"כשעפרה חזה - יעלת-חן של השכונה - עוברת ברחוב, נעים ראשים וחיוך רחב מכסה את הפנים" - כך תיארה העיתונאית טלילה בן זכאי במעריב את מעמדה של חזה, אז רק בת 17, בשכונת התקווה, השכונה שהיא הפכה לסמל שלה, בכתבה הראשונה שפורסמה עליה בעיתון מעריב.
ב-10 בינואר 1975, עפרה חזה הייתה הכוכבת של סדנת התיאטרון של שכונת התקווה בניהולו של בצלאל אלוני, ועשתה צעדים ראשונים בבמות מרכזיות. חודש לפני כן היא זכתה במקום שלישי ב"פסטיבל הזמר והפזמון בסגנות עדות המזרח". בתזמון הזה, היא התראיינה לראשונה לעיתונאית טלילה בן זכאי במעריב. כתבת הפרופיל הזאת, תחת הכותרת "הזמיר של שכונת התקווה" ומלפני 50 שנה בדיוק, חושפת כמה מהמחשבות בראשית הדרך של מי שהפכה לימים לאחת הזמרות האהובות במדינה בכל הזמנים, עם להיטים כמו "גבריאל", "לאורך הים", "שיר הפרחה", "מישהו הולך תמיד איתי", "אם ננעלו", "יד ביד", "תפילה", "חי" ועוד ועוד, ועם הצלחה בינלאומית יוצאת דופן. היום מלאו 25 שנים למותה.
ראשית הכתבה מציגה את הביוגרפיה הקצרה של חזה, כבת למשפחה מסורתית שלאט לאט כולם מתחילים לשים לב לכישרון הגדול שלה. "אינני יודעת אם אהיה שחקנית מקצועית", אמרה מי שתשתתף לימים בסרטי פולחן כמו "שלאגר" ו"נערת הפרברים", וכמובן כבשה את כל הספגות המוזיקליות שרק אפשר. "עד עכשיו היה לי מזל. 'הלך' לי. אבל אני יודעת שבמקצוע הזה יש גם אכזבות. אחותי כל הזמן מזהירה אותי, לא לצפות ליותר מדי. אם לא אמשיך במקצוע, לפחות יהיו לי זיכרונות יפים מתקופה נהדרת".
בכתבה התייחסה חזה גם להצלחה בפסטיבל, שבו שרה את "שבת המלכה". לפי המתואר, חזה זכתה להצלחה גדולה בקרב הקהל שהעניק לה את המקום הראשון, אך דירוג השופטים שינה את המאזן והוריד אותה למקום השלישי, אחרי אורי שבח ושוקולד מנטה מסטיק - שבה כיכבה "היריבה" לימים על פסגת הפופ הישראלי, ירדנה ארזי.
"קצת מוזר השיפוט", אמרה חזה בתגובה, "לא הייתי חשה כך, אם השופטים היו מוסיקאים, אבל הם היו אישי ציבור. כלומר, שוב נציגים של הקהל. אז למה לא להתחשב בקהל רחב מאוד (באולם ובנקודות שונות בארץ), אלא בעם האישי של קבוצת נבחרים?".יחד עם זאת, היא הדגישה שלא מדובר בתסכול ואכזבה. "אינני מתמרמרת, באמת לא. השירים האחרים היו באמת יפים ואני מסתפקת במקום השלישי. הרי אני בת 17, לא מקצועית. לא יצאתי לנצח, וקיבלתי הרבה יותר ממה שציפיתי", אמרה.
"והעיקר - שהבאתי כבוד לשכונה", מסכמת חזה, מתוך מודעות חברתית. "שלא יכתבו עליה רק בעניינים של אלימות ולכלוך. שיראו שגם אצלנו יכולים לצמוח דברים יפים". מאז צמחה קריירה מופלאה שכבשה לבבות בישראל ובעולם כולו, עד שהסתיימה בטרם עת.