חתיכת עבודה מצאתי לעצמי. מדי כמה ימים מתקשר אליי העורך, בחור נחמד על פניו, איש משפחה, דור שני בגבעתיים, ואומר לי את המילים: "צריך שתראה היום גם ערוץ 14 ותכתוב על זה ביקורת טלוויזיה". סתם, אני מגזים, הוא לא כזה נחמד. הוא גם לא מתקשר אלא שולח וואטסאפ. וכך, בערב עם כל כך הרבה חדשות - מהשבעה של נשיא חדש בארה"ב, דרך מהומות אלימות של מתנחלים בשומרון ועד התמונות המרגשות של החטופות שמתחבקות עם המשפחות שלהם - אני מוצא את עצמי תקוע מול פאקינג תמיר מורג.
אם אתם לא יודעים מי זה תמיר מורג - אשריכם. למעשה, אל תמשיכו לקרוא את המאמר הזה. באמת, מיותר. בוואלה אוכל תמצאו מתכונים נפלאים לפנקייקים אווריריים; בוואלה ספורט יש עוד טור על כמה מכבי תל אביב בכדורסל מסריחה את הפרקט, ותמיד כדאי להיכנס לוואלה סלבס בשביל לראות מה חדש בחייו הסוערים של אפרים שמיר.
אם נשארתם, זה כנראה כי נחשפתם לדמות המרתקת של תמיר מורג, או על המסך הקטן או ברשתות החברתיות. אני לא ציני. באמת מדובר בדמות מרתקת. את החשיפה הגדולה שלו מחוץ לנישה הביביסטית קיבל מורג באפריל הקודם, כשהחליט לתקוף את הצייצן רועי כהן בטוויטר, וכתב לו: "תגיד, ההורים שלך כבר התאבדו שיצא להם בן מונגולואיד כמוך, או שהם עדיין בשלב ההכחשה?". ראוי לציין שהציוץ שאליו הגיב מורג לא היה קשור אליו בשום דרך. זה לא הפריע למורג להמשיך לקלל אותו ולהבהיר: "אני הולך להיות הסיוט שלך מעכשיו". כאמור, דמות מרתקת.
אמש הגיע מורג למהדורה המרכזית של ערוץ 14 כדי לספר למגי טביבי מעשייה מדהימה. לפי הדיווח הדרמטי, במהלך השבועות האחרונים גורמים ישראלים הביעו תסכול מהלחץ שהפעיל עליהם סטיב וויטקוף - הלא הוא השליח המיוחד של דונלד טראמפ למזה"ת, שהפך הלכה למעשה לאדריכל עסקת החטופים שהחזירה שלשום הביתה את רומי, אמילי ודורון. לפי מורג, "גורם" אמר לו כי "זה נראה כאילו ווויטקוף עובד עבור הקטארים".
מה שהוצג בטון דרמטי של חשיפת פרשת ווטרגייט התברר כאייטם נחמד לוואלה נדל"ן, אבל לא משהו שאמור להגיע למהדורת חדשות רצינית. בקצרה: איש נדל"ן מצליח מניו יורק מכר מלון לקרן השקעות קטארית. וואו. סקופ. זהו בעצם כל ה"תחקיר" - אבל הוא הוגש בסגנון של חשיפה מרעישה שרומזת כי וויטקוף פועל ממניעים נסתרים, בניגוד לאינטרסים הביטחוניים של ישראל. מה שהדיווח נמנע בקפידה מלציין הוא שוויטקוף הוא דווקא תומך מובהק בישראל, שטרח להגיע לנאום של נתניהו בקונגרס וכינה אותו "נאום אפי". הוא גם חבר קרוב של טראמפ מזה 35 שנה, ומנהל משא ומתן מוכשר שידוע ביכולתו להשיג תוצאות. כל זה כמובן לא התאים לנרטיב המגמתי שהדיווח ניסה לייצר.
העיתוי של הדיווח, יום אחרי שחרור שלוש חטופות במסגרת עסקה שהושגה בתיווכו של וויטקוף, מספר את הסיפור האמיתי. ערוץ 14, שבמשך חודשים שימש כשופר התעמולה הנלהב ביותר של דונלד טראמפ בישראל, מוצא את עצמו במצב בלתי אפשרי: המועמד האהוב עליו מקדם מהלך שעומד בניגוד חריף לקו האידיאולוגי של הערוץ.
האירוניה העמוקה היא שבזמן שהערוץ מנסה להטיל דופי בהתנהלות של וויטקוף כאיש נדל"ן מצליח בניו יורק - דווקא המקורבים ביותר לראש הממשלה נתניהו - יונתן אוריך ושרוליק איינהורן - היו מעורבים בקמפיין יחסי ציבור נרחב עבור קטאר לקראת המונדיאל, כך לפי תחקיר של בר פלג בעיתון "הארץ" (אוריך ואיינהורן מכחישים בתוקף את הטענות). מעניין שלאור הממצאים על אנשיו הקרובים ביותר עם הממשל בדוחה, ומזוודות הכסף המפורסמות שראש הממשלה אישר להכניס לחמאס, אף אחד לא חושד בקשר פסול בינו לבין קטאר. נו טוב, זה לא שנתניהו מעולם היה חשוד בשוחד, מרמה או הפרת אמונים.
אגב, לפי דיווח של העיתונאי אורי משגב מהחודש שעבר, אשת ראש הממשלה שרה נתניהו התאכסנה לאחרונה במלון סנט ריג'ס המפואר בפלורידה למשך 20 לילות יחד עם פמליית מאבטחים. החדר הכי זול במלון מתחיל בקצת פחות מ-5,000 שקל ללילה. הסוויטה הכי יקרה עולה כ-15 אלף שקל ללילה. מהיכרותנו עם הגברת היא בוודאי בחרה בחדר הצנוע ביותר, אבל עם כל הכבוד לשאלת המחיר (ממנה עולה גם השאלה: מי שילם?), מעניין להזכיר שהמלון נמצא בבעלות חברת הנדל"ן של המליארדר הקטארי, השייח' פייסל בן קאסים א-ת'אני, קרוב משפחה של אמיר קטאר. לפי דיווחים אחרים, גם יאיר נתניהו התארח במלון הפאר בשנה שעברה. האם זה אומר משהו? מה פתאום, אבל אם לצטט את תמיר מורג: "בהחלט ניתן להעלות את השאלה".
הבולטות שניתנה לדיווח על עסקת הנדל"ן של וויטקוף היא חלק מדפוס פעולה מוכר של הערוץ - ניסיון להסיט את הדיון מסוגיות מהותיות לזוטות שוליות. בדיוק כפי שהערוץ הקדיש סיקור נרחב לפרשת הפרגולה של ליאת בן ארי או לעבירת הבנייה הנטענת של השופט יצחק עמית, כך גם כאן מנסה הערוץ להסיט את תשומת הלב מהשאלות המהותיות על עסקת שחרור החטופים והפסקת הלחימה לדיון שולי בעסקת נדל"ן ישנה, שאפילו הכתב ש"חשף" אותה מודה שהוא לא יודע אם הסיפור השפיע על האופן בו וויטקוף ניהל את המשא ומתן. אבל היי, אנחנו רק "שואלים שאלות", רק נוטעים זרעים שאולי יגדלו למספיק ספקנות בשביל שנחשוב שנתניהו בסך הכל נכנע ללחצים של סוכן כפול מטעם קטאר.
הדיסוננס הקוגניטיבי של "הפטריוטים"
המבוכה של הערוץ הגיעה לשיאה בתכנית "הפטריוטים". הפרשנים, שבמשך שנים קידמו את טראמפ כמשיח בן פרד, נראים עתה מפוחדים מהאפשרות שהוא יוביל להפסקת אש בעזה. נאום ההשבעה, בו טראמפ הודיע כי הוא מתכוון להיות איש של שלום ואחדות, רק הגביר את הלחץ מפני מה שכולנו יודעים: טראמפ רוצה לזכות בפרס נובל לשלום, ו"שלב ב' של עסקת החטופים הוא חלק בלתי נפרד מהתכנית.
ניתן בהקשר הזה שתי מחמאות ליותם זמרי. ראשונה על הבחירה לזרום עם המלבישה על צווארון גולף שחור א-לה סטיב ג'ובס. המחמאה השנייה היא שהוא מסרב לרקוד לפי החליל הביביסטי של הערוץ. הוא לא יאשים את טראמפ, וויטקוף או גלי בהרב מיארה אם המלחמה תופסק - אלא את מי שאמור להנהיג את המערכה: בנימין נתניהו. כמוהו גם איתמר פליישמן, שאמר בפירוש שאם המלחמה תופסק בשלב ב' אז נתניהו צריך לשים את המפתחות, והמדינה צריכה ללכת לבחירות.
הוויכוח שהתנהל באולפן בין ינון מגל לבכירי הפאנל שלו היה רגע נדיר של סדק בחומת הנאמנות העיוורת לנתניהו. לראשונה, נראה שחלק מחברי הכת מפתחים חשיבה עצמאית - באג בסיסטם שהקו המנחה היחיד שלו הוא "ביבי - טוב; לא ביבי - לא טוב". לכל הפחות זה ויכוח מעניין יותר מהוויכוחים המדומים שיש באולפן ערוץ 12 שמנסים לחפש איזון בין ימין לשמאל. במקרה של "הפטריוטים" כולם באותו צד. הם לא מחפשים איזון. הם מתווכחים על מה חשוב יותר: ינון מגל מציג דעה פרגמטיסטית לפיה האלטרנטיבה לנתניהו (נפתלי בנט) כל כך גרועה, עד שעדיף להישאר עם נתניהו גם כשהוא טועה. פליישמן וזמרי טוענים: האידיאולוגיה חשובה יותר, גם אם השמאלנים ישמחו לכמה דקות אם נלך לבחירות.
אז זהו, אדוני העורך. אני מבין שמישהו צריך לכתוב על הגבול הדק שבין עיתונות לבין ערוץ 14. אבל אחרי ערב שלם של תמיר מורג מנסה למצוא קשר קטארי בעסקת נדל"ן שגרתית בניו יורק (הלו, זה לא שיש לנו דוגמאות יותר טובות לקשרים עם קטאר, נכון?), ושל ינון מגל מגלה שקשה להיות גם פטריוט וגם ביביסט באותו ערב - אני חושב שהגיע הזמן לחופשה קצרה, למען בריאות הנפש. כי עוד ערב של חיפוש קונספירציות קטאריות בכל פינה, והמוח שלי עלול להתחיל להאמין שגם הפנקייקים האווריריים בוואלה אוכל הם חלק מתוכנית קטארית להשתלט על המזרח התיכון.