וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

27 שנים של כיסאות מעופפים: הסדרה של נטפליקס מסבירה איך הגענו עד הלום

28.1.2025 / 0:12

הדוקו החדש על ג'רי ספרינגר חושף את הסיפור מאחורי תוכנית הטוק-שואו ששינתה את פני הטלוויזיה האמריקאית. אחרי 5,000 פרקים של מכות, צעקות וסקנדלים, מתברר שהתוכנית לא רק שיקפה את החברה האמריקאית, אלא עיצבה אותה מחדש

טריילר לסדרה התיעודית "ג'רי ספרינגר: מכות, מצלמה, אקשן"/נטפליקס

ב-1986 פרצה למסך תוכנית האירוח של אופרה ווינפרי ושברה את תקרת הזכוכית בז'אנר. אם תוכניות אירוח סיפקו עד אז בידור נטו, אופרה הצליחה לשנות את מסלול החיים של עשרות מיליוני אמריקאים. כבר בעונה הראשונה התוודתה כי בגיל 9 נאנסה על ידי קרוב משפחה, והשתמשה בתוכנית בין היתר למאבק בהתעללות מינית בילדים. מאוחר יותר הגיעו חשיפות דרמטיות, העלאת נושאים רגישים בואכה שערורייתיים לסדר היום והמלצות רבות השפעה על ספרים, שיפור עצמי ועוד.

בתחילת שנות ה-90 נסקה אופרה לשיא. איש לא איים על ההגמוניה שלה בתחום. באותו זמן, עיתונאי שערורייתי בשם ריצ'רד דומיניק שעשה הסבה לטלוויזיה החליט להמר בשיקגו, אותה העיר שבה צולמה "אופרה", על סוס אחר - יהודי בשם ג'רי ספרינגר, ראש עיריית סינסינטי לשעבר ודמות אלמונית לחלוטין במיינסטרים. השניים הללו שינו את הדרך שבה אנחנו צורכים טלוויזיה, עקפו בשיאם אפילו את מלכת הטוק שואו והשפעתם ניכרת עד היום.

"ג'רי ספרינגר: מכות, מצלמה, אקשן" ("Jerry Springer: Fights, Camera, Action"), דוקו בן שני חלקים שעלה לאחרונה בנטפליקס, מתחקה אחר "המופע של ג'רי ספרינגר" השערורייתית, שסיפקה בידור ללא גבולות במשך 27 שנים וכמעט 5,000 פרקים. הנטייה הטבעית היא להביט לאחור ולנתח את דמותו של היהודי החביב למראה, שהלך לעולמו ב-2023, אבל הוא היה רק בורג, מרכזי אמנם, בתופעה המרתקת של תוכניות ה"מציאות", שחלקן הגדול עוצב בצלמה ובדמותה של התוכנית. תככים, סכסוכים, מניפולציות של ההפקה על המשתתפים עד שהגיעו לנקודות רתיחה, שיאים שעד היום קשה להגיע אליהם - כל אלה היו שם הרבה לפני הפייק-ריאליטי שאנו מכירים היום. לעימות בין פייק למציאות נגיע מיד, אבל קודם נתמקד בדומיניק, האיש שהפך את ג'רי ספרינגר לגורו של טראש.

ריצ'רד דומיניק, מתוך הסדרה "ג'רי ספרינגר: מכות, מצלמה, אקשן" ("Jerry Springer: Fights, Camera, Action"). נטפליקס,
הכוכב האמיתי. ריצ'רד דומיניק, מתוך "ג'רי ספרינגר: מכות, מצלמה, אקשן"/נטפליקס

באופן מפתיע, או שלא, דומיניק הוא האיש שגונב את ההצגה מספרינגר. בתור עיתונאי הוא הציג סיפורים (100 אחוז נכונים, עם הוכחות!) על טוסטר אחוז דיבוק ובובה שקמה לתחייה והצילה אדם מטביעה. ב-1991 החל עידן הפוליטיקלי קורקט. דומיניק, שזמן קצר לפני כן תפס תאוצה בכתיבה לטלוויזיה, החליט לשבור חזק את ההגה ולנסוע דווקא נגד התנועה.

זה עבד, משום שכפי שהוכח כבר על ידי דונלד טראמפ, האנושות לא יודעת להגיב למי שלא משחק לפי החוקים - ודומיניק, שנראה כמו דמות פארודית ומוקצנת על אנשים מסוגו, כופף לחלוטין את החוקים. "אם הייתי יכול להוציא להורג בטלוויזיה, הייתי מוציא להורג בטלוויזיה", הוא מספר בדוקו ומגלה מהי המשנה שהדריכה אותו - כל האמצעים כשרים, גם במחיר של משתתפים מצולקים, העיקר שיהיה רייטינג. הביפים שנועדו לכסות קללות והיו נדירים עד אז הפכו לכל כך נפוצים, עד שלעיתים מתוך פרק שלם יכולתם לשמוע אולי שני משפטים ברורים ורציפים. מתוכנית נישתית, נטולת ברק ומשמימה בתחילת דרכה, "המופע של ג'רי ספרינגר" עקפה אפילו את אופרה בזכות היותה בועטת ומגה-טראשית.


מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

מה לראות החודש בטלוויזיה: כל הסדרות השוות שעולות בקרוב

עוד בוואלה

"רצח מאדום לשחור": כך סדרת משטרה כושלת שינתה את הטלוויזיה לנצח

לכתבה המלאה

בימינו אין אמונה בכלום. אם פעם הייתם מכריחים אדם להראות תיעוד מצולם כדי להשתכנע בצדקת דבריו, היום תמונה מעוררת בכם את החשד לזיוף ולהנדסת מציאות. בריאליטי במיוחד הטיעון הוא ש"הכול מבוים". בזמן אמת משתתפים רבים בתוכנית טענו כי תודרכו על ידי ההפקה, אולם דומיניק ואנשי הצוות שהתראיינו בדוקו נעלבו עד עמקי נשמתם. באופן אירוני, דווקא מקרה רצח של משתתפת בתוכנית על ידי בן זוגה הבוגדני שהובא להתעמת עימה מחזק את הטיעון שלהם. אחרי הכול, אין הוכחה טובה מרצח לכך שהעימות היה אמיתי. גם כל זורקי הכיסאות, חושפות השדיים וגברים עם תספורת מולט ושפם דק ששולפים אגרופים אולי נעזרו בהפקה, אבל כל פעולה שלהם הייתה מהלב.

הסוגייה המרכזית שמעלה הדוקו דנה במידת האחריות של התוכנית על גורלם של אנשים, שאלה שרבים מתחבטים בה עד היום. המשתתפים בתוכנית היו מרקע סוציו-אקונומי נמוך, בדרך כלל, ורבים מהם הידרדרו נפשית אחריה. טענות דומות המשיכו לעלות לאורך השנים, גם בארץ, כלפי תוכניות כמו "הישרדות", "האח הגדול" וכמובן "חתונמי", אבל האמת היא שבכל רפת ריאליטי שבה הייתה פרה שרוצה להיניק, נמצא גם עגל שרוצה לינוק. אם "המופע של ג'רי ספרינגר" רצה במשך 27 שנים, הרי שהיה לה ביקוש נרחב הן מצד הצופים והן מצד המשתתפים. דוגמה להתמכרות ניתן למצוא דווקא אצל אחד מחברי ההפקה שהתראיינו. הוא סיפר על רגע (מזעזע ומבחיל על אמת) ששבר אותו והחליט שדי, הוא פורש. כעבור שנתיים חזר.

האם דומיניק מתחרט? די בתגובה מלאת הגאווה שלו, "אני רואה מה שקורה היום וחושב 'אנחנו אחראים לזה'", כדי להבין שהוא יודע שיצר משהו גדול - גדול בהרבה מג'רי ספרינגר, גדול בהרבה מריאליטי. הוא היה אחד מהאנשים שסייעו לפופוליזם ולוולגריות להחזיק את הראש מעל המים דווקא כשהתקינות הפוליטית איימה לכבוש כל חלקה בעולם המערבי. זה טוב או רע? מי אנחנו שנשפוט - שש שנים לאחר שג'רי ספרינגר ירד מהמסך, אתם ממשיכים לחפש בווריאציות שונות את הז'אנר שהוא טיפח לממדים מפלצתיים, וזה כנראה לא ישתנה.

seperator

"ג'רי ספרינגר: מכות, מצלמה, אקשן" זמינה בנטפליקס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully