרתי אותו תמיד, כאיש מדהים עם החיוך הגדול. הוא גם היה כל כך מצחיק. הוא היה שובב כמו ילד. כל הזמן עשה תעלולים. זה היה מדהים. התקופות שעבדתי איתו היו אושר גדול. היה כיף גדול איתו. הוא היה מתנה".
שלמה ארצי, ששיחק לצד רווח בסרט "חסמבה ונערי ההפקר" בבימוי יואל זילברג, ספד לו בעמוד הפייסבוק שלו: "היום הלך מעולמנו זאביק רווח, מגדולי השחקנים שלנו. הייתי נער צעיר כשזכיתי לשחק עם זאביק ב'חסמב"ה'. כבוגר, הדלקנו משואה ביום העצמאות ה-70 למדינה. הוא היה גאון משחק. מצחיק, חכם ודק הבחנה. יהיה זכרך ברוך, זאביק היקר".
אריה מוסקונה, ששיחק לצד רווח בסרטים "תלווה לי את אשתך" ו"המובטל בטיטו" והעלה איתו ועם עירית ענבי את המופע "זקנים חסרי מנוח", ספד לרווח בשיחה עם וואלה תרבות: "זאביק היה גאון מדהים, והוא ייזכר לדורי דורות כאחד שכזה. הסרטים שלו עוד ירוצו הרבה הרבה שנים, זה חלק מהתרבות הישראלית. מה שקראו בעבר 'סרטי בורקס', שהיו הרבה יותר פופולריים מסרטי הסו-קולד 'איכות', קיבלו ביקורות פחות נלהבות מהמבקרים המהוללים, אבל הקהל הצביע ברגליו ובאהבתו לסרטים האלה. זה מה שעשה את זאביק לגאון. הוא רצה להוכיח, והוכיח, שהוא גם שחקן דרמטי נפלא, עשה את הסרט 'בובה' וכמובן שיחק בתיאטרון. מלבד זה הוא היה אדם טוב, אמן בכל רמ"ח איבריו וגם אהב לצייר למלי אשתו. זו אבדה גדולה".
הזמרת זהבה בן, ששיחקה בסרט "טיפת מזל" שעליו חתום רווח כבמאי ושחקן, ספדה לו באינסטגרם: "הלב שלי שבור. זאביק אהוב ליבי, אחד מהאנשים הראשונים שפגשתי כשהתחלתי אז לפני 35 שנה את הקריירה שלי, הייתי נערה בת 18 שרק נכנסה לכל העולם הזה וזאב גרם לי להרגיש בית. איזה איש מדהים, איש עם לב ענק, איש מקצוע אדיר ושחקן נשמה אמיתי. תודה שתמיד היית שם בשבילי, תודה שחיבקת אותי, לימדת אותי והיית למורה דרך בשבילי. תודה על כל החוויות שלא אשכח לעולם.. תודה על הזכות לעבוד לצידך. יהי זכרך ברוך".
נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג ספד: "אנו נפרדים מזאב רווח, אחד השחקנים והיוצרים הבולטים בעולם התרבות הישראלי. בחן יוצא דופן, מעל בימות התיאטרון ובעשרות סרטי קולנוע, זאב רווח היטיב לשקף בכישרונו הגדול את פניו המרהיבות של הפסיפס הישראלי וזאת באמצעות אין-ספור הדמויות אותן גילם ויצר. תרומתו החשובה והייחודית לתרבות הישראלית תמשיך בוודאי לגעת ברבים וברבות גם לאחר לכתו. תנחומיי למשפחתו ואוהביו. יהי זכרו ברוך".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר נפרד מזאב רווח: "זאב לא היה רק שחקן - הוא היה מוסד תרבותי. האיש שידע להצחיק אותנו עד דמעות, לרגש אותנו עם עומק כשרונו, ולגרום לנו להרגיש שכולנו חלק מסיפור אחד - הסיפור הישראלי. קשה לדמיין את הקולנוע הישראלי בלי 'צ'רלי וחצי', 'חגיגה בסנוקר' ושאר הסרטים שהפכו לנכס צאן ברזל, שהעבירו אותנו עלילות חיים, משפחות, צחוק, ואפילו כאב - הכל עם חתימתו הייחודית.
"מעבר למסך ולבמה, זאב היה נשמה גדולה, אדם חם ומלא אהבה לאנשים. הוא היה חבר של כל ישראלי - גם מבלי להכירו אישית. בשם עולם התרבות הישראלי, אני מבקש לשלוח תנחומים כנים למשפחתו ולכל אוהביו הרבים. זאב רווח היה ויישאר חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו. נזכור אותך תמיד, זאב. תודה על כל הצחוק, הדמעות והזיכרונות".