מה קרה שם? הרשויות בסנטה פה הודיעו במסיבת עיתונאים בסוף השבוע כי בדיקה שנערכה לגופותיהם של ג'ין הקמן ואשתו בטסי ארקאווה העלתה כי מותם של השניים לא נגרם מהרעלת פחמן חד-חמצני. עדיין לא נמצאה סיבת המוות.
ככל הנראה, השחקן האגדי, בן 95, ואשתו בת ה-63, היו מתים לפחות תשעה ימים לפני שמצאה אותם המשטרה. "לפי הפתולוג, אני חושב אני חושב שיש לנו דרך טובה להניח ש-17 בפברואר היה היום האחרון בחייו", אמר השריף המקומי.
הוא הוסיף כי החוקרים בוחנים שיחות, הודעות ותמונות שנמצאו בטלפונים של בני הזוג עבור החקירה.
בתוך כך, מקורבים לבני הזוג אמרו למגזין פיפל כי בריאותו של הקמן הידרדרה מאוד בחודשים האחרונים לחייו. לדבריהם, הוא חדל ממנהגו לרכב על אופניים והיה למעשה מרותק לביתו.
הם הוסיפו כי ארקאווה עשתה כמיטב יכולתה כדי לנסות ולשמור על בן זוגה "אקטיבי ומעורב ככל האפשר", הקפידה להגן עליו בתקופת הקורונה, וכי היא עצמה נהנתה מבריאות "מושלמת".
הקמן ואראקאווה חיו בסנטה פה מאז שנות ה-80 בבית בקהילה מגודרת בצפון-מזרח העיר. הם צולמו יחד לאחרונה ב-28 במרץ במסעדה בסנטה פה. טקס פרסי גלובוס הזהב משנת 2003, שבו קיבל הקמן את פרס ססיל ב' דה-מיל, נחשב לאירוע ההוליוודי האחרון שהשתתפו בו יחד.
הקמן התפרסם בעיקר בתפקידו כבלש ג'ימי "פופאי" דויל בסרט המתח המהולל "הקשר הצרפתי" (1971), תפקיד שהקנה לו את פרס האוסקר הראשון שלו לשחקן הטוב ביותר. הוא זכה באוסקר שני על תפקידו כשריף "ליטל" ביל דאגט במערבון של קלינט איסטווד "בלתי נסלח" (1992). בין סרטיו המפורסמים האחרים היו "בוני וקלייד" (1967), "הרפתקה בפוסידון" (1972), "השיחה" (1974), "סופרמן" (1978) בתפקיד לקס לות'ור, "ללא מוצא" (1987), "מיסיסיפי בוערת" (1988) שהקנה לו מועמדות נוספת לאוסקר, ו"משפחת טננבאום" (2001).